העובד נותר עם נכות ברגלו ובידו. בית המשפט הטיל את האחריות על המעסיק הישיר, על הקבלן הראשי ועל החברה שבנתה את הפיגום
השופטת אפרת הלר קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש פועל בניין לשעבר שנפצע בתאונת עבודה באוגוסט 2017. התאונה התרחשה מספר ימים אחרי שהפועל החל את עבודתו באתר. פיגום עליו עמד עם פועלים נוספים קרס והוא נפל מגובה ונפצע ברגלו ובידו. השופטת קבעה שהמעסיק הישיר התרשל כשלא סיפק לתובע סביבת עבודה בטוחה ולא הדריך אותו לעבודה בגובה. עוד נקבע כי הייתה רשלנות מצידם של הקבלן הראשי באתר והחברה שהייתה אחראית על הקמת הפיגום.
התובע סיפר שביום התאונה עמד יחד עם עובדים נוספים על פיגום ועסק בבניית אבני חיפוי. הפיגום קרס באופן פתאומי והוא נפל מגובה של כ-9 מטר, יחד עם העובדים הנוספים שעמדו לצידו.
לדבריו, התאונה אירעה בשל רשלנות הנתבעים (המעסיק הישיר, הקבלן הראשי והמפקח מטעמו וכן החברה שהייתה אחראית על בניית הפיגום שקרס ומנהלה), שבין היתר לא הנהיגו שיטת עבודה בטוחה באתר, לא דאגו לבדיקת תקינות הפיגום שקרס בטרם הורו לו לעמוד עליו, לא דאגו שהוא יקבל הדרכה מתאימה ולא סיפקו לו אמצעי הגנה.
התובע הוסיף שהתאונה הוכרה על ידי ביטוח לאומי כתאונת עבודה ונקבעה לו נכות קבועה בשיעור של 30%. הוא ציין כי בעקבות התאונה נגרם לו שבר בפיקת הברך ושבר נוסף בעצם האמה.
המעסיק הישיר לא התגונן מפני התביעה. יתר הנתבעים לא הכחישו את התאונה אך כפרו באחריותם לפגיעת התובע. בנוסף הם טענו שיש להטיל עליו אשם תורם. לדבריהם, ביום התאונה התובע ועובדים נוספים פירקו רגליות חיזוק של הפיגום שהפריעו להם בעבודה, דבר שהביא לקריסת הפיגום.
אמצעים פשוטים
השופטת אפרת הלר מבית משפט השלום בטבריה קבעה שהיה על המעסיק לדאוג לתנאי עבודה בטיחותיים, לבדוק את תקינות הפיגום, גם אם מדובר בפיגום שלא נבנה על ידו, לספק לתובע אמצעי הגנה ולתת לו הדרכה.
היא הוסיפה שמעדות התובע עלה שהמעסיק לא עשה די כדי להבטיח סביבת עבודה בטוחה. הוא לא נתן לו כל הדרכה לעבודה בגובה ולא החתים אותו על כל מסמך בעניין, וכמו כן, לא סיפק לו רתמת בטיחות לעבודה בגובה.
השופטת כתבה שמעדות אחיו של התובע, שעבד גם הוא אצל המעסיק באתר, עלה שהתובע החל לעבוד ימים בודדים לפני התאונה ולא קיבל הנחיות והדרכות באשר לדרך הבטוחה לבצע עבודה על פיגום. היא ציינה כי המעסיק יכול היה למנוע את התאונה באמצעים פשוטים באמצעות הדרכות, אספקת אמצעי מיגון וכיוצא באלה. עם זאת, מאחר שהמעסיק הוא לא זה שבנה את הפיגום שקרס, הוטלה עליו אחריות בשיעור 40% לתאונה.
את שאר האחריות (60%) הטילה השופטת על הקבלן הראשי, המפקח מטעמו, והחברה שבנתה את הפיגום ומנהלה, מאחר שלא הוכיחו שנקטו באמצעים סבירים למניעת קריסת הפיגום.
השופטת דחתה את טענת האשם התורם וקבעה שהנתבעים לא הביאו ראיות לגרסה כי העובדים ביצעו התערבות כלשהי בפיגום.
עבור הפסדי שכר, עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות, הפסד פנסיה וכאב וסבל, פסקה השופטת לטובת התובע 1,491,273 שקל.
בניכוי תגמולים להם הוא זכאי מביטוח לאומי, ישלמו הנתבעים סך של 425,587 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בשיעור 20% והוצאות משפט.
- ב״כ המעסיק: לא צוין
- ב״כ הקבלן הראשי: עו"ד עזמי עודה ואח׳
- ב״כ קבלן הפיגום: עו"ד גסאן אגברייה ואח'
עו״ד יעל ניסן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין