ב-2013 הביאה יועצת לשעבר של ענבל אור לחתימת עסקה בין אור לבין חברת "סופר פוש" לשיווק דירות בפרויקט "אור בבלי". החברה התחייבה לשלם ליועצת 5% עמלת תיווך אך התחמקה מהתשלום.
בתביעה שהוגשה לפני כשלוש שנים סיפרה התובעת שבעבר שימשה כיועצת שיווקית של ענבל אור.
לדבריה, ב-2013 חיפשה גב' אור חברה שתשווק פרויקט דירות חדש שלה בשכונת בבלי בתל אביב. מאחר שבעבר היו לה קשרים עסקיים עם חברת "סופר פוש" שעוסקת בשיווק וקידום מכירות פנתה אליה נשיאת החברה וביקשה ממנה שתפעל כדי שהיא תזכה בשיווק הפרויקט. באותו מעמד הבטיחה לה הנשיאה שהחברה תשלם לה עמלה של 5% אם העסקה תצא לפועל.
לטענת התובעת, היא השתמשה בקשריה ובכישוריה ועמלה רבות על מנת שהעסקה תימסר לחברה והצליחה להביא לקיומן של שתי פגישות בינה לבין ענבל אור.
לדבריה, בסופו של דבר העסקה יצאה לפועל והחברה קיבלה את שיווק הפרויקט אך היא לא דיווחה לה על כך והדבר נודע לה במקרה כשנה לאחר מכן. לטענתה, למרות התחייבותה המפורשת הנתבעת מתחמקת מתשלום עמלת התיווך בתירוצים שונים.
התובעת ציינה כי היא אינה יודעת מה היה היקף העסקה אך היא מעריכה שמדובר בכ-2.7 מיליון שקל.
הנתבעת, חברת "סופר פוש", הכחישה שהיה בינה לבין התובעת הסכם כלשהו. לטענתה, התובעת מנסה לסחוט ולהוציא ממנה כספים שלא כדין בשל מצוקה כספית שאליה נקלעה.
הנתבעת הדגישה שהיא חברה שקיימת מזה 27 שנים ומעולם לא התקשרה בהסכם לתשלום עמלת תיווך.
לדבריה, בפברואר 2013 הוזמנה לתת הצעה לפרויקט מכירת דירות שתכננה ענבל אור והאחרונה שכרה את שירותיה על סמך הצלחה בפרויקט דומה שערכה בעבר וללא קשר לתובעת.
היא הוסיפה כי שנתיים קודם לכן, כשהתובעת שימשה כיועצת של אור, היא אכן הביאה לפגישה ביניהן בקשר למיתוג מחדש של החברה של אור אך הצעתה נדחתה ולפגישה זו אין קשר לפרויקט בבלי.
הודאה ספונטנית
אך השופטת נאוה ברוורמן מבית משפט השלום בתל אביב קבעה שבין הצדדים נכרת הסכם בעל פה מחייב ועל הנתבעת לשלם לתובעת את עמלת התיווך.
השופטת הבהירה שמתמלילי שיחות שנערכו בין נשיאת הנתבעת לבין בעלה של התובעת והוקלטו על ידי האחרון עולה שהנשיאה הכירה בכך שהיא חייבת לתובעת כסף. הנשיאה הסבירה באותן שיחות שהתשלום מתעכב כי עדיין לא קיבלה את הסכומים המגיעים לה מחברת אור עבור שיווק הפרויקט.
השופטת ציינה שייחסה משקל רב לאותם תמלילים "שכן הספונטניות שבה נאמרו הדברים מעידה על כוונותיהם האמיתיות של הצדדים".
עוד ציינה השופטת כי במהלך שמיעת העדויות התברר שהנשיאה אינה בעלת החברה שנים ארוכות והיה לה קושי להצדיק את ההוצאה מול בעלי החברה וגם מסיבה זו היא ניסתה לחזור בה מהתחייבותה.
בנסיבות אלה קיבלה השופטת את התביעה והורתה לנתבעת לחשוף את הסכומים שקיבלה עבור שיווק עסקת בבלי על מנת שהתובעת תדע לאמוד את גובה העמלה המגיעה לה ולהגיש תביעה כספית מתאימה.
הנתבעת חויבה בהוצאות של 15,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד ברק מלכית
- ב"כ הנתבעת: עו"ד משה בן-דת
עו"ד בנימין הנר
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין