הבנק הגיש לביצוע שלושה שיקים מ-2008 שרשמה חברה לסחר ביהלומים, לפקודת "צבי אור" – חברה אחרת שנקלעה מאוחר יותר לפירוק והותירה בבנק יתרת חובה. השופטת דחתה את התביעה לאחר שהנתבעת הוכיחה שהעסקה בוטלה והבנק אינו "אוחז כשורה" בשיקים.
לפני כשמונה שנים סיכמה חברת "טל טריידינג קורפ", העוסקת בסחר ביהלומים, עם חברת "צבי אור" כי זו תספק לה יהלומים בסך כולל של כ-670,000 דולר. "צבי אור" הייתה אז אחת היצרניות המובילות שהתמחו בליטוש אבנים מרובעות.
לייעוץ בתחום:
עורך דין הוצאה לפועל
במעמד העסקה העבירה "טל טריידינג" למנהלה של "צבי אור" ארבעה שיקים דחויים. אחד מהם הופקד על ידו בבנק לאומי ואילו שלושת הנותרים, בסך של כ-465,000 דולר, הופקדו בבנק דיסקונט.
זמן קצר לאחר מכן, מנהל "צבי אור" הודיעה לחברה כי לא יוכל לספק לה את היהלומים שהובטחו. ניסיונותיה לקבל ממנו את השיקים בחזרה לא צלחו, ולכן היא ביטלה אותם. בהמשך, "צבי אור" קרסה ונכנסה להליכי פירוק.
"צבי אור", שניהלה את אחד מחשבונותיה בבנק דיסקונט, הותירה בו יתרת חובה בהיקף של מאות אלפי דולרים. בניסיון לקבל חלק מהכספים בחזרה, הגיש הבנק לביצוע בהוצאה לפועל את שלושת השיקים שבוטלו. ההליך עבר לבית משפט השלום לאחר שלנתבעת, "טל טריידינג", ניתנה רשות להתגונן.
הבנק טען כי הנתבעת לא הוכיחה שהעסקה בינה לבין "צבי אור" בוטלה. בנוסף, גם אם העסקה בוטלה, הבנק הוא צד שלישי שלא קשור לעסקה ופעל בתום לב. לכן, טען הבנק, יש לקבוע כי הוא "אוחז כשורה" בשיקים ועל הנתבעת לפרוע אותם.
עוד נטען כי גם אם ייקבע שהבנק אינו "אוחז כשורה", העסקה בין שתי החברות בוטלה לאחר המועד בו הופקדו השיקים ולכן יש לכבדם.
הנתבעת טענה מנגד כי העסקה בוטלה בהסכמת חברת "צבי אור", והיא לא קיבלה כל תמורה בעדם. היא אף טענה כי הבנק אינו "אוחז כשורה" בשיקים מכיוון שנפל בהם פגם צורני – חתימת ההסבה של "צבי אור" בגב השיק אינה זהה לחתימת החברה בחזיתו.
שיקים לא תקינים
השופטת רונית פינצ'וק-אלט מבית משפט השלום בתל אביב ציינה כי ההליך שניהל בנק לאומי כנגד הנתבעת בקשר לשיק הרביעי הגיע לבית המשפט העליון. שופטי העליון פסקו לטובת הנתבעת וקבעו הלכה חדשה, לפיה מי שאינו "אוחז כשורה" בשיק לא יוכל לדרוש את פירעונו ממי שרשם את השיק, כאשר האחרון מוכיח שלא קיבל את התמורה עבור השיק.
לקביעת השופטת, הנתבעת הצליחה להוכיח כי העסקה בוטלה ימים ספורים לאחר ההסכם. שתי עובדות מטעם הנתבעת שטיפלו בעסקה העידו כי היהלומים לא נמסרו לחברה וכמו כן, מי שתיווך בין שתי החברות העיד כי מנהל "צבי אור" מסר לו אישית שלא יוכל לספק את הסחורה.
השופטת הבהירה כי ניתן היה לקבל את טענות הבנק כנגד הנתבעת אילו היה "אוחז כשורה" בשיקים, כלומר אם השיקים היו תקינים ושלמים מבחינה חיצונית. עם זאת, מכיוון שבשיקים קיימת אי התאמה בין חתימת ההסבה לבין חתימת הנפרע, הבנק אינו יכול ליהנות ממעמד של "אוחז כשורה", וטענת הנתבעת כי לא קיבלה את התמורה גוברת.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה וחייבה את הבנק בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 75,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מ' גרון
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גלעד נרקיס
* עורך דין ישראל פסח עוסק בהוצאה לפועל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין