בית המשפט זיכה באחרונה גבר שדחף את אשתו במהלך התקף חרדה, בהתבסס על המלצת תסקיר שירות המבחן שמצא כי היחסים בין השניים תקינים ואינם מאופיינים באלימות. נקבע כי המעשה "קל ערך" ואינו מצדיק הרשעה בפלילים.
בית משפט השלום בירושלים הורה באחרונה על זיכוי מוחלט שלגברכבן 50 ואב ל-8 ילדים, שדחף את אשתו תוך כדי התקף חרדה שחווה בזמן שניסתה להרגיעו.
האירוע בגינו הוגש כתב האישום התרחש באחד הלילות בדצמבר 2014. הנאשם חווה באותה עת משבר נפשיעל רקע אסון שפקד את המשפחה ומצוקה כלכלית אליה נקלעה. המשבר הגיע לשיאו בליל האירוע והתבטא בהתקף חרדה.
אשתו,שהבחינה במצוקה הנפשית בה היה נתון, ניסתה להרגיע אותו אך נהדפה על ידו בחוזקה. לא נגרמה לה חבלה כלשהי אך בכל זאת החליטה המשטרה, שהגיע למקום, להגיש נגד הבעל כתב אישום, אם כי גם לפי התביעה, הבעל חש חרטה על המעשה בו במקום ונטל עליו אחריות מלאה, וגם ככל הידוע לא קדמו לאירוע מעשי אלימות אחרים.
בנסיבות אלו, סוכם בין התביעה לנאשם, כי יודה במיוחס לו ובמידה שתסקיר שירות המבחן שיערך בעניינו ילמד כי יחסיו עם אשתו תקינים אז התיק נגדו ייסגר "מחוסר עניין לציבור".
ואכן, הגבר פעל כמוסכם ומסקנת קצין המבחן בתסקיר הייתה כי היחסים בין בני הזוג, הנשואים כ- 25 שנה, תקינים וכי האירוע המדוברהיה חריג. כן נמצא שהגבר אינו בעל אופי אלים וכי האירוע קרה בעקבות דחק נפשי נקודתי בו היה נתון. בנוסף צוין בתסקיר כיאשתו הבינה לליבו ועמדה לצידו לכל אורך ההליך.
יחד עם זאת, ההתרשמות הייתה כי לנאשםקשיים בהתמודדות עם מצבי לחץ והומלץ על טיפול תרופתי. הנאשם בתחילה פעל לפי ההמלצה אך לבסוף, בתמיכת אשתו, הוא הפסיק לקחת את התרופה שנרשמה לו ואף סירב להיכנס למסגרת טיפולית מטעם שירות המבחן וביקש לפנות לטיפול פרטי.
מאחר שרוב התסקיר היה חיובי הנאשם היה משוכנע כי התביעה תפעל בהתאם להסכם ותמליץ על סגירת התיק, אלא שלמרבה ההפתעה היא עמדה על המשך ניהול ההליך עקב סירובו לקבל טיפול. התביעה הסבירה את עמדתה בטענה שישנו חשש שמקרה דומה יחזור שוב בשעת הלחץ הבאה, תוך שהדגישה כי אלימות במשפחה היא מהחמורות בעבירות.
למרות עמדת התביעה, השופט אילן סלע החליט לזכות את הנאשם כאמור, תוך השמעת ביקורת כלפי התביעה שחזרה בה מהסיכום עם הנאשם ללא סיבה מוצדקת ובהתעלם ממכלול הנסיבות.
כתם פלילי
השופט סלע ציין את העובדה כי החוק מתיר במקרים מסוימים לפטור אדם מאחריות פלילית אם הוכח כי המעשה שבגינו הואשם היה "קל ערך" וככל שהדבר אינו פוגע ב"אינטרס הציבורי".
נסיבות מקרה זה, המשיך השופט, מדגימות בדיוק מקרה כזה ומתאימות לזיכוי הנאשם והימנעות מהכתמתו בפלילים.
יחד עם זאת, כדי להסיר ספק, הוא הבהיר כי גם דחיפה שלא גרמה לחבלה היא אלימות לכל דבר, והדגיש כי המעשה של הנאשם אינו מוצדק משום בחינה, וכי הזיכוי הוענק על רקע נסיבותיו המיוחדות של המקרה.
בשולי דבריו, השופט ביקר את התנהלות התביעה שהתכחשה לסיכום עם הנאשם רק בשל העובדה שלא נטל תרופות נגד חרדה וכינה אותה "בלתי ראויה".
- ב"כ המאשימה (המדינה): עו"ד מוטי בניטה
- ב"כ הנאשם: עו"ד מיטל סחראי
* עו"ד יפעת כהן עוסקת בתחום הפלילי
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין