שריפה כילתה את מפעל "דנבר" באופקים לפני כ-8 שנים. תביעה נזיקית שהוגשה נגד רשות הכבאות התקבלה לאחר שהוכח כי אפשר היה להשתלט על השריפה לו צוות הכבאות היה פועל בזמן.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק באחרונה פיצוי של יותר מ-10 מיליון שקל למפעל הצבעים וחומרי הניקוי "דנבר" שנשרף כליל באזור התעשייה באופקים בשנת 2009. השופט ארנון דראל קבע כי אפשר היה להתגבר על השריפה לו צוות הכיבוי לא היה חוטא ברשלנות חמורה. רשות הכבאות וחברת הביטוח "הפניקס" הן שיישאו בתשלום.
בתביעה שהגישו בעלי המפעל כשנה לאחר השריפה הקטלנית נטען כי האחריות לנזקים העצומים שנגרמו להם מוטלת על רשויות הכיבוי, שידעו כי במפעל מאוחסנים חומרים מסוכנים, ולמרות זאת לא נקטו בצעדים הדרושים לכיבוי השריפה בשלב הראשוני, כשהאש עוד הייתה מצומצמת, כמו התזת צינור עם חומר מעכב בעירה.
מנגד, הרשות הארצית לכבאות וחברת הביטוח שלה "הפניקס" טענו כי הכבאים פעלו ללא דופי, כנדרש ובהתאם להנחיות.
הנתבעות טענו כי מלכתחילה הייתה זו שריפת ענק משתוללת ומסכנת חיים, ואי אפשר היה לדרוש מהכבאים לסכן את חייהם ואת חיי תושבי הסביבה רק כדי להגן על רכוש.
עוד נטען כי לא הייתה שום פעולה שהייתה יכולה להציל את המפעל בהתחשב בתכולתו, ומכל מקום, יש להטיל את האשמה על בעלי המפעל – שאחסנו חומרים מסוכנים בצורה רשלנית.
אומנו לתפקד במצבים מסכני חיים
בפסק דין רחב ומקיף שניתן לפני כשבוע ימים קבע השופט דראל כי האחריות לנזקי המפעל מונחת לפתחן של הנתבעות. בחינת עדויות כבאים, צילומי אבטחה, שמיעת מומחים ועוד, הובילה את השופט למסקנה כי מקור המחדל בהתנהלות הצוות הראשון שהגיע למקום.
השופט קבע כי מהראיות עולה שבשלב הראשון האש עוד הייתה במצב סביר וניתן היה להשתלט עליה באמצעות צינור מים וקצף אלא שכשאחד מהם כבר עמד עם הזרנוק מול האש, הצינור עוד לא היה מחובר והוא לא השתמש בו. בזמן הזה האש הלכה והתעצמה עד שכבר לא היה מה לעשות.
בנסיבות אלה, השופט סירב לייחס למפעל אשם תורם. גם אם המלאי אוחסן באופן רשלני, פסק, לא זו הייתה הסיבה לנזק, שכן לו הצוות הראשון היה פועל במהרה הוא היה מצליח לכבות את האש, כך שלא הייתה כל משמעות לצורת אחסון החומרים.
מכאן השופט ניגש לבחון האם ראוי להטיל אחריות נזיקית על רשות הכבאות בהתחשב באופי הפעילות המיוחד שלה. השופט הפנה לכך שבניגוד למדינות כמו אוסטרליה וקנדה, בישראל אין אחריות מופחתת לגופי כיבוי האש, ודנים אותם לפי המבחנים הרגילים בדיני נזיקין.
בתוך כך השופט ציין כי הוא מודע לפעילות הקשה ומסכנת החיים של הכבאים, אך בד בבד הבהיר כי לשם כך הם הוכשרו ואומנו, ולטעמו במקרה הזה אין ברירה אלא להטיל אחריות על הרשות עקב רשלנות חמורה בטיפול הראשוני בשריפה.
בהמשך השופט בחן, באמצעות חוות דעת של לא פחות משישה מומחים, את נזקי המפעל והעמיד אותם על 11,558,000 שקל, מהם הופחתו כ-3 מיליון שקל שקיבל המפעל מהביטוח. בהתאם לכך, הרשות והפניקס ישלמו למפעל כ-8.4 מיליון שקל, בצירוף שכ"ט עו"ד של כ-2 מיליון שקל וכיסוי הוצאות משפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד אלישע אטיאס, עו"ד נזיקין חני אלון-ברוך
- ב"כ הנתבעות: עו"ד יואב דור (פרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי), עו"ד נטע היכל (הפניקס)
עו"ד ערן פאר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין