סכסוך גירושין בין שותף בפירמת עורכי דין מובילה ואשתו הוליד פסק דין מכונן. בין היתר נקבע כי תקופת הזכאות להשתתפות של בן זוג בתשלום מיסים על דיבידנד או מכירת מניות מוגבלת ל-5 שנים
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוציא לאחרונה מתחת ידיו פסק דין מקיף ויסודי המכריע במספר סוגיות כלכליות חשובות. השופטת איריס אילוטוביץ' סגל, המאופיינת באוריינטציה כלכלית, קבעה בפסק דינה קביעות חדשניות ותקדימיות לגבי איזון משאבים בין בני זוג שאחד מהם בעל חברה.
מדובר בבני זוג הנשואים זה לזו במשך שנים רבות. האיש הינו עורך דין מצליח, שותף באמצעות חברה בבעלותו בפירמה מהמובילות בישראל לעריכת דין, ומרוויח סכומים גבוהים מאוד. ליבת המחלוקת בין בני הזוג בתיק נסובה סביב שווי זכויותיו של האיש בפירמת עורכי הדין.
המוניטין שייך לפירמה
בית המשפט, לאחר שמינה מומחה כלכלי מטעמו שבחן בין היתר את הסכם השותפות באותה פירמה לעריכת דין, השתכנע כי מדובר בזכות שאינה סחירה ובהיותה כזו, אין ליחס לה מוניטין עסקי מנקודת ראות האיש או החברה שבבעלותו.
השופטת איריס אילוטוביץ' סגל קבעה כי אין ליחס לאותה חברה בבעלות האיש שווי עתידי של תזרימי מזומנים שתפיק לאחר יום הקרע, באשר הללו הינם פרי של יגיעתו האישית הפירותית של האיש, שהתקבלו לאחר תקופת השיתוף ואינם מהווים תמורה הונית שצפוי לקבל האיש בגין מכירה של הזכות בשותפות. זאת מאחר שבהתאם לחוזה השותפות באותה פירמה מובילה, זכות השותפות אינה סחירה.
כשם ששכיר אינו יכול למכור את חוזה העבודה שלו, כך גם אותו עורך דין אינו יכול למכור את זכויותיו בשותפות עורכי הדין המובילה בה הוא שותף באמצעות חברה בבעלותו.
פיצוי על הבדלים בכושר ההשתכרות
השופטת אף עשתה הבחנה חדה בין מוניטין אישי של האיש, שמקבל את ביטויו המובהק במסגרת חישוב הפרשי כושר ההשתכרות שבין הצדדים, ובין מוניטין עסקי של האיש או של החברה שבבעלותו – שאינו קיים כלל בשל אותו הסכם שותפות בפירמה המדיר את האיש במישרין או בעקיפין מהמוניטין העסקי של הפירמה.
לגבי הפרשי כושר השתכרות קבעה השופטת כי על הצדדים להתחשבן, אולם בהתחשבנות יש לכלול גם הכנסות פסיביות של האישה שמקורן בנכסים שהיו לה טרום הנישואין.
התכלית הכלכלית של פיצוי בגין הפרשי כושר ההשתכרות היא לפצות את בן הזוג החלש על ההסתמכות שהייתה לו בתקופת החיים המשותפים. במקרה זה, חלק מההסתמכות הייתה גם על אותן הכנסות פסיביות של האישה שמקורן בנכסים שהיו לה טרם הנישואין וימשיכו להיות לה גם אחריהם.
אחת ולתמיד: מתי מתחשבנים על המיסים?
גולת הכותרת של פסק הדין הינה לגבי סוגיית מיסוי הדיבידינד או מכירת המניות העתידית של החברה בבעלות האיש, המחזיקה כאמור בזכויות השותפות של הפירמה מובילה לעריכת דין. מתי יש להתחשבן על המס שהאיש עתיד לשלם על כספים שצבר בתקופת השיתוף?
בית המשפט החליט אחת ולתמיד להסדיר סוגיה זו במסגרת פסק הדין ולנסות להשוות זאת למצב הנוהג במיסוי מקרקעין אגב גירושין, לפי סעיף 4 א לחוק מיסוי מקרקעין המעניק דחיית מס.
למעשה נקבע כי אותה דחיית מס תחול בעת איזון משאבים בחברה רגילה. ההתחשבנות לגבי המס בשלב השני של מיסוי חברות ( מכירת המניות או חלוקת דיבידינד) תיעשה רק בעת התשלום בפועל ולא לפני כן, כך שכל עוד לא שולם מס לרשות המיסים – לא תיעשה התחשבנות לגבי המס בין בני הזוג.
אלא שקביעה זו עשויה להוביל לתוצאה לא רצויה שבה הצדדים "כבולים זה בזה לנצח". לכן קבע בית המשפט שיש להגביל בזמן את זכותו של האיש לשתף את האישה בשלב המיסוי.
בקביעה חדשנית ותקדימית קבעה השופטת אילוטוביץ' סגל, כי בדומה לסעיף 77 לפקודת מס הכנסה המחייב לעיתים חלוקת דיבידנד, כך גם בין בני זוג התקופה להתחשבנות ביניהם מוגבלת בעיקרון ל-5 שנים. לאחר אותה תקופה, ככל שהאיש לא חילק דיבידנד מהחברה בבעלותו או מכר את מניותיה, האישה תהיה פטורה מלהשתתף באותם מיסים עבור תקופת השיתוף.
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין