דייר מוגן שיבש הקמת מיזם מפואר וישלם על זה 150,000 שקל

בעלי בניין בנווה צדק ביקשו לשדרג אותו ולהוסיף לו שטחי מגורים אך נתקלו בהפרעות וחוסר שיתוף פעולה מצד דייר קומת הקרקע. בית המשפט פסק כי על האחרון לפצות אותם על הפסדיהם.

השופט גיא הימן מבית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בעלי בניין בנווה צדק נגד דייר מוגן בקרקע. השופט קבע כי הדייר הפר הסכמות אליהן הגיע מול התובעים ובהתנהגותו לא אפשר להם להתקדם בבנייה. הדייר חויב בפיצוי של כ-150,000 שקל, שיקוזז מסכומים שהיה אמור לקבל מהתובעים.

לפני מספר שנים התובעים יזמו עבודות לשימור הבניין שבבעלותם ולתוספת שטחי מגורים בנכס. אחד התנאים בהיתר הבניה שקיבלו קבע שיש להרוס תוספת בנייה בדירה בקומת הקרקע מכיוון שהיא חורגת מתחומי הבניין המקורי.

הדייר המוגן שגר בדירה הערים קשים על התובעים והם פנו לבית המשפט בתביעה לסילוק ידו מתוספת הבנייה ולהריסתה. לאחר התדיינות ארוכה הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין. הוסכם כי התוספת תיהרס ובמקומה יבנו התובעים, על חשבונם, חדר מקלחת בתוך דירתו של הדייר. עוד הוסכם כי הם ישלמו לו 290,000 שקל.

אלא שכשביקשו בעלי הקרקע לממש את ההבנות הם נתקלו בהתנגדות הדייר. בתביעת פיצויים שהגישו נגדו הם סיפרו שהוא הניח מכשולים רבים בדרכם של המפקח מטעם בית המשפט שמונה למימוש הפרויקט ושל הקבלן והפועלים ששכרו.

לדבריהם, עבודה שהייתה צריכה להימשך שלושה שבועות הושלמה לבסוף כעבור חודשיים, תוך מריטת עצביהם ושיבוש תכניותיהם. בין היתר הם סיפרו שהדייר סירב לפתוח לפועלים את דירתו, הפריע להם כשעמד במסדרון הדירה הצפוף בזמן העבודות, עצר את העבודות בטענה שעליו ללכת לקניות או לרופא והגיש בקשות סרק מרובות לבית המשפט.

התובעים טענו שעל הדייר לפצות אותם על הפסד שכר הדירה שיכלו לגבות משוכרים אם הפרויקט היה מסתיים בזמן, על השכר ששילמו לפועלים שעה שעמדו בטלים ממעש ועבור שכר הטרחה ששילמו לבאי כוחם.

הנתבע טען מנגד כי כל תכליתה של התביעה היא ״להלך עליו אימים״, לסלקו מביתו ולשלול ממנו את הפיצוי שנפסק לזכותו בהסכמה.

נסיבות לא פשוטות

השופט הימן הבהיר כי אין לשפוט את אופיו של הנתבע או מידת הרציונליות שבהחלטותיו. ״דומני כי אילו חולקו מחדש הקלפים היו התובעים בוחרים להוסיף ולעמוד מן הצד של בעלי-קרקע, הנדרשים לפתור מכשול זמני בדרכו של מיזם מפואר, תחת הימצאות בנעליו של דייר מוגן בדירה קטנה ומטה לנפול, שנסיבות-חייו אינן פשוטות״, כתב.

עם זאת, השופט קבע שהדייר הפר את ההסכמה מול בעלי המגרש בכך שהכביד ללא הצדקה על ביצוע העבודות וגרם לעיכוב השלמת הבנייה.

השופט קיבל את עדות המפקח על עיכובים והפרעות מכוונים מצד הנתבע כמו גירוש הפועלים מהדירה לפני סיום יום העבודה, הפרעות וניהול ויכוחים עם הקבלן, הזמנת משטרה שעצרה את העבודות לצורך חקירת הפועלים ועוד.

הוא קבע שבעלי הקרקע נאלצו לשלם לקבלן תשלומים עודפים ומיותרים.

לקביעת השופט, התובעים גם הפסידו דמי שכירות של חודש בעקבות התנהלות הנתבע. עוד נקבע כי על הנתבע להשיב לתובעים את הוצאותיהם המשפטיות עבור הליך קודם שלא הסתיים בהכרעה נגדו עקב התחייבותו לשתף פעולה עם העבודות.

בסך הכל חויב הנתבע ב-148,650 שקל. השופט קבע כי הסכום יקוזז מהפיצוי שהתובעים התחייבו לשלם לנתבע ומוחזק כיום בנאמנות.

• ב״כ התובעים: עו"ד תמיר כהנוב
• ב״כ הנתבע: עו"ד רוני ברוש

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין