צה"ל צריך לשמור לא רק על חייליו אלא גם על עובדיו האזרחים. מאחר שכשל במשימה ולא עמד בחובת הזהירות שלו כמעסיק כלפי העובד – ביהמ"ש קבע כי המדינה תפצה אותו.
צה"ל אינו יכול להתנער מאחריות בטענה שהעביר לעובד הדרכות ונהלי בטיחות, כשלמעשה אלו הועברו רק אחרי התאונות – כך נקבע לאחרונה בפסק דין שניתן על ידי סגנית נשיא בית משפט השלום בנצרת, השופטת נבילה דלה מוסא.
השופטת קבעה כי צה"ל התרשל כלפי איש תחזוקה ואזרח עובד צה"ל, וחייבה את המדינה בפיצויים בסך 116,000 שקל.
במהלך 26 שנות עבודתו, העובד נפגע בשתי תאונות עבודה. בתאונה הראשונה, שקרתה לפני כ-12 שנים, הוא הגיע לטייסת של חיל האוויר כדי להתקין דוד חשמל, ומאחר שלא היו שם עובדי תחזוקה נוספים – עשה זאת לבדו.
בעודו גורר את הדוד, העובד נתקל בצינורות גינון שהיו פזורים על הרצפה ומעד. הדוד נפל על ידו הימנית וגרם לקריעת גיד בכתף וקרע בשריר של אותה יד.
כ-4 שנים לאחר מכן, העובד הוביל צינורות כבדים לאותו בסיס, אותם ניתן היה לפרוק רק באמצעות מלגזה. ואולם, בהיעדר מלגזה, העובד ומנהלו פרקו את הצינורות לבדם, בכך שדחפו וזרקו אותם מהמשאית.
אחד הגלילים החל להידרדר לכיוון העובד, שנפל תוך כדי מנוסתו מהגליל, וכתוצאה מכך נפגע בכתפו ובצווארו.
בתביעתו שהגיש ב-2012, התובע טען שצה"ל התרשל כלפיו בשתי התאונות, כששלח אותו לבצע עבודות שדורשות מספר עובדים – בגפו, וללא הדרכה.
מנגד, המדינה אמנם הכירה בחובת זהירות ביחסי עובד-מעביד, אך טענה כי החובה מוגבלת לסכנות אותן יכול המעביד לצפות מראש. לדבריה, צה"ל לא יכול היה לצפות שהתובע לא ינהג לפי ההוראות ונהלים שהועברו לו, לטענתה.
בנוסף, המדינה טענה כי יש להטיל על התובע "אשם תורם", שכן הוא פעל על דעת עצמו במקום לקרוא לחיילים לעזרתו.
הדרכות – רק אחרי התאונות
בחקירתו הנגדית, התובע הודה שצה"ל סיפק הדרכות בטיחות, אך הדגיש כי אלו ניתנו רק לאחר שתי התאונות. השופטת דלה מוסא מצאה את גרסתו מהימנה יותר, בעיקר לאור העובדה שהמדינה לא סיפקה מסמכים המעידים על נהלי בטיחות בכתב או על הדרכות שעבר התובע.
על אף שלא היו עדים לשתי התאונות, עדותו של התובע הייתה אמינה בעיני השופטת, שהשתכנעה כי צה"ל לא דאג להציב עובדים שיעזרו לו או כלים נאותים לביצוע העבודות, ואף לא דאג להסיר מכשולים מדרכו, כגון צינורות השקיה.
"אין ספק, שהיה על הנתבעת לצפות שבמהלך ביצוע עבודה מעין זו, ובתנאי המקום... עלול להתממש הסיכון הבלתי סביר, וכי התובע עלול ליפול ולהיפגע כתוצאה מהימצאות המכשולים בדרכו, כשהוא עובד ללא סיוע של עובד נוסף", כתבה השופטת, וקבעה כי בכך הפר צה"ל את חובת הזהירות שלו כלפי התובע.
יחד עם זאת, השופטת ייחסה לתובע 10% מן האשמה לתאונה, וציינה שהיה מצופה מעובד מנוסה, להיות ערני יותר לתנאי השטח.
מומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט קבע כי התאונה הראשונה גרמה לתובע נכות בשיעור של 10%, והתאונה השנייה לא הותירה בו נכות. השופטת קיבלה את חוות הדעת ופסקה לתובע פיצויים מהם נוכו תגמולי הביטוח הלאומי וכן האשם התורם, כך שבסופו של דבר צה"ל חויב לשלם לו 116 אלף שקל, כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד נזיקין, אלמוזנינו-זגורי
- ב"כ הנתבע: עו"ד עמראן ח'טיב
עו"ד אסתר מצגר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין