בנות הזוג לשעבר נפרדו אחרי עשור של זוגיות שכללה שינוי שם משפחה והבאת שלוש בנות לעולם. השופטת קבעה שהוכחה מעבר לכל ספק כוונת הורות משותפת
שתי נשים ניהלו זוגיות ארוכת שנים שבמהלכה, אחת מהן הביאה לעולם שלוש בנות באמצעות תרומת זרע. לאחר פרידתן עתרה האישה שאינה האם הביולוגית להכיר בה כאם הילדות. זוגתה לשעבר התנגדה בטענה שההחלטה ללדת את הבנות הייתה שלה בלבד ולראיה, התובעת לא הקריבה את גופה לצורך המשימה. השופטת קרן גיל קבעה שמסכת הראיות מלמדת על כוונה מובהקת להורות משותפת והעניקה לתובעת צו הורות פסיקתי.
התובעת והנתבעת ניהלו קשר זוגי שנמשך כעשור, במהלכו ילדה האחרונה תאומות, כיום בנות 8, ובת נוספת, בת 5, באמצעות תרומת זרע אנונימית. עובר ללידות שינו השתיים את שם משפחתן לשם משותף שהוענק גם לבנות שנולדו. בנוסף, השתיים פנו לעורכת דין על מנת להסדיר את הורותה של התובעת עליהן.
אלא שמסיבה מסוימת התהליך להוצאת צו ההורות לתובעת לא הושלם, ובהמשך בנות הזוג נפרדו.
בעקבות זאת, בינואר 2022 הוגשה לבית המשפט התביעה שבמסגרתה עתרה האקסית של האם הביולוגית להשלים למעשה את התהליך, ולהכיר בה כאם הילדות.
לטענתה, הילדות הובאו לעולם מתוך כוונת הורות משותפת שלה ושל הנתבעת, כאשר מאז לידתן היא (התובעת) שימשה עבורן כאם מסורה, אוהבת ומעורבת. לעמדת התובעת מתן צווי הורות פסיקתיים שיכירו באימהותה על הילדות, תוך קביעת אחריות הורית משותפת וזמני שהות שוויוניים, הינם הכרחיים לצורך שימור טובת הקטינות אשר רואות בה כאמן לכל דבר.
מנגד טענה האם הביולוגית כי לא הביאה את בנותיה לעולם מתוך כוונה שבת זוגה לשעבר תהיה אימן. העובדה שבניגוד אליה התובעת לא נכנסה להיריון או תרמה את הביציות שלה למשימה, מוכיחה זאת לשיטתה.
בחרו יחד את תרומות הזרע
אבל השופטת גיל דחתה לחלוטין את התזה שהציגה האם הביולוגית. היא קבעה שממסכת הראיות עולה בבירור כי הילדות הובאו לעולם מתוך כוונה משותפת של הצדדים, ולא כאקט חד-צדדי של הנתבעת.
כך, הלידות התקיימו במסגרת של זוגיות ארוכת שנים, אשר אף כללה שינוי שם משפחה ומתן השם הזה לילדות. יתרה מכך, בזמן אמת האם הביולוגית פנתה מרצונה החופשי עם התובעת לעורכת דין על מנת להסדיר את הורות בת הזוג על הבנות, ועובדה זו מדברת בעד עצמה.
עוד מצאה השופטת כי התובעת הייתה מעורבת עד צוואר בהבאת הקטינות לעולם. כך למשל, היא בחרה יחד עם האם הביולוגית את תרומות הזרע מהן נכנסה האחרונה להריון, ליוותה אותה לבדיקות ההיריון השונות ואף הזריקה לה את ההורמונים בטיפולי הפוריות. גם אחרי שהבנות נולדו הייתה התובעת מעורבת בחייהן, והיא הוצגה כאימן באישורי הלידה ובאינטראקציה מול מוסדות החינוך.
בתוך כך השופטת ציינה כי עמדתם המובהקת של גורמי המקצוע היא להכיר בתובעת כאם הילדות. גורמים אלה סיפרו, בין היתר, שהילדות מגדירות עצמן כשלוש אחיות לשתי אימהות, וכי מיום לידתן הן מכנות את התובעת (כמו גם את הנתבעת) "אימא".
לפיכך השופטת נתנה לתובעת צו הורות פסיקתי, ובכך למעשה הכירה בה כאם הילדות. בהתאם לכך, גם התביעות לאחריות הורית משותפת וזמני שהות שוויוניים עם הבנות התקבלו.
לאור התוצאה, חויבה האם הביולוגית לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,950 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד עירא הדר ועו"ד מיכל עדן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שלום כהן ועו"ד אנה רובינזון
עו"ד יניב גיל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין