ציון נ' מי רמת גן בע"מ ואח'

בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שבכותרת, שעניינה בטענת המבקש כי מי רמת גן בע"מ (להלן "המשיבה") גבתה ממנו ומחברי הקבוצה "אגרת חיבור למפעל מים" (להלן "אגרת חיבור") בניגוד לכללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים וביוב), תש"ע- 2009; וכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים וביוב) תש"ע 2009 (להלן ביחד "כללי תאגידי מים וביוב").

עילות התביעה המפורטות בבקשה לאישור תובענה ייצוגית: גבייה ללא סמכות בניגוד לחוק יסוד המדינה: משק המדינה; עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט- 1979; הפרת חובת תום הלב; הפרת חובה חקוקה, תרמית, גזל, הטעיה ו/או רשלנות.

רקע

1. ביום 17.12.2014 הגיש המבקש תובענה ובקשה לאשרה כייצוגית בטענה כי המשיבה גבתה "אגרה בגין חיבור רשת פרטית למפעל מים" לפי חוק העזר לרמת גן (אספקת מים), תש"ם- 1980 (להלן "חוק העזר"), וזאת בניגוד להוראות המעבר שנקבעו בכללי תאגידי מים וביוב. סכום התובענה הועמד על סך של 20,655,333 ₪, לפי אומדנה.

2. ביום 10/5/15 הגישה המשיבה הודעת חדילה סטטוטורית לפי סע' 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן "החוק") נוכח כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב) תשע"ה- 2015 (להלן "כללי דמי הקמה") אשר נכנסו לתקפם ביום 1.5.2015 וביטלו לחלוטין את חוקי העזר השונים, לרבות שיטת היטלי הפיתוח במשק המים והביוב ואגרת החיבור נשוא הבקשה לאישור. לטענת המשיבה, כיוון שכך חדלה מלגבות את אגרת החיבור ללא קשר לבקשת האישור ועל כן יש לדחות את התובענה הייצוגית כנגדה.

   במקביל טענה המשיבה ,כי על פי הלכה פסוקה כינויו של ההיטל אינו מלמד על טיבו ויש לבחון את מהות התשלום. נטען כי אף שההיטל כונה "אגרת חיבור", הוא לא הוטל בגין עלות החיבור של רשת המים הפרטית אלא לצורך מימון השקעות הוניות במערכות המים העירונית, היינו "אגרה הונית" ולפיכך, גבייתו הייתה מותרת בהתאם להוראות המעבר שבכללי תאגידי מים וביוב. המשיבה צירפה חוות דעת כלכלית לתמיכה בטענותיה.

    

3. המבקש התנגד להודעת החדילה בטענה כי הוגשה לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק וכן טען

   כי טיוטת תחשיב אגרת החיבור אשר צורפה כנספח לחוות הדעת הכלכלית מטעם המשיבה חסרת תוקף מחייב ואין בכוחה לתמוך בטענות המשיבה אודות ההשקעות ההוניות במערכת המים העירונית.

    

4. לאחר הגשת כתבי הטענות פנו הצדדים לגישור בפני עו"ד עופר שפיר שבסיועו ולאחר שהתקבלו חוות דעת כלכליות נוספות הצליחו לגבש הסדר פשרה על בסיס העקרונות כדלהלן:

    

   • תכלית האגרה אינה נקבעת על פי כינויה אלא יש לתור אחת מהותה ותכליתה של אגרת החיבור (דנ"א 2687/00 עיריית חיפה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.5.2002) .

   • רובה המכריע של אגרת החיבור ברמת גן נועדה לממן השקעות הוניות במערכות המים העירוניות ועל כן מותרת בגבייה.

   • אותו חלק מאגרת החיבור שנועד לממן עלויות שוטפות, שאסור בגבייה מהווה 7.5% מסכום אגרת החיבור. בהתאם לכך, על פי הסדר הפשרה תשיב המשיבה חלק זה למשלמי אגרת החיבור בתקופה הרלוונטית.

5. הצדדים הגישו את הסדר הפשרה על בסיס העקרונות דלעיל לאישורו של בית המשפט. מודעה ראשונה פורסמה לציבור בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010 (להלן: "תקנות תובענות ייצוגיות"). לא התקבלו התנגדויות, וגם היועמ"ש בתגובתו לא הביע התנגדות להסדר, בכפוף להערתו שתובא בהמשך.

    

6. בהתאם לסעיף 18 (ו) לחוק תובענות ייצוגיות הודיעו חמישה מחברי קבוצה על בקשתם לצאת מן הקבוצה בנימוק שהמחלוקת בינם לבין המשיבה חורגת בחלקה מגדרי המחלוקת שהוצגה בבקשת האישור. בקשתם אושרה ולאור הסכמת הצדדים סכום ההשבה הופחת בהתאם כך שעמד על סך של 2,226,032 ₪.

    

7. עיקרי הסדר הפשרה

    

   א.הגדרת הקבוצה: חברי הקבוצה בשמה הוגשו בקשות האישור הוגדרו בהסדר הפשרה כ – "כל מי שחויב בתשלום אגרת חיבור בתקופה הקובעת ושילם בעצמו ו/או באמצעות אחר וכן כל מי שנדרש לשלם אגרת חיבור בתקופה הקובעת ולמעט מי שנכרת עמו הסכם פשרה ו/או ניתן פסק דין בעניינו או שעניין חלק ממנו באגרת חיבור או מי שהושג עמו הסדר השבה בדרך אחרת בעניין אגרת חיבור, לרבות בדרך של תיקון חיוב, הפחתת חיוב או השבה של חלק מהחיוב ומי שבהתאם לסע' 18(ו) לחוק מבקש שלא להימנות על חברי הקבוצה ויגיש בקשה בכתב לבית המשפט עם העתק לב"כ הצדדים, בתוך 45 יום ממועד פרסום מודעה לפי סע' 18(ג) לחוק ובית המשפט יקבל את בקשתו. כמשלם ייחשב רק מי שעל שמו הוצאה חשבונית/קבלה בגין תשלום אגרת חיבור.

    

   ב.בבדיקה שערכה המשיבה נמצא כי מיום 17.12.2012 ועד ליום 1.5.2015 (להלן "התקופה הקובעת") גבתה המשיבה אגרת חיבור בסך כולל של 30,202,395 ₪ כולל מע"מ מאת 238 חברי הקבוצה כהגדרתה לעיל וזאת בגין 252 נכסים.

    

   ב.1התחייבויות המשיבה: לצרכי פשרה בלבד ולסילוק סופי ומוחלט של התביעה ובקשת האישור ומבלי להודות בטענות העומדות ביסוד בקשת האישור, החל ממועד בו פסק הדין יהפוך לחלוט ("המועד הקובע" כהגדרתו בהסכם הפשרה) ועד לתום 3 חודשים ממועד זה, תשלם המשיבה מיוזמתה לכל זכאי 7.5% מתשלום אגרת החיבור ששילם בפועל, כשסכום זה הינו מלא, סופי וכולל גם את רכיב המע"מ כפי ששולם בפועל ומבלי שיתווספו עליו הפרשי הצמדה או ריבית (להלן "סכום הפשרה"). לאחר יציאת 5 חברים מן הקבוצה כאמור בסע' 10 לעיל עומד סכום הפשרה על 2,226,032 ₪.

    

   ב.2לעניין בירור הזכאות, יישומה ומימושה יהוו פנקסי המשיבה כרשומה קובעת. ככל והמשיבה תמצא כי אין התאמה בין מי ששילם אגרת חיבור לבין מי שחויב באגרת חיבור, הוסכם לצורכי הפשרה כי יראו את המשלם כזכאי להשבה של סכום הפשרה וכי הוויתור וסילוק התביעות יחול הן לגבי המשלם והן לגבי מי שחויב.

    

   ב.3עם משלוח ההמחאה על סכום הפשרה, תיחשב המשיבה כמי שקיימה את הסכם הפשרה לכל דבר ועניין.

    

   ב.4בתום שלושה חודשים מהמועד הקובע תדווח המשיבה לבית המשפט לב"כ המבקש האם נותרו זכאים אשר לא קיבלו את כספם בהתאם להסכם הפשרה. המשיבה תשלח הודעה לכל זכאי נותר כאמור בדואר רשום כי עליו לסור בתוך שנה למשרדי המשיבה לקבל את כספו. בתום שנה תפקע זכאותו של הזכאי לקבל את כספו, מבלי לגרוע מהתגבשות הוויתור והסילוק גם בעניינו. כספים של זכאים שזכותם פקעה יושקעו בשדרוג והפיתוח תשתיות מים וביוב בעיר רמת גן בנוסף להשקעות המחויבות לפי תכנית אב, וזאת תוך 36 חודשים מפקיעת הזכות.

    

   ב.5המשיבה תפרסם באתר האינטרנט על חשבונה את הסכם הפשרה למשך 6 חודשים מהמועד הקובע. כמו כן תפרסם המשיבה פעמיים במשך 6 החודשים שמהמועד הקובע מודעה מתאימה בעיתון בתפוצה יומית בעיר רמת גן המזמינה את הזכאים להגיש בקשה למשיבה להחזר הכספי על פי הסכם הפשרה.

    

   ב.6בתום 12 חודשים מאישור הסכם הפשרה תדווח המשיבה לב"כ המבקש ולבית המשפט את שיעור הזכאים שזכאותן מומשה על פי הסכם הפשרה ושיעור הזכאים שזכאותם לא מומשה. הסכום אשר לא מומש יושקע בפיתוח התשתיות כאמור לעיל.

    

   ג.ויתור וסילוק: הסדר פשרה זה יהווה ויתור סופי מלא ומוחלט של כל אחד מקבוצת התובעים על כל תביעה טענה או דרישה או זכות מכל מין או סוג בקשר עם טענות נושא התובענה ו/או בקשת האישור.

    

   ד.המלצה לעניין גמול ושכר טרחה: הצדדים הסכימו כי המשיבה תשלם גמול למבקש בסך 30,000 ₪ וכן תשלום הוצאות בסך 32,900 ₪ כולל מע"מ עבור הוצאות שהוציא לצורך חוות הדעת הכלכליות מטעמו וחלקו היחסי בעלות הליך הגישור. עוד הסכימו הצדדים כי המשיבה תישא בשכר טרחת ב"כ המבקשת בסך 400,000 ₪ כולל מע"מ.

    

   עמדת היועץ המשפטי לממשלה 

    

8. כאמור לעיל, ביום 7.3.17 התקבלה תגובת ב"כ היועמ"ש להסדר הפשרה אשר לא הביעה התנגדות להסדר, בכפוף להבהרה כי הכספים אשר לא יידרשו על ידי חברי הקבוצה ויישארו בקופת המשיבה לא יושקעו על חשבון משק המים לפי סעיף 30 לכללי תאגידי המים (חישוב עלות שרותי מים וביוב והקנית מערכת מים וביוב) התש"ע – 2009, אלא בנוסף לדרישת המינימום באופן שתגלם הטבה לציבור במסגרת הסדר הפשרה. המשיבה הסכימה לאמור. 

    

    

   אישור הסדר הפשרה

    

9. לאחר עיון בהסדר הפשרה שהוגש ע"י הצדדים, נמצא כי מדובר בהסדר "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה".

   הסדר הפשרה נחתם בין הצדדים עוד בטרם התבררה בקשת האישור לגופה, ובשלב זה ניתן לומר שסיכויי אישור הבקשה אינם ברורים. למשיבה טענות הגנה טובות ובעיקר טענתה כי אגרת החיבור או למצער רובה מכריע נועדה לממן השקעות במערכת המים העירונית ועל כן מהווה השקעה הונית המותרת בגבייה. המשיבה תמכה טענתה בחוות דעת מומחה וטיוטת תחשיב אגרת חיבור שצורפה אליו המצביעה כי אגרת החיבור, על אף כינוייה, משמשת לשדרוג וחידוש תשתיות המים. הגישור נוהל על ידי עו"ד עופר שפיר המוכר לצדדים והם מסכימים כי הינו בר סמכא בכל הנוגע לענייני היטלי פיתוח. לאור האמור נראה כי התוצאה אליה הגיעו הצדדים , נבחנה על ידי מומחים ובסיועו של המגשר נראית כמאוזנת ומאזנת נכונה בין הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה.

    

10. מקובלת עליי עמדת הצדדים לפיה אין צורך למנות בודק במקרה דנן. מינוי בודק יעכב את בירור התובענה שלא לצורך, וספק רב אם ישפיע על ההסדר המוצע או על התוצאה הסופית ביחס לתובענה עת הקבוצה ידועה ומוגדרת, אין כל בעיה לאתר את חבריה, והפיצוי יינתן לכל חבר קבוצה בדרך של השבה.

     

    גמול למבקשים ושכר טרחה לבאי-כוחם

     

11. הצדדים המליצו, כאמור, כי תשלום הגמול למבקש יעמוד על סך של 30,000 ₪ והוצאות בסך 32,900 ₪ כולל מע"מ, ושכר הטרחה לב"כ המבקשים יעמוד על סך של 400,000 ₪ כולל מע"מ. סבורני כי הסכומים המוצעים הינם הולמים בשים לב להשקעה שנדרשה מבאי כוח המבקשת בהכנת בקשת האישור ובניהול ההליך, ולתועלת שצמחה מכך לציבור.

     

     

     

     

    סיכום

     

12. סעיף 12 להסדר הפשרה יתוקן באופן שיובהר כי הכספים אשר לא יידרשו על ידי חברי הקבוצה ויישארו בקופת המשיבה, יושקעו השדרוג ופיתוח תשתית המים באופן שלא יוכרו בעדכון התעריף, התלת שנתי לפי סעיף 30 לכללי תאגידי המים (חישוב עלות שרותי מים וביוב והקנית מערכת מים וביוב) התש"ע – 2009, אלא יושקעו בנוסף לדרישת המינימום באופן שהסכום הנוסף יגלם הטבה לציבור במסגרת הסדר הפשרה.

     

13. בכפוף לאמור לעיל, הסדר הפשרה מאושר בהתאם למפורט בפסק דין זה .

    הסדר הפשרה לא יחול על חמשת המבקשים לצאת מהקבוצה, המנויים בבקשה מיום 26/7/16.

14. הגמול למבקש ושכר טרחת ב"כ כוחו ישולמו בשתי פעימות מחצית תוך 30 יום מהיום ומחצית שניה לאחר הגשת הדו"ח כאמור בסעיף 13 להסדר הפשרה.

    החזר הוצאות למבקש כמומלץ בהסדר הפשרה מאושר בכפוף להצגת קבלות.

     

15. הצדדים ימציאו נוסח לפרסום מודעה שניה לאישור בית המשפט תוך 14 יום מהיום.

     

16. המזכירות תעביר פסק דין זה למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

     

    ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ז, 14 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.