מוסדות התכנון נתנו אור ירוק ליזמית אפילו שהיקף שטחי השירות בתוכנית שלה חרג מהמותר. השכנים מהבניין הסמוך עתרו נגד הבנייה אבל בית המשפט קבע כי איזון בין השיקולים מצדיק להשאיר את המצב כמו שהוא
בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דחה לאחרונה עתירה נגד החלטת ועדת הערר המחוזית לאשר היתר לפרויקט תמ"א 38 מסוג הריסה ובנייה בקריית ביאליק על אף שנפל בו פגם בשל חריגה בהיקף שטחי שירות המותר. השופטת תמר נאות פרי קבעה כי החלטת הוועדה הייתה מוצדקת בנסיבות מאחר שהעותרים, המתגוררים בבניין הסמוך, התמהמהו עם העלאת הטענה כנגד הפגם ובינתיים היזמית הסתמכה על ההיתר וכמעט סיימה את הבנייה.
היזמית "לונדון ייזום בניין ואחזקות" קיבלה ב-2019 היתר לתוכנית מתוקנת שהגישה להריסת בית דו-משפחתי בן שתי קומות והקמת בניין בן 5 קומות ו-10 דירות. ההיתר ניתן אחרי 3 שנים של הליכים שניהלו נגדה השכנים מהבניין הסמוך שבעקבותיהם נדרשה לצמצם את השטח העיקרי של המבנה ב-170 מ"ר.
אלא שחודש לאחר מכן הגישו השכנים ערר נוסף לוועדת הערר המחוזית חיפה, הפעם בקשר להיקף שטחי השירות (חדרי מדרגות, מחסנים וכדומה), שלטענתם חורגים מהמותר לפי התוכנית המקומית של האזור. בד בבד עם הערר הם אף ביקשו להקפיא את ההיתר עד להכרעה אך גם הבקשה וגם הערר נדחו.
בהחלטתה קבעה הוועדה כי אף שההיתר שהעניקה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קריות היה פגום בשל החריגה בהיקף שטחי השירות, אין מקום לבטל אותו בין היתר משום שהשכנים לא העלו עד כה כל טענה בהקשר הזה והחריגה מינורית ולא גוררת פגיעה כלשהי בזכויותיהם.
השכנים לא השלימו עם ההחלטה והגישו עתירה נגד ועדת הערר, הוועדה המקומית והיזמית, כשהטענה המרכזית שלהם הייתה כי לא ייתכן שתוכשר בנייה לא חוקית תוך פגיעה בשלטון החוק ובאינטרס הציבורי.
מוסדות התכנון והיזמית התנגדו לעתירה, כשבין היתר טענו כי ההחלטה איזנה בין השיקולים השונים, בהם העובדה שהיזמית כבר החלה לבנות בהסתמך על ההיתר ולחריגה לא הייתה השפעה על נראות הבניין. עוד הודגש כי החזרת הגלגל לאחור בשלב הזה תגרור הוצאות משמעויות.
לא הוכיחו פגיעה אישית
השופטת תמר נאות פרי קבעה כי אין מחלוקת שהוועדה המקומית לא הייתה צריכה לאשר את כל שטחי השירות שנכללו בתוכנית של היזמית. עם זאת, היא הגיעה למסקנה שאין סיבה להתערב בהחלטת הוועדה לאשר את ההיתר למרות אי-החוקיות.
השופטת הדגישה כי התנהלות העותרים אכן הייתה בעייתית מאחר שלא העלו כל טענה בנוגע לשטחי השירות בכל ההליכים הקודמים והגישו את הערר בשיהוי ניכר, כחודש אחרי הוצאת ההיתר. השופטת ציינה עוד כי לאורך השנים היזמית הסתמכה על כך שלעותרים אין כל טענה בעניין הזה.
השופטת הוסיפה כי העותרים אף לא עשו דבר אחרי שהוועדה סירבה להקפיא את ההיתר ובינתיים היזמית הספיקה להשלים 80% מהבניין בעלות של כ-4.5 מיליון שקלים ואף ערכה הסכמי מכר ל-5 דירות.
כמו כן נקבע כי הוועדה המקומית, שנהגה לאשר פרויקטים רבים שחרגו מהתוכנית, הצהירה שלא תעשה זאת יותר כך שהפגם יירפא מעתה ואילך. בנוסף הודגש כי העותרים לא הוכיחו שהבנייה פגעה בהם באיזשהו אופן.
לפיכך העתירה נדחתה. העותרים חויבו בהוצאות של 7,000 שקלים ליזמית אך קיבלו פטור לפנים משורת הדין מהוצאות לרשויות התכנון.
- ב"כ העותרים: ציון רווה, עו״ד תמ״א 38
- ב"כ המשיבות: עו"ד אביטל טוביאנה אורן מפרקליטות מחוז חיפה אזרחי בשם ועדת הערר, עו"ד משה חורי בשם הוועדה המקומית, עו"ד ישי שנידור בשם היזמית
עו"ד יצחק שטינברג
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין