המחלוקת העיקרית עם חברת הביטוח הייתה סביב הפסדי השכר, שכן הנפגע ביקש לכלול בחישוב טיפים ואילו החברה דרשה שלא להתחשב בהכנסות לא מדווחות. בית המשפט צידד בנפגע: את הענישה יש להשאיר לרשויות המס
בית המשפט המחוזי בתל-אביב חייב לאחרונה את חברת הביטוח "הפול" לשלם פיצויים של כ-2.2 מיליון שקלים לגבר בן 36 שנפצע באורח קשה בתאונת אופנוע כשעבד כשליח במסעדה. המחלוקת העיקרית הייתה סביב הפסדי השכר, שכן הנפגע טען שהשתכר לפחות 13,000 שקלים בחודש כולל הטיפים שקיבל כשליח וברמן ואילו חברת הביטוח דרשה להיצמד לשכר המדווח שעמד על כ-5,000 שקל בלבד. השופט הבכיר אליהו בכר קבע כי הנפגע – שהצליח לרכוש בכוחות עצמו שתי דירות ורכבי יוקרה – הוכיח שהרוויח הרבה מעבר לשכר המדווח, ואת ההתחשבנות איתו יש להשאיר לרשויות המס.
תאונת העבודה התרחשה בדצמבר 2012 כשרכב פגע באופנוע עליו רכב התובע. הוא נפגע פגיעה רב מערכתית, עבר ניתוחים ושיקום ממושך, וביטוח לאומי קבע לו נכות של 74% עקב אי-התאחות עצם בירך ימין, פגיעה עצבית, פגיעה נפשית ועוד.
את התביעה נגד המאגר הישראלי לביטוחי רכב – "הפול" – הגיש התובע בשל מחלוקת על הפיצויים, ובעיקר סביב סוגיות הנכות התפקודית והפסדי השכר.
לגבי הנכות התפקודית ביקש התובע לקבוע אובדן כושר עבודה של 100% לנוכח הפגיעות הקשות. מנגד, חברת הביטוח טענה שמצבו השתפר פלאים מאז התאונה והנכות מגיעה ל-30%. לראיה – הוא פתח עסק של מיטות שיזוף, נסע לחו"ל, נוהג ברכבי יוקרה, לא מטופל בתרופות פסיכיאטריות מזה כשנתיים וברשתות החברתיות מופיעות תמונות שלו ללא מקל הליכה.
השופט הבכיר אליהו בכר קבע כי הפגיעה של התובע לא שוללת ממנו תעסוקה לחלוטין כפי שמעידה המציאות. עם זאת, היא גם לא נמוכה כפי שטוענת הנתבעת בהתחשב בפגיעות המשמעותיות שנגרמו לו. באיזון בין הצדדים ובהתחשב בכך שהמדיניות המשפטית היא לעודד נפגעי תאונות לצאת לעבודה הוא העמיד את שיעור הנכות התפקודית על 60%.
כאן לא מענישים
באשר למחלוקת על בסיס השכר, התובע טען כי לפני התאונה עבד כשליח במסעדה וכברמן בברים והרוויח לפחות 13,000 שקל נטו בחודש כשלוקחים בחשבון את הטיפים שקיבל במזומן.
מהצד השני טענה חברת הביטוח שהתובע השתכר כ-5,000 שקל בלבד כפי שמעידים הדיווחים לביטוח לאומי ולרשויות המס. היא טענה כי התובע לא הוכיח שקיבל בנוסף כספים במזומן ומכל מקום אין לדעתה הצדקה להתחשב בהכנסות לא מדווחות.
אלא שהשופט בכר קבע כי התובע, שלא הגיע ממשפחה בעלת אמצעים, הצליח עד גיל 28 לרכוש בכוחות עצמו שתי דירות ורכבי יוקרה מסוג אאודי ומרצדס, נהג לנסוע לחו"ל לתקופות לא קצרות, חסך כספים והציג הפקדות מזומן של כ-3,800 שקלים בחודש בממוצע. נתונים אלה שכנעו את השופט כי התובע הרוויח הרבה מעבר לשכר שדווח לרשויות המס. השופט קבע כי בהתחשב בכך ובפגיעה הקשה של התובע אין הצדקה להעמיד את בסיס השכר לחישוב הפיצויים על השכר המדווח, ואת הענישה על אי-הדיווח יש להשאיר לשלטונות המס.
בהתאם לכך, נפסקו לתובע פיצויים של כ-3.5 מיליון שקלים על הפסדי שכר ופנסיה. בנוסף הוא זכה בכ-1.3 מיליון שקלים פיצויים על כאב וסבל, עזרה סיעודית והוצאות נסיעה ורפואה.
לאחר ניכוי התגמולים שקיבל התובע מביטוח לאומי תשלם לו חברת הביטוח 1,960,341 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות של 310 אלף שקלים.
עו"ד רן שקד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין