אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני מקרקעין >> 50 שנה אחרי: העליון הכריע סופית למי שייכת דירה בחולון

50 שנה אחרי: העליון הכריע סופית למי שייכת דירה בחולון

מאת: מערכת פסקדין | תאריך פרסום : 06/07/2021 11:02:00 | גרסת הדפסה
אילוסטרציה: Maksym Kaharlytskyi, Unsplash

הדירה נמכרה ב-1970 אך מאז ועד היום הזכויות נותרו רשומות על שם המוכרים. יורשי הרוכשת זכו בפסק דין הצהרתי שלפיו הדירה שייכת להם. יורשי המוכרים ערערו אך נדחו בפסק דין תמציתי

לפני כשנתיים התקבלה בבית המשפט המחוזי תביעה שהגישו יורשיה של אישה להכריז שדירה שהייתה בחזקתה מאז שנות ה-70 שייכת להם. פסק הדין קבע שאף שהדירה נותרה רשומה על שם בעלי הזכויות המקוריים שמכרו למנוחה את הנכס, שלל אינדיקציות מצביעות על כך שהדירה אכן נמכרה לה. יורשי הבעלים המקוריים לא השלימו עם התוצאה וערערו לבית המשפט העליון אך הערעור נדחה והם חויבו בהוצאות של 50,000 שקל.

בפברואר 1970 נכרת הסכם מכר בין שלושה בעלי זכויות בדירה בחולון לבין אישה שרכשה מהם את הדירה. מאז גרה הרוכשת או מי מטעמה בדירה אך הזכויות לא נרשמו על שמה. 

הרוכשת נפטרה ב-2008. לאחר שניתן צו ירושה ב-2015 יורשיה ביקשו לרשום את זכויותיהם בלשכת רישום המקרקעין אך יורשיו של אחד מבעלי הזכויות המקוריים התנגד.

בנסיבות אלה הגישו היורשים בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה באמצעות עו״ד עו"ד אורית פנצר ממשרד עו"ד רוני סובוטקה. הם דרשו להצהיר שהזכויות בדירה שייכות להם.

יורשי הבעלים המקורי, שיוצגו על ידי עו"ד אלכס רוזקובסקי, התנגדו. הם טענו בין השאר שלתביעה לא צורף מלוא ההסכם המקורי אלא רק העמוד הראשון וכי בכל מקרה התביעה התיישנה.

ואולם, ביולי 2019 התקבלה התביעה. השופטת מיכל עמית אניסמן נתנה תוקף לעסקת המכר בהסתמך על אינדיקציות רבות לכך שהזכויות בדירה אכן נמכרו לרוכשת. כך למשל, מאז 1970 החזיקה הרוכשת בדירה ללא עוררין ושילמה את כל המיסים בנוגע לנכס.

השופטת גם דחתה את טענת ההתיישנות וקבעה שליורשים יש "זכות שביושר" בשל עסקה "כמעט-מושלמת". לכן יש למנות את מירוץ ההתיישנות החל משנת 2017, כאשר הנתבעים כפרו לראשונה בזכותם של יורשי הרוכשת. 

היורשים שהפסידו לא השלימו עם התוצאה וערערו לבית המשפט העליון.

הודה בזכויות

השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ודוד מינץ דחו את הערעור.

הם הדגישו כי בית המשפט המחוזי מצא ראיות רבות לכך שהזכויות בדירה נמכרו על ידי בעלי הזכויות המקוריים למנוחה. כך, מאז שנת 1970 החזיקה המנוחה בדירה ללא מחאה וכל הרישומים במוסדות השונים היו על שמה (כמו מינהל מקרקעי ישראל והעירייה).

זאת ועוד, אחד היורשים האחרים של בעלי הזכויות המקוריים אף הודה במסגרת ההליך כי הזכויות שייכות ליורשי המנוחה והצהיר כי זכור לו שהדירה נמכרה על ידי הוריו.

בנסיבות אלה אימצו השופטים את פסק הדין המחוזי ״על קרבו ועל כרעיו״.

המערערים חויבו בהוצאות בסך 50,000 שקל.

  • ב״כ המערערים: עו"ד אלכס רוזקובסקי; עו"ד מאיר ברכה
  • ב״כ המשיבים: עו"ד רוני סובוטקה; עו"ד אורית פנצר
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני מקרקעין באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני מקרקעין
היזם שהפך לעורך דין: ״מה שחשוב זה הניסיון״
עו״ד אהרן פרובר | אילוסטרציה: Mikhail Pavstyuk, Unsplash

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ