ש.ג. נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

עסקינן בתביעה בגין נזק גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

נתוני רקע:

1.התובעת ילידת 19.3.1982, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה בתאריך 23.11.2011 בסמוך לשעה 03:30 לפנות בוקר, בזמן שנהגה ברכב המבוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח חובה (להלן – "התאונה").

אין מחלוקת בין הצדדים אודות אירוע התאונה ואודות הכיסוי הביטוחי בגינה אצל הנתבעת, והמחלוקות נסבו על שאלת הנזק ועל השאלה אם התאונה היא גם תאונת עבודה.

2.בדיון ההוכחות אשר התקיים לפניי העידו שלושה אנשים. מטעם התביעה העידו התובעת והנוסע שהיה עמה ברכב בזמן התאונה. מטעם ההגנה העיד החוקר שחקר את נסיבות התאונה.

האם מדובר בתאונת עבודה?

3.הנתבעת טענה כי התאונה היא גם תאונת עבודה, משום שאירעה בזמן חזרתה של התובעת ממקום עבודתה. לפיכך, מהפיצויים שייפסקו לתובעת יש לנכות באופן רעיוני כל התשלומים שהיא יכולה הייתה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי אילו פנתה אליו למיצוי זכויותיה בגין דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה.

לביסוס הטענה בדבר היות התאונה תאונת עבודה ביקשה הנתבעת להפנות להודעה בכתב (מוצג נ/8) שנגבתה מהתובעת על ידי חוקר מטעמה. באותה הודעה, שעפ"י הנטען נחתמה בידי התובעת, היא מאשרת כי התאונה אירעה בזמן שהייתה בדרכה חזרה מעבודתה במלון 'הגליל' בנהריה כאשר חבר לעבודה נוסע יחד עמה ברכב.

4.התובעת הכחישה טענה זו בתוקף. לגרסתה, עובר לתאונה היא לא עבדה ולא הייתה בדרכה חזרה מעבודתה, היא מעולם לא עבדה במלון 'הגליל', החתימה על ההודעה השנויה במחלוקת אינה חתימתה, והיא מעולם לא פגשה בחוקר אשר גבה ממנה הודעה זו אף לא בחוקר אחר מטעם חברת הביטוח (אך אישרה כי שוחחה עם חוקר בטלפון).

5.לאחר ששקלתי טענות הצדדים בקשר לסוגיה זו, אני מוצאת כי הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח את טענתה כי מדובר בתאונת עבודה. כידוע, הנטל להוכיח טענה מסוימת רובץ על מי שהטענה מקדמת את עניינו (ראו ע"א 4667/08 הר עוז נ' סערת תוכנה בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 15.2.2011, והפסיקה המאוזכרת שם). בהתאם לכך, הטענה בדבר היותה התאונה תאונת עבודה נטענה על ידי הנתבעת והיא מקדמת את עניינה, משום שאם תוכח ניתן יהיה לנכות מהפיצויים את כל הסכומים שהתובעת יכולה הייתה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי.