- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
דירת החייב לא תמומש - למרות חובות של כ-5 מיליון ש'
ביהמ"ש קבע שהצורך בקורת גג לבן ה-71, הסובל מ-100% נכות, גובר על אינטרס נושיו בהשאת רווחיהם. הפתרון: מכירת הנכס אחרי מותו
דירת חדל פירעון החייב לנושיו כ-5 מיליון שקל לא תמומש בחייו - כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בחיפה. השופט אפרים צ'יזיק נימק שהצורך בקורת גג למבוגר הנכה בערוב ימיו, גובר על אינטרס נושיו במקסום רווחיהם. בנסיבות אלה, הורה על מכירת הנכס וחלוקת תמורתו לנושים רק אחרי מות האיש.
בשנת 2016 רכש החייב (71) את דירת ה"עמידר" בה מתגורר, תמורת 230,000 שקל. כיום מוערך הנכס בכ-1,240,000 שקל. כ-4 שנים לאחר הקנייה נקט האיש בהליכי חדלות פירעון, במסגרתם הוגשו 6 תביעות חוב בסך כולל של 5,365,445 שקל. לאחר בדיקה הועמדו החובות המאושרים על 4,718,413 שקל.
במסגרת ההליך קבע הממונה על חדלות פירעון שהחייב לא יישא בתשלום חודשי כלשהו לקופת הנשייה, זאת בשל היעדר פוטנציאל הכנסות עקב גילו בנוסף למצב בריאותי קשה ממנו סובל - בגינו אף הוכר בביטוח לאומי עם נכות קבועה ואובדן כושר השתכרות של 100%.
לאור האמור, ובהיעדר סכומים המופקדים לקופת הנשייה, התמקד המשך ההליך בשאלת מימוש דירת החייב כאמצעי לפירעון חובות נושיו. לעמדת בן ה-71, שכמובן התנגד למהלך, אם וכאשר יוחלט בכל זאת לממש את הנכס - יש לדאוג לו לדיור חלופי למשך 4 שנים, כפי שקובע חוק חדלות פירעון.
מקרה של הפטר לאלתר
השופט צ'יזיק חידד שאין למעשה מחלוקת כי מדובר בחייב הנעדר פוטנציאל השתכרות, זאת בשל גילו המבוגר ומצב בריאותו הקשה. הוא העיר שבהינתן נתונים אלה "ניתן היה לשקול הפטר לאלתר ליחיד, או לחילופין לקבוע צו שיקום בשיעור מופחת", ואולם למסקנתו נוכח סכומי החוב הגבוהים - יש לראות במימוש דירתו כצעד חיוני ומתבקש, לצורך הגדלת שיעור הפירעון לנושים.
ואולם בסוגיית מועד מימוש הנכס, הלך השופט כברת דרך עצומה לטובת החייב. הוא ציין שעל פניו ניתן היה מקום לשקול סידור מגורים חלופי למשך ארבע שנים, כפי שטען האיש בעצמו, ואולם קביעתו הסופית הייתה שאין הצדקה לטלטלו לבית אחר, על רקע גילו המתקדם ומצבו הבריאותי המורכב.
"מן הראוי להתחשב ביתר שאת בנסיבותיו המיוחדות של היחיד", כתב השופט כשקבע כי החייב יהא רשאי להמשיך ולגור בדירת ה"עמידר" שלו לשארית חייו, "וזאת משום שהותרת קורת גג ליחיד בערוב ימיו גוברת על אינטרס השאת הגבייה של נושיו". הפתרון המאוזן שעליו הורה השופט - מימוש הנכס רק לאחר מות האיש.
ברמה הפרקטית קבע השופט שזכויות החייב בדירתו יומחו אחרי מותו לידי הנאמן בהליך חדלות הפירעון, באופן שהלה יוכל לפעול למכירת הנכס וחלוקת תמורתו בין הנושים השונים.
- ב"כ החייב: עו"ד יניב מזרחי (סיוע משפטי)
- ב"כ המשיבים: עו"ד מזי רנצלר ואח'
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
