ח. נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

עניינו של פסק דין חלקי זה בסיווג התאונה שאירעה לתובע ביום 24.06.2013 כאירוע שחל לגביו חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 (להלן:החוק) או לחילופין, פקודת הנזיקין (להלן: הפקודה) שאז יש לקבוע אם יש אחריות ובהתאם אם יש רשלנות תורמת.

לעניין נסיבות האירוע, לאחר שמיעת עדותו של התובע ושני עדיו נדמה לי שניתן לסכם, כי מבחינה עובדתית אירע אירוע התאונה כדלקמן:

התובע הוביל באמצעות מלגזה המבוטחת ע"י "הראל חברה לביטוח" (הנתבעת מס' 1), מנוע שהיה בתיקון אל עבר מרפסת/גג הפונה אל החצר, שם חיכו לו עובדים של "אחים חיון עבודות נגרות בע"מ" (הנתבעת מס' 2) המבוטחת ע"י חברת "הפניקס" (הנתבעת מס' 3) שהיו אמורים להרים את המנוע ולהתקין אותו בנישה המיועדת לו.

התובע עצר את המלגזה בקרבת המבנה והמנוע הורם, התובע סייע לעובדים אחרים בהרמתו ועלה וטיפס על המלגזה אל עבר הגג.

אין מחלוקת כי התובע שהה על הגג ע"פ עדותו מהלך פרק זמן זה או אחר (חצי שעה או קצת יותר) וסייע להחזיק את המנוע ולהבריג אותו אל תוך הנישה. מכל מקום לאחר סיום העזרה לעובדים ירד התובע מהגג אל המלגזה דרך שיני המזלג לעבר גג המלגזה שם ישב כדי לרדת ממצב של ישיבה אל עבר המנוע של המלגזה ומשם להיכנס לתא הנהג. התובע העיד כי התכוון לשוב ולהיכנס למלגזה לצורך העברתה למקום אחר. בשלב זה נפגע התובע מחלק מהמלגזה. לטענת התובע מדובר בפעולה של כניסה למלגזה לצורך נסיעה והאירוע חוסה תחת הגדרת סעיף 1 לחוק.

לחילופין והיה ובית המשפט ייקבע אחרת מנתח התובע את הטענות לאחריות ושאלת הרשלנות התורמת. התובע מדגיש כי הוא אדיש לקביעת בית המשפט האם מדובר בתאונת דרכים או פקודת הנזיקין והנתבעת 1 טוענת כי יש להתחשב בעובדה זו לעניין סיווג המקרה כתאונת דרכים.

הנתבעת מס' 1, טוענת כי אין לראות באירוע כתאונת דרכים. לטענתה התובע החנה את המלגזה וכיבה את המנוע שלה ומכאן שהנסיעה במלגזה הסתיימה והמלגזה עמדה במקומה שהמנוע שלה כבוי כאשר התובע הסב אותה למעין סולם או פיגום לצורך עלייה לגג עליו עבד יחד עם עובדים נוספים משך לא פחות מחצי שעה, זאת ועוד התובע בחר לרדת דרך המלגזה שעה ששאר העובדים ירדו דרך המדרגות והבחירה הזאת מעידה על כך, כי אין המדובר ב "שימוש למטרות תחבורה". נפילת התובע מהמלגזה הייתה אקראית ומזדמנת ואירעה עקב התממשות סיכון שאיננו תעבורתי.

התובע החנה את המלגזה, כיבה את המנוע שלה והתרחק ממנה ובחלוף זמן רב (כחצי שעה), ניסה לרדת באמצעותה ממבנה תוך שהוא למעשה מסב אותה כתחליף לסולם או פיגום ונפגע תוך כדי כך ובעת ניסיונו לקפוץ מגג המלגזה לעבר המנוע שלה. מכאן שאין המדובר בכל מקרה בתאונת דרכים. ככל שתהיה טענה ל"ניצול הכוח המכני" מסבה הנתבעת מס' 1 את תשומת לב בית המשפט לכך, כי המנוע של המלגזה היה כבוי וממילא לא נוצל הכוח המכני שלה. נפילתו של התובע אירעה כתוצאה מאובדן שיווי משקל לאחר שמכנסיו נתפסו בבורג במלגזה ללא כל קשר לשימוש בכוח מכני של המלגזה.

יש לציין כי הנתבעת מס' 1 הפנתה אותי לפסיקה רלוונטית, לטענתה, ועיינתי בה.