מיכל אקרמן פרקש כתבה את המחזמר הזוכה בפסטיבל "חג המחזמר" לשנת 2015 אך סולקה מעבודתה לקראת העלאת המופע. המנהל האמנותי אורי פסטר והמוזיקאי אביב קורן יפצו
השופט עדי הדר קיבל לאחרונה תביעה שהגישה המחזאית והמפיקה מיכל אקרמן פרקש נגד המנהל האמנותי לשעבר של פסטיבל "חג המחזמר" בבת ים, אורי פסטר, ונגד המוזיקאי אביב קורן. בפסק הדין התקבלה טענתה כי השניים הפרו את זכויות היוצרים שלה. פסק הדין מבהיר, בין היתר, למה טרנטינו לא קורא תסריטים של אחרים.
התובעת סיפרה שבינואר 2015 שחקן שהשתתף בהפקה קודמת שלה פנה אליה בבקשה שתכתוב מחזמר בשם "אויש שולה" בהשראת דמותה של סבתו. אותו שחקן גיבש קבוצה להכנת המחזמר בראשה עמד המנהל המוזיקלי אביב קורן.
היא פיתחה את סיפור המחזמר על ניצולת שואה המבקשת למצוא את אחיה שאבד לה ומקימה חנות חזיות בשכונה ירושלמית דתית. המחזמר התקבל לתחרות "חג המחזמר" בבת ים.
לדבריה, ביוני 2015, לאחר שהעמידה לרשותם של הנתבעים את כל החומרים הנדרשים לשם העלאת המחזמר לבמה, קורן הודיע לה בדואר אלקטרוני לקוני כי הם החליטו להתקדם עם המחזמר בלעדיה. בדיעבד התברר לה שהמנהל האמנותי של התחרות, פסטר, ביקש לערוך שינויים במחזמר שכתבה והחל לפנות לקורן מבלי לדבר עמה קודם ובניגוד לרצונה.
בהמשך זכה המחזמר במקום הראשון אך היא לא קיבלה כל קרדיט ולא שותפה בפרס, במוניטין וברווחים נוספים.
בכתב הגנה שהגיש התייחס קורן בביטול לתרומתה של התובעת למחזמר וכתב שהיא הייתה שולית. עוד הוא טען כי התובעת התבססה על תקציר שהכין השחקן שהגה את רעיון העלילה והוא בעל הזכויות. הוא הדגיש כי לאחר שהתובעת יצאה מהקבוצה הוא דאג לשנות את החומרים שהכינה.
פסטר טען בין היתר כי המחזמר הסופי שונה בתכלית מזה שהוגש לעיונו כתוצר ראשוני. עוד הוא טען שבינו לבין התובעת אין יריבות שכן הוא הועסק על ידי החברה העירונית.
השראה כדבר נזיל
השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב מינה מומחה שהשווה את המחזה שעלה על הבמה אל מול היצירה של התובעת.
המומחה כתב בין היתר כי השראה זה דבר מאוד נזיל ולא ברור. הוא ציין כדוגמה כי הרבה ישראלים מנצלים את העובדה שהבמאי הנודע טרנטינו נשוי לישראלית ומבקשים מדניאלה פיק להעביר לו תסריטים, אך היא מבהירה שככותב תסריטים הוא לא קורא תסריטים של אף אחד אחר. זאת בשל החשש שיום אחד מישהו יקום ויגיד פתאום "הייתה השראה של איזה רעיון".
לגופו של עניין כתב המומחה כי אמנם לא מדובר במחזה פרי דמיונה של התובעת אך מצד שני לא ניתן "לנפנף" אותה מהתוצר הסופי אחרי שהיא ישבה וכתבה במשך חצי שנה את הסיפור והדמויות.
בהתאם קבע השופט כי אף שהטקסטים שנכתבו על ידי התובעת מבוססים על הרעיון של אותו שחקן אין בכך כדי לשלול ממנה את זכויותיה ביצירה.
השופט הבהיר שהמבחן אינו מצטמצם להשוואת "מילה מול מילה" והתברר שיש זהות מהותית בתיאור הדמויות ובעלילה בין היצירה של התובעת למחזמר שהוצג.
באשר לפסטר קבע השופט כי הוא התיר את העלאת ההצגה תוך שהוא נותן יד לשלילת הקרדיט מהתובעת.
בסיכומו של דבר חויב קורן לשלם לתובעת 60,000 שקל בתוספת הוצאות בסך 50,000 שקל. פסטר חויב ב-20,000 שקל בתוספת הוצאות של 7,500 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד חן בכר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד גדעון פישר
עו"ד אהוד צ'אושו
עוסק/ת ב-
קניין רוחני
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין