בבקשה לאישור התביעה הייצוגית נטען כי החברה גבתה ״אגרת חיבור למפעל מים״ בניגוד לחוק ובחוסר סמכות. במסגרת הסדר הפשרה שאושר באחרונה החברה תשיב 7.5% מהסכום ל-238 תושבים.
בסוף שנת 2014 הגיש תושב רמת גן בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ״מי רמת גן״, חברת המים של העיר. הוא טען שמאז שנת 2012 החברה גובה היטל (אגרה) עבור חיבור רשת המים הפרטית שלו ושל צרכנים נוספים בניגוד להוראות מעבר שנקבעו בכללי תאגידי מים וביוב מ-2009. הוראות המעבר קבעו שהרשויות המקומיות יכולות לגבות היטלים עבור רכישה או שדרוג של מערכות מים וביוב אך לא לצורך חיבור רשתות המים הביתיות.
במאי 2015 הגישה החברה הודעת חדילה לנוכח רפורמה שנכנסה לתוקף בתחילת אותו חודש והסדירה את גביית דמי ההקמה (חיבור לרשת המים הארצית) למערכות מים וביוב פרטיות. הכללים החדשים ביטלו את חוקי העזר השונים שהיו קיימים קודם לכן ובכלל זה את היטלי הפיתוח על מים וביוב ואת אגרת החיבור שבגינה הוגשה התביעה הייצוגית.
החברה טענה שמאחר שחדלה לגבות את אגרת החיבור, ללא קשר לתביעה הייצוגית, יש לדחות את הבקשה. במקביל היא טענה שעל פי הפסיקה יש לבחון כל היטל על פי מהותו ולא על פי שמו. לדבריה, אמנם ההיטל כונה ״אגרת חיבור״ אך הוא לא הוטל בגין עלות החיבור של רשת המים הפרטית אלא לצורך מימון השקעות בשדרוג מערכות המים העירוניות ולפיכך מדובר בגבייה מותרת.
המבקש התנגד להודעת החדילה וטען שהיא הוגשה באיחור. עוד לדבריו, החברה לא הוכיחה את ההשקעות שהיא טוענת שביצעה במערכות המים.
בשלב מוקדם של ההליך הצדדים פנו לגישור והצליחו לגבש הסדר פשרה שאותו הגישו לאישור בית המשפט. בהסדר נקבע שרובה המכריע של אגרת החיבור נועדה לממן השקעות במערכות המים העירוניות ולכן היא מותרת בגבייה.
עוד הוסכם שאותו חלק מהאגרה שנועד לממן עלויות שוטפות של החיבור שאסורות בגבייה מהווה 7.5 מסכום האגרה. בהתאם, הוסכם שהחברה תחזיר חלק זה לתושבים. סכום ההשבה הוערך ב-2,226,032 שקל.
סיכויים לא ברורים
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת צילה צפת, אישרה את ההסדר וקבעה שהוא ראוי, הוגן וסביר. לדבריה, סיכויי אישור הבקשה אינם ברורים שכן למשיבה טענות הגנה טובות, בעיקר טענתה שאגרת החיבור נועדה לממן השקעות במערכת המים העירונית ושדרוג תשתיות המים ולכן מהווה השקעה הונית המותרת בגבייה.
לדבריה, התוצאה אליה הגיעו הצדדים נראית מאוזנת והיא מאזנת בין הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התביעה.
השופטת קבעה שכספים שלא יידרשו על ידי תושבים ויישארו בקופת המשיבה יושקעו בפיתוח תשתיות המים.
בנוסף, היא אישרה את הסכמת הצדדים לפיה המבקש יקבל גמול של 30,000 שקל והוצאות של 32,900 שקל ואילו עורך דינו יקבל שכר טרחה של 400,000 שקל.
* עו"ד רונן שחר עוסק בתחום התביעות הייצוגיות
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין