רמ"י וקק"ל סירבו לשפר את התנאים האחידים של חוזי החכירה החדשים לבעלי נחלות בגבעת שפירא. השופט קיבל את עמדתן: "אין כל טעם של ממש לנהוג במתיישביו בצורה שונה מיתר בעלי הנחלות והאגודות במגזר החקלאי".
בית המשפט המחוזי בלוד קיבל באחרונה חלק מתביעה שהגישה אגודת היישוב גבעת שפירא יחד עם בעלי הנחלות בה, במסגרתה ביקשו להורות לקרן קיימת לישראל ולרשות מקרקעי ישראל לערוך עמם הסכמי חכירה שונים מהנוסח המוצע להתיישבויות החקלאיות. השופט עופר גרוסקופף אמנם קבע כי הם זכאים לקבל חוזה חכירה, אולם לא מצא הצדקה להחרגתם מהנוסח המוצע ליתר היישובים.
ההליך החל בכך שאגודת היישוב גבעת שפירא שבעמק חפר ו-28 מתוך 38 בעלי הנחלות בה, הגישו באוגוסט 2009 תביעה כנגד קק"ל ורשות מקרקעי ישראל. בתביעתם, הם ציינו כי הרשות וקק"ל הבטיחו בעבר לערוך עמם חוזי חכירה לדורות, אך הדבר מתעכב מהמועד שבו פג חוזה החכירה הראשון (1982). במקום זאת, לטענתם, נערכים עמם הסכמי חכירה זמניים שהאחרון בהם פג ב-2004.
עוד נטען כי הם זכאים לקבל תנאי חכירה משופרים בהשוואה לתנאים המוצעים באופן אחיד לכלל ההתיישבויות הקיימות. לשיטתם, לא ניתן לכפות עליהם את התנאים האחידים משום שהדבר נחשב לשינוי חד-צדדי של התנאים שנקבעו בחוזה החכירה לדורות שנערך בשנות ה-30 לצורך הקמת היישוב. בנוסף, הם טענו כי הם זכאים לתנאים משופרים בשל הסכומים הגבוהים שהשקיעו בחקלאות ובפיתוח קרקעות היישוב.
מנגד, קק"ל והרשות אמנם הסכימו עם הדרישה להפיק לתובעים חוזי חכירה לדורות, אך טענו כי הם זכאים לאותם התנאים שמוצעים ליתר ההתיישבויות, ולא לתנאים משופרים.
אוחזים במקל משני קצותיו
"בחינת מאפייניו של היישוב גבעת שפירא, הן מהבחינה ההיסטורית והן מהבחינה המשפטית, מלמדת כי אין כל טעם של ממש לנהוג במתיישביו בצורה שונה מיתר בעלי הנחלות והאגודות במגזר החקלאי" כתב השופט גרוסקופף בפסק הדין.
השופט ציין מספר נימוקים לכך, ביניהם העובדה שחוזה החכירה שנערך בשנות ה-30 והחוזים הזמניים שנערכו לאחר מכן קבעו חד משמעית שהחוזים העתידיים יהיו בנוסח המוצע על ידי קק"ל.
בנוסף, השופט התרשם כי התובעים מעוניינים בחוזה חכירה שיהיה דומה לחוזה הראשון שנערך עמם, בתוספת ההטבות שחלו על חלק מסעיפיו בחלוף השנים. לטעמו, משמעות הדבר היא שהם מבקשים "לאחוז במקל הארוך משני קצותיו", וקבע כי קק"ל והרשות לא חייבות להסכים לכך.
בהמשך, נדחתה גם הטענה שהתובעים זכאים לתנאים משופרים מכוח ההשקעה שלהם בקרקע. השופט הסביר כי השקעה הנעשית מכוח הסכם – כפי שנעשה במקרה הנוכחי – לא מקנה זכויות יתר בקרקעות, מה גם שהוא לא שוכנע שהיישוב השקיע בקרקעות באופן חריג שיצדיק הענקת תנאי חכירה משופרים.
"אם בהשקעות מסוג זה די על מנת להקנות לחוכר זכויות יתר, ניתן להניח כי רבים מאד הם יישובים והחוכרים החקלאיים הזכאים לטעון למעמד של חוכר בעל זכויות יתר", כתב.
עם זאת, השופט הדגיש כי התובעים אמנם לא זכאים לתנאים משופרים, אך בהחלט זכאים לזכויות הנובעות מחוזי החכירה הקיימים.
לפיכך, נקבע כי הנתבעות יפיקו לתובעים חוזי חכירה לדורות בנוסח המקובל אצלן. בנוסף, אגודת היישוב גבעת שפירא חויבה לשאת בהוצאות משפט בסך 100 אלף שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד מקרקעין גד שטילמן ועו"ד אורי לאואר
- ב"כ הנתבעות: עו"ד קרן יוסט
עו"ד משה ימין
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין