עובד מפעל קרמיקה נפגע לפני כ-7 שנים בתאונת עבודה. בעלת המפעל הכחישה את התרחשות התאונה, אך השופטת אפרת הלר קבעה כי עדותם הכנה של העובד וחבריו, בצירוף סרטונים ותמונות מהמקום, מעידים על רשלנותה.
גבר בשנות ה-30 לחייו נפגע ב-2010 בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה. התאונה אירעה בשעת בוקר מוקדמת, במפעלה של יצרנית הכלים הסניטריים "חרסה סטודיו" שבבאר שבע.
בעקבות התאונה הגיש נפגע תביעה בבית משפט השלום בטבריה לפיצויים נגד מעסיקתו ונגד חברת הביטוח הראל, שבאותה עת ביטחה את החברה בפוליסת ביטוח חבות מעבידים.
התובע סיפר כיצד בעת הובלת חבילה כבדה של ערימת שקים ריקים הוא נתקל בצינור, נפל ונפגע מברזל שבלט מבוכנה של מכונה. בעקבות זאת הוא נאלץ לעבור ניתוח לתיקון בקע במפשעה.
התובע טען כי הנתבעת התרשלה בכך שלא העמידה לרשותו תנאי עבודה אופטימליים ולא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה.
מנגד, הנתבעות חלקו על נסיבות האירוע, וכן על אחריותן. טענתן המרכזית הייתה כי בכל מקרה האחריות לתאונה רובצת על כתפיו של התובע.
בכל הקשור לנזק, לנוכח פער בין חוות דעת שהגישו הצדדים בנוגע לנכויות שנגרמו לתובע, השופטת אפרת הלר מינתה מומחה מטעם ביהמ"ש, שבדק את התובע וקבע כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות קבועה בשיעור 10%.
המקום מדבר בעד עצמו
השופטת הלר התרשמה לחיוב מעדותו של התובע שהייתה "אמיתית וכנה" וכללה תשובות ספונטניות המעידות על אמיתות תוכנן. לאחר מכן השופטת תיארה עדות שמסר חברו לעבודה, שאף היא תאמה את גרסתו.
בנוסף, השופטת הצביעה על כך שהנתבעת לא חלקה על תוכנם של תמונות וסרטונים שהגיש התובע, המתעדים את מיקום הנפילה, בו נראים צינורות וחפצים אחרים פזורים על הרצפה, דבר שגדיל את הסיכויים להיתקל וליפול. חיזוק נוסף לסיפור התאונה ניתן על ידי נהג מונית שהוזמן לפנות את התובע לבית חולים.
בעיקרו של דבר, השופטת קבעה כי הנתבעת הפרה את חובתה כלפי התובע. "הנתבעת 1 הייתה יכולה ואף צריכה לצפות התרחשות אפשרית של נפילת התובע כתוצאה מהיתקלותו בצינורות במעברים בין המכונות ופגיעתו כתוצאה מכך. מכאן, היה עליה לספק סביבת עבודה בטוחה סבירה וזהירה, לרבות מעברים נקיים ממכשולים כאלו ואחרים, דוגמת הצינורות שהביאו לנפילת התובע", נכתב.
עוד ציינה השופטת כי התובע לא חרג מרמת הזהירות המצופה ממנו כעובד.
לאחר מכן השופטת אימצה את חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש בנוגע לשיעור הנכות והקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין הנזק שנגם לו.
בסיומו של חישוב הנזקים השונים שנגרמו לתובע, השופטת הורתה לנתבעות לשלם לו פיצויים בסך כ-148,000 שקל עבור הפסדי השתכרות, כאב וסבל, ועזרת צד שלישי. הנתבעות אף חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד נדב קנימח
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין