גנן שעבד 20 שנה בחברה שהעניקה שירותי גינון עבור רשויות ציבוריות חיכה למעלה מחודש ימים לזימון לפרויקט חדש, עד שהבין כי למעשה פוטר מהחברה ללא שימוע או הודעה מוקדמת. לפני כשבועיים בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו נגד המעסיקה.
האיש הועסק כגנן בחברת "בן עמי שאול גינון והשקיה", העוסקת בעבודות תשתית, גינון ופיתוח עבור רשויות מקומיות ותאגידים ציבוריים.
במהלך שנת 2014 הודיע לו מנהל העבודה בפרויקט בבת ים על סיום עבודתו באתר, ואמר לו שעליו ליצור קשר עם מנהל החברה לצורך שיבוצו מחדש.
אלא שהעובד לא שובץ לעבודה חדשה במשך למעלה מחודש ימים. כתוצאה, הוא שלח לחברה מכתב דרישה לתשלום זכויותיו עקב סיום עבודתו, ובמקביל הגיש תביעה לקבלת דמי אבטלה.
לייעוץ בתחום:
עורך דין דיני עבודה
החברה השיבה לתובע במכתב בו טענה כי מעולם לא פיטרה אותו, וכי הוא הועבר לפרויקט בתל אביב אך לא התייצב לעבודה. במכתב אף ציינה החברה שהוא מוזמן לשוב לעבודה לאלתר.
זמן קצר לאחר קבלת המכתב, החליט העובד להגיש נגדה תביעה לבית הדין לעבודה בתל אביב, בה דרש לחייב אותה לפצות אותו על פיטוריו ללא שימוע ולשלם לו פיצויי פיטורים ויתר זכויות סוציאליות המגיעות לו עם סיום העבודה.
התובע הכחיש את הטענה לפיה שובץ לפרויקט חדש, וטען כי רדף אחרי מנהל הנתבעת במשך כחודש ימים כדי לקבל עבודה אך המנהל אמר לו שאין עבודה בשבילו, ובשלב מסוים אף ביקש ממנו להפסיק להתקשר אליו.
הנתבעת טענה כי התובע הוא שהתפטר ועוד מבלי למסור הודעה מוקדמת. לטענתה, לתובע הוצעו מספר הצעות עבודה בפרויקטים שונים אך הוא סירב לכולן או שהתנה את חזרתו בקבלת פיצויי פיטורים.
לא הצעה אמיתית
השופטת קרן כהן התרשמה כי לא היה כאן מעשה פיטורים או התפטרות מובהק, כך שנסיבות סיום יחסי העבודה הן שיכריעו בשאלת זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים.
את עדותו של התובע, שסיפר כיצד עבד שישה ימים בשבוע במשך 20 שנה תמורת שכר מינימום, מצאה השופטת כאמינה ועקבית. בניגוד לכך, גרסת הנתבעת לא הייתה מהימנה, שכן היו בה סתירות, למשל – כשהנתבעת טענה בתחילה כי שיבצה את התובע לעבודה בפרויקט בבלי בתל-אביב, בעוד בהמשך טענה כי שיבצה אותו בפרויקט שנערך ברחוב קיבוץ גלויות.
בנוסף, השופטת סברה שהצעת הנתבעת לתובע לחזור לעבודתו – הצעה שהועברה לו רק לאחר ששלח לה מכתב דרישה – לא הייתה הצעה אמיתית. לדברי השופטת, ניכר כי ההצעה נשלחה רק בתגובה למכתב, מה גם שהיא לא כללה פירוט בדבר מקום העבודה אליו שובץ לכאורה.
העובדה שהתובע חיכה כחודש ימים לשיבוץ מחודש לפני שנקט בהליכים, הבהירה השופטת, מחזקת את גרסתו לפיה רצה להמשיך לעבוד, ומי שהביאה לסיום יחסי העבודה, ולמעשה פיטרה אותו, היא הנתבעת.
בהתאם, ובהתחשב בזמן הרב בו עבד בנתבעת, השופטת פסקה לזכותו פיצוי בסך 134,042 עבור פיצויי פיטורים ופיטורים שלא כדין ועבור זכויות סוציאליות. הנתבעת גם תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד גלי גליצקי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אלעד זוסמנוביץ
* עורך דין גיל רימון עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין