גרם המדרגות שמוביל מבניין בגבעתיים למדרכה ציבורית לא היה תקני. בית המשפט קבע שמדובר במפגע שנציגות הבניין והעירייה אחראיות לו. 80% מהאחריות הוטלה על הנציגות ו-20% על העירייה
בת 37 נפלה ב-2017 ממדרגות ברחוב שינקין בגבעתיים כשניסתה לסייע לקשישה לעלות, ושברה את כף הרגל. השופטת אורלי מור-אל מבית משפט השלום בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה נגד העירייה ונגד נציגות הבניין בו הן נמצאות, לאחר שקבעה שהמדרגות היו פגומות. שני הגופים חויבו לשלם לנפגעת פיצויים של כ-272 אלף שקלים. את רוב הסכום ישלם הוועד, כגורם שהיה אחראי על תחזוקת המדרגות. 20% מתוכו תשלם העירייה משום שלא דאגה לפעולות אכיפה או תיקון אף שהמדרגות מובילות למדרכה ציבורית.
התביעה הוגשה כשנה וחצי אחרי התאונה, בתחילה רק נגד העירייה, אבל לאחר שזו טענה שהמדרגות נמצאות בבעלות פרטית צורפו גם נציגות הבניין ומי שלטענת הוועד בנה אותן. כל הנתבעים טענו שהתובעת לא הוכיחה את הנפילה או מפגע כלשהו במדרגות ולכן אין להם אחריות.
כטענות חלופיות האשימו הנתבעים האחד את האחר. העירייה טענה שהאחריות היא של הנציגות, הוועד טען שמדובר בשטח ציבורי ואילו הנתבע הנוסף טען שאין לו שום קשר למדרגות. מלבד זאת נטען כי לתובעת אחריות תורמת כיוון שהייתה צריכה להיזהר, בפרט כשהתאונה התרחשה לאור יום במקום שהיא מכירה.
לא בטיחותי
השופטת אורלי מור-אל קיבלה את גרסת התובעת לתאונה, שנתמכה בעדות של חברה שהייתה איתה, בתכתובות ווטסאפ ופוסט באינסטגרם. עוד ציינה השופטת כי העדות של התובעת הייתה מהימנה והיא התרשמה שהיא לא ממציאה דברים רק כדי לזכות בפיצוי.
תמונות של המדרגות ועדותה של חוקרת פרטית מטעם העירייה שכנעו את השופטת שהמדרגות היו מפגע, שכן הרוחב שלהן לא היה תקני ובאחד הצדדים לא נבנה מעקה. "ניכר בעליל שמדובר בגרם מדרגות לא בטיחותי", כתבה.
השופטת קבעה כי גם נציגות הבניין וגם העירייה התרשלו. האחריות של הנציגות ברורה מאחר שגרם המדרגות נמצא בשטח הבניין ושופץ לפני שנים על-ידי הדיירים. באשר לעירייה, נקבע כי היה עליה לפקח ולדאוג לתיקון המפגע נוכח העובדה שהמדרגות נמצאות בשטח פתוח למעבר שמשמש את הציבור כדי להגיע למדרכה.
באשר לנתבע הנוסף, השופטת מתחה ביקורת על כך שהתובעת מיהרה לתבוע אדם פרטי מן היישוב רק משום שהנציגות אמרה שהוא בנה את המדרגות. בפועל, לא הייתה שום ראיה לכך והתברר שהטענה הזו נשענה על השערות לא מבוססות. לפיכך, התביעה נגדו נדחתה.
עוד הסכימה השופטת שלתובעת אחריות מסוימת לתאונה כיוון שלא נזהרה, וייחסה לה אשם תורם של 25%.
לאחר בחינת הנזקים שנגרמו לתובעת, כמו הפסדי שכר, אובדן כושר עבודה, כאב וסבל, עזרה והוצאות, פסקה לה השופטת פיצויים של 218,717 שקלים (בהפחתת דמי תאונה שקיבלה מביטוח לאומי). עוד נפסק לה החזר הוצאות ושכר טרחת עורך דין של כ-51,180 שקלים. 80% מהסכום תשלם הנציגות ו-20% העירייה.
לנוכח דחיית התביעה נגד הנתבע הנוסף, חויבו התובעת והנציגות לשלם לו הוצאות של 32,000 שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד אורי שני, עו"ד עוז זנגי
- ב"כ הנתבעים: ליאור אוסלנדר, עורך דין נזיקין (מטעם נתבעת 1), עו"ד יאיר קולמן, עו"ד מיכאל שטרית
עו"ד עבד עודה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.