ישראלי ביקש שאשתו – אזרחית בלארוס – תתחיל ב"הליך המדורג", ונתקל בסירוב עקב ספק לגבי אזרחותו שלו. אלא שמאז אותו "חשד" משרד הפנים יושב בחיבוק ידיים. לאחרונה, ביהמ"ש חילץ את בני הזוג מהקיפאון שאליו חייהם נקלעו.
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים מראה תמונה עגומה לגבי הטיפול של רשות האוכלוסין בבקשות בני זוג, שאחד מהם אזרח זר, לשהות יחד בארץ. השופט אלי אברבנאל קבע כי הרשות מנעה מבני הזוג את הזכות להקים משפחה במשך שנים ללא הצדקה.
הסיפור מתחיל אי שם ב-1990, כאשר ילד בן 11 עלה עם משפחתו מאוקראינה והפך לאזרח ישראלי מכח חוק השבות. בשנת 2014 הוא הכיר בת זוג, אזרחית בלארוס, ובשלב מסוים הם נישאו.
בתחילת שנת 2015, הוא הגיש בקשה לאשר את כניסתה לישראל מכח נישואיהם, על מנת לאפשר לה להתקבל ל"הליך המדורג" – כדי שזוגתו תקבל מעמד בארץ ותוכל להשתקע בה.
אלא שרשות האוכלוסין דחתה את הבקשה ואף הודיעה לאיש כי הוחלט לבחון מחדש את אזרחותו שלו, לאור מידע שנמצא בשנת 2012 בלשכת האוכלוסין באילת, ולפיו הוא בעצמו הצהיר שמילדותו התפלל בכנסיה ובגיל 19 התנצר והוטבל בירושלים, וכי אמו, דודתו וסבתו הן נוצריות מאמינות.
בשנה שעברה ביה"ד לעררים דחה שני עררים של בני הזוג. הנימוק העיקרי היה כי עד שתתברר שאלת אזרחותו של האיש, אין לאפשר לאשתו להתחיל בהליך המדורג שכן מעמדה העתידי נגזר קודם כל ממעמדו.
על החלטות אלה הגישו בני הזוג, באמצעות עוה"ד מיכאל דקר, ערעור בביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים, במסגרתו טענו בין היתר כי כל עוד לא נשללה אזרחותו של המערער, הרי שהוא זכאי ליהנות מכל זכויותיו, כולל הזכות להתאחד עם אשתו בישראל.
לעניין יהדותו, המערער סיפר שחגג בר מצווה ובגיל 21 אף עבר ברית מילה, והוא רואה את עצמו כיהודי חילוני לכל דבר. לדבריו, חלק מהדברים שנרשמו בלשכה באילת אינם נכונים או שלא הובנו כהלכה. כמו כן הוא סיפר ששירת בצה"ל, משלם מיסים ומזדהה עם מדינת ישראל וערכיה.
היחידה המשפטית במשרד הפנים טענה מנגד שכל עוד אזרחותו של המערער מוטלת בספק, לא יהיה נכון לבדוק את בקשתו ולאפשר לאשתו לשהות בישראל.
משכו את הזמן
אולם השופט אלי אברבנאל העיר למשרד הפנים על הזמן הרב שהוא מושך את המערערים. "עיכוב הטיפול בעניינו לאורך זמן כה רב אינו סביר, במיוחד כשהמדובר בזוג צעיר בראשית חייו, המבקש לגור ביחד ולתכנן את עתידו המשותף", כתב.
השופט הזכיר כי חלפו כ-4 שנים מאז שהוחלט לבחון מחדש את אזרחותו של המערער אך עדיין לא נעשה צעד ממשי בעניין, וגם לאחר מכן ייתכן שהמערער יצטרך להמתין עד שתוכרע הבקשה לביטול אזרחותו.
לפי השופט, ככל שחולף הזמן מאז שהתקבלו הפרטים "מעוררי החשד" לגבי המערער והטיפול בנושא לא מסתיים, כך הולכת וקְטנה ההצדקה להמשיך לעכב את הטיפול בעניין אשתו.
בשורה התחתונה, השופט קיבל את עמדת עוה"ד של המערערים וקבע כי "כל עוד לא התקבלה הכרעה בעניינו של המערער... הרי שעומדות לו זכויותיו כאזרח לכל דבר ובכלל זה הזכות להקים משפחה".
לפיכך הערעור התקבל ונקבע כי על משרד הפנים להתחיל בהליך המדורג ללא דיחוי, ולשלם למערערים 10,000 שקל הוצאות משפט.
למעבר אל פסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין