כדי לקבוע מי יפצה את הנפגע היה על בית המשפט להכריע באיזו תאונה מדובר. למרות הפסקה של חצי שעה בין הנסיעה לבין הנפילה, נקבע כי הייתה זו תאונת דרכים, ועל כן מי שתפצה היא חברת הביטוח.
בית משפט השלום בקריות הכריע באחרונה בוויכוח שניטש בין חברת "הראל" – מבטחת המלגזה – ומצד שני חברת "אחים חיון עבודות נגרות" וחברת הביטוח שלה (הפניקס) שהנפגע סייע לה בעבודות שונות. סגן הנשיא השופט ערן נווה העדיף את עמדת החברה.
המקרה הלא-שגרתי קרה לפני ארבע שנים. עובד הוביל באמצעות מלגזה מנוע אל עבר גג הפונה לחצר, בה חיכו לו עובדים של חברת "אחים חיון", שהיו אמורים להרים את המנוע ולהתקין אותו בנישה המיועדת לו. הוא עצר את המלגזה ליד המבנה, טיפס באמצעותה על גג המבנה ועזר לעובדים אחרים להרים את המנוע.
במשך כחצי שעה הוא עמד על הגג ועזר להחזיק את המנוע ולהבריג אותו אל תוך הנישה. לאחר מכן ירד מהגג אל המלגזה ובדרך נפגע מחלק של המלגזה – כנראה בורג – נפצע ונותר עם נכות נוירולוגית.
בתביעתו הוא סיפר שהתכוון לשוב ולהיכנס למלגזה לצורך העברתה למקום אחר, כלומר, לצורך נסיעה, ולכן האירוע נכלל בגדרי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
לחילופין, ובמידה שייקבע אחרת, יש לפסוק לו פיצויים מכוח פקודת הנזיקין הרגילה ולהטיל את האחריות על "האחים אוחיון" כמי שהיו אחראים על המקום.
הראל טענה שלא מדובר בתאונת דרכים, שכן התובע החנה את המלגזה וכיבה את המנוע שלה ומכאן שהנסיעה במלגזה הסתיימה והיא עברה "הסבה" לסולם או מעין פיגום.
זאת ועוד, לדבריה, התובע בחר לרדת דרך המלגזה בעוד ששאר העובדים ירדו דרך המדרגות ובחירה זו מעידה על כך שלא מדובר ב "שימוש למטרות תחבורה". לכן לשיטתה, נפילת התובע מהמלגזה הייתה אקראית ואירעה עקב התממשות סיכון שאיננו תעבורתי.
לעומת זאת, חברת "אוחיון" והפניקס טענו כי המקרה נחשב תאונת דרכים, שכן הירידה מהגג למלגזה הייתה למטרת "תחבורה" שהרי התובע ירד לצורך נסיעה. לשיטתם, היות שהתובע נסע במלגזה לפני שסייע לעובדים והתכוון לנסוע בה לאחר שסיים, מדובר ב"רצף נסיעתי", גם אם באמצע הייתה הפסקה.
כמו נסיעה אחת
"יש כאן מטרה תחבורתית מובהקת של כניסה ונהיגה ברכב המלגזה ל"מטרות תחבורה" ומשכך מדובר בתאונת דרכים", קבע השופט נווה בפסק דין חלקי שדן בשאלת החבות בלבד.
בכך השופט קיבל את עמדת החברה והפניקס, שלפיה ההפסקה שבה עזר התובע לעובדים להרים את המנוע לא שינתה את הרצף הנסיעתי. לעמדתו, בסופו של יום מדובר בנסיעה אחת.
לפיכך, בסיכומו של דבר, התביעה נגד הראל התקבלה בעילה של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התביעה נגד החברה והפניקס נדחתה בעילה של פקודת הנזיקין. הראל חויבה לשלם להן הוצאות משפט בסך 4,500 שקל.
בהמשך ההליך תתקבל החלטה בנוגע לגובה הפיצוי. לשם כך השופט הורה לצדדים להגיש תחשיבי נזק.
עו"ד אבישי בוגן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין