המבטחת חויבה באחרונה לפצות צעירה שנפגעה בתאונת דרכים בכ-400,000 שקל. השופטת ג'ני טנוס קיבלה את טענת הנפגעת שבאותו לילה חזרה מבילוי ולא מעבודתה.
ב-2011 נפגעה צעירה כבת 30 בתאונת דרכים. היא ספגה פגיעה בראשה ובאחת מעיניה ויד ימין שלה נשברה. כשלושה חודשים לאחר מכן היא הגישה תביעה נגד מבטחת הרכב, חברת הפניקס.
הפניקס לא הכחישה את הכיסוי הביטוחי אך טענה שהתאונה היא גם תאונת עבודה ולכן יש להפחית מהפיצויים שייפסקו תגמולים שהתובעת יכולה הייתה לקבל מהביטוח הלאומי.
לדבריה, התאונה התרחשה כשהתובעת חזרה מעבודתה במלון בנהריה והיא אישרה את הדברים במסמך שעליו חתמה מול חוקר מטעמה.
התובעת לעומת זאת הכחישה זאת בתוקף וטענה שהחתימה אינה שלה. לגרסתה, היא מעולם לא עבדה במלון שאותו ציינה המבטחת אלא במלון אחר ובכל מקרה בזמן התאונה היא הייתה בדרכה חזרה מבילוי ולא ממשמרת במלון.
מחלוקת נוספת התעוררה בין הצדדים בשאלת הנזק. המומחה בתחום העיניים שמינה בית המשפט קבע שהתובעת נותרה עם נכות של 20% בעין שמאל עקב ירידה דרסטית בחדות הראייה והמומחה האורתופד קבע שהיא נותרה עם נכות של 10% בכף ידה.
הפניקס טענה ששתי הפגיעות אינן משפיעות על תפקודה של התובעת ולראיה, בתום תקופת החלמה של ארבעה חודשים היא חזרה לאותו מקום עבודה באותה משכורת.
התובעת טענה מנגד שהפגיעות עלולות להגביל את התפתחותה המקצועית ואף מנעו ממנה להתקדם בעבודתה במלון.
מכשול תעסוקתי
השופטת ג'ני טנוס מבית משפט השלום בעכו דחתה את טענת הפניקס וקבעה שלא מדובר בתאונת עבודה. היא הבהירה שהנטל להוכיח שחתימת התובעת על המסמך היא אותנטית מונח על כתפיה והיא לא עמדה בו.
כך, החוקר בעדותו אמנם אישר שהגיע ליישוב בו גרה התובעת אך הוא לא זכר אם פגש בה ולא יכול היה להסביר למי שייכת החתימה על העמוד השני של המסמך, שאינה דומה לחתימות המופיעות בעמוד הראשון. הנתבעת גם לא הגישה חוות דעת שיכולה הייתה להוכיח שהחתימה שייכת לתובעת.
השופטת גם קיבלה את עדותו של חברה לעבודה של התובעת שהיה עמה ברכב בזמן התאונה ומסר שהם היו בדרכם חזרה מבילוי בראש הנקרה.
באשר לנזק כתבה השופטת שעל אף שהנתונים מצביעים על כך ששכרה של התובעת לא נפגע בהווה אין להתעלם מכך שלפגיעות עלולות להיות השלכות עתידיות.
לדבריה, גם אם המגבלות גורמות לתובעת בשלב זה רק אי נוחות ייתכן שבעתיד הדבר ישפיע על כושר השתכרותה שכן "אי נוחות כרונית יכולה להוות מכשול תעסוקתי", במיוחד כשמדובר באישה צעירה שטרם בחרה קריירה מוגדרת. יש גם חשש שהתובעת תיפגע חלילה בעינה השנייה באופן שיעצים מאוד את הפגיעה בכושר השתכרותה, כתבה.
בסיכומו של דבר פסקה השופטת לטובת התובעת 416,000 שקל בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד, נסיעות, עזרה וכאב וסבל, בתוספת שכ"ט עו"ד של 13%.
- ב"כ התובעת: עו"ד אדהם שחאדה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גסאן אגברייה
* עו"ד אליהו קייקוב עוסקת בתאונות דרכים
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין