מורה בבית ספר הדמוקרטי "תפן" שבכפר ורדים, נפגעה לפני 6 שנים מכדור תועה שבעט אחד התלמידים. לאחרונה, בית המשפט קבע שהמועצה המקומית ומשרד החינוך – שיכלו לצפות את הנזק אך לא מנעו אותו מראש – אחראים לתאונה.
עם סיום יום העבודה בפברואר 2010, פסעה מורה בבית הספר הדמוקרטי "תפן" שבכפר ורדים לכיוון הכניסה הראשית כדי לצאת מבית הספר. בעודה הולכת, היא נפגעה בחוזקה מכדור שנבעט על ידי אחד התלמידים, ששיחק עם חברו באין מפריע ברחבה הקרובה.
המורה נחבלה בשתי אצבעות יד שמאל, ונאלצה לעבור טיפולי פיזיותרפיה. 3 שנים לאחר מכן היא תבעה פיצוי על נזקיה מהמועצה המקומית כפר ורדים וממשרד החינוך – המעסיק שלה.
התובעת טענה שהנתבעים לא סיפקו לה סביבת עבודה בטוחה והתרשלו כשלא גידרו את הרחבה ששימשה כמגרש למשחקי כדור.
בתגובה, מנהל בית הספר טען כי התלמידים שיחקו ברחבת משחקים שאין לה שימוש מוגדר ואינה מגרש מוצהר שיש צורך לגדרו.
לייעוץ בתחום:
עורך דין תאונות עבודה
משרד החינוך ביקש להתנער אף הוא מאחריות, כאשר טען כי קרוב לוודאי שהתובעת הייתה נפגעת גם אם הייתה מספיקה לצאת מבית הספר (ובכך מתחום אחריותו) שכן דרכו של כדור תועה היא לפגוע, אם ברכב בחניה ואם בעובר אורח.
לשיטת משרד החינוך, מדובר למעשה בסכנה בלתי רגילה, שלא ניתן היה לצפות מראש או להיערך לה, מה גם שלא ניתן להבטיח באופן שתלמיד או מורה לעולם לא ייפגעו מכדור בשטח בית הספר.
במהלך הדיונים בבית המשפט נעשה רושם שהנתבעים ניסו להטיל את האחריות אחד על השנייה.
המועצה טענה כי התאונה נגרמה עקב פיקוח לא מספיק מצד צוות מורי בית הספר, המועסקים על ידי משרד החינוך. זה בתגובה טען שהמועצה הייתה צריכה לגדר את המגרש, בתור בעלת המבנה ומתקניו.
לא סיכון רגיל
השופטת עידית וינברגר האמינה לעדות התובעת שצירפה לתביעתה תמונות, בהן ניתן לראות בבירור שבמקום בו שיחקו התלמידים הוצבו שערים לצורך משחק כדורגל, מה שאומר שזהו מגרש מוצהר.
בהתאם לכך, השופטת הבהירה כי המועצה התרשלה כאשר לא גידרה את המגרש, שכן היא יכלה למנוע את הפגיעה בקלות.
בנוסף, השופטת לא הסירה אחריות ממשרד החינוך, שלא ביצע פעולות התרעה למניעת הסיכון, בפרט על רקע הידיעה שמשחקי כדור שכיחים בבית הספר המדובר לנוכח אופיו וההיתר לתלמידים לשחק במגרש גם בזמן שיעורים.
השופטת דחתה את גישתו של משרד החינוך, לפיה הסיכון שמורה תיפגע מכדור תועה הוא סיכון טבעי שלא ניתן למנוע אותו.
לדברי השופטת, קבלת גישה זו תיצור מצב בלתי מתקבל על הדעת, בו מורים יצטרכו להתרגל למצב בו הם מסכנים את גופם משום שתלמידים משחקים בכדור ברחבה לא מגודרת.
השופטת הוסיפה ודחתה את טענת הנתבעות כאילו התובעת אשמה בתאונה. היא קבעה שהתובעת אמנם הייתה מודעת לסיכון, אך לא יכלה לצאת מבית הספר בדרך אחרת או למנוע את התאונה.
נזקיה של התובעת, שחזרה לעבוד כרגיל לאחר שהחלימה, נקבעו על סך של 107,200 שקל הכולל פיצוי עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, ועזרת צד שלישי. בנוסף התובעת זכאית להחזר הוצאות משפט ולשכ"ט עו"ד בסך 21,322 שקל.
חלוקת האחריות בין הנתבעים נקבעה על 60% למועצה ו-40% למשרד החינוך.
- ב"כ התובעת: עו"ד ערן בקר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד גסאן אגברייה, עו"ד מאהר אלמאדי
* עורך דין יניב יוניק ממשרד עו"ד דביר לוין ושות' עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין