בעלי דירות תבעו את חברת הבנייה לאחר שלא תיקנה ליקויים שהובאו לידיעתה ב-2009. החברה טענה שהרוכשים אחראים לליקויים, אך בית המשפט דווקא הטיל את האחריות עליה.
בסוף החודש שעבר, השופטת כרמלה האפט מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה חלק גדול מתביעה שהגישו בעלי דירות נגד חברת הבנייה "שיכון ובינוי" מקבוצת אריסון, בעקבות ליקויים שהתגלו בבניין בגבעתיים.
בעלי הדירות רכשו דירות בבניין שהקימה החברה ברחוב בן צבי בגבעתיים. הדירות נמסרו לידיהם במאי 2007, אולם במהרה הם גילו שלל ליקויים בבניין. כשנתיים לאחר מכן הם הזמינו מהנדס שיעריך את התיקונים הדרושים לפני שתקופת הבדק תסתיים. המהנדס מצא 11 ליקויים ברחבי הבניין, ביניהם בדלתות האש ובאיטום הקירות החיצוניים.
עוד באותה השנה, בעלי הדירות עדכנו את החברה בממצאי המהנדס, אך היא התמהמהה ולטענתם לא ביצעה את התיקונים הדרושים.
ב-2013, 54 מתוך 64 בעלי הדירות בבניין תבעו מהחברה 816 אלף שקל כפיצוי בגין הליקויים שגילה המהנדס ועוגמת נפש שהסבו להם ועוד עתידים לגרום להם במהלך ביצוע התיקונים.
בתגובה לתביעה, טענה "שיכון ובינוי" כי תיקנה את הליקויים שתחת אחריותה וטיפלה בכל התלונות שהופנו אליה, ואילו הליקויים שנותרו הם באחריות התובעים שלא דאגו לתחזוקת בניין ראויה. עוד לטענתה, התובעים פנו אליה בשלב מאוחר, אחרי תקופת הבדק, והיא כבר לא חייבת להם דבר.
לחילופין, ואם ייקבע שהיא אחראית לליקויים, היא ביקשה לחשב את סכום הפיצוי בהתאם לחלקם היחסי של התובעים ברכוש המשותף ולא לכלול את החלק של בעלי הדירות שלא הצטרפו לתביעה. החברה גם הצביעה על פערים משמעותיים בין חוות הדעת מטעם התובעים לבין זו שהגישה מטעמה, וטענה כי דרישותיהם מוגזמות והם מנסים להתעשר על חשבונה.
לנוכח הפערים הגדולים בין חוות דעת המומחים, השופטת האפט מינתה שני מומחים מטעמה שאישרו כי דלתות האש אינן נסגרות באופן תקין וכי האיטום בבניין לא מונע רטיבות. אחד המומחים אף התייחס לליקויים נוספים במפוחי העשן בחניון ובמערכת ויסות האוויר וההשקייה, אולם שיכון ובינוי ביקשה לפסול חלק זה בטענה שהוא כלל ליקויים שלא נזכרו בתביעה.
לא מדע מדויק
ברמה המשפטית, השופטת האפט הסבירה כי חברת בנייה מחויבת בתקופת בדק של שנתיים לאחר המסירה ובמהלכה היא אחראית לתקן את כל הליקויים בבניין, למעט אלה שהוכיחה כי נגרמו על ידי בעלי הדירות עצמם. מאחר שהוכח בפניה כי התובעים פנו לחברה במהלך תקופת הבדק ולא גרמו לליקויים בעצמם, הם נכללים במסגרת אחריותה.
בהמשך, השופטת קיבלה את חוות דעת המומחים שמינתה בנוגע להיקף הליקויים ועלות התיקונים, תוך דחיית בקשת החברה להתעלם מחלק מהממצאים, לאחר שנמצא כי כל הליקויים שצוינו הופיעו בחוות דעתו של המהנדס שצורפה לתביעה.
עוד נקבע כי התובעים זכאים לפיצוי מלא ולא יחסי שכן מדובר בליקויים המשפיעים על כלל בעלי הדירות ולא נוגעים רק אליהם באופן ספציפי.
לגבי עגמת הנפש השופטת מצאה לנכון לפסוק לתובעים פיצוי חלקי כיוון שלשיטתה, בנייה אינה מדע מדויק והיה סביר שיתגלו ליקויים לאחר סיומה. על כן, נפסק להם פיצוי של 54 אלף שקל ברכיב זה על כך שנאלצו לפנות לבית המשפט כדי ליישב את המחלוקת.
בסך הכל נפסק לתובעים פיצוי של 618 אלף שקל ו-45 אלף שקל על הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ.
- ב"כ התובעים: עו"ד דן גור
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דוד חמו ועו"ד רועי בן סימון
עו"ד לידר רייכמן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין