להכרעת הדין בעניין המשרד להגנת הסביבה - תב'/ת"א נ' עיריית נתניה ואח'
בפברואר 2011 זיכה בית משפט השלום בכפר סבא את עירייה נתניה ובעלי תפקידים בה מעבירות הטלת מי שפכים לים. בנימוקי הכרעת הדין שנתן לאחרונה קבע, כי המשרד להגנת הסביבה לא בדק לעומק את מקור הזרמת השפכים, ובכך כשל מלהוכיח מעל לכל ספק את המיוחס לנאשמים.
בשנת 2004 הגיש המשרד להגנת הסביבה כתב אישום כנגד עיריית נתניה ומי שהיו מנכ"ל העירייה וראש מנהלת המים באותה עת, בגין עבירות הטלת שפכים לים. בכתב האישום נטען, כי במועדים שונים בשנת 2003 איתרה מפקחת מטעם המשרד, זרימה של שפכי ביוב מתעלות ניקוז בעיר לים, זאת לטענתה כתוצאה מתקלות רבות במערכת החשמל בשתי תחנות שאיבה בעיר- תחנת חוף ארגמן שבדרומה ותחנת חוף צאנז שבצפונה.
באשר לתחנת חוף ארגמן נטען, כי מקור הזרמת השפכים אמנם לא אותר בבדיקה מקצועית, בשל הקושי להגיע למערכת הביוב והניקוז, אולם ריח הביוב שהריחה המפקחת באזור, אישש כי זהו אכן מקורם. באשר לתחנת חוף צאנז נטען, כי הנאשמים ידעו על התקלות אשר גרמו להפסקת פעולת המשאבות, שאפשרה את זרימת השפכים לים, אך לא פעלו לתיקונן, אלא לאחר שלושה ימים, וכשהתבקשה העירייה לשאוב את השפכים שנחסמו בתעלת הניקוז, לא עשתה כן, למרות שידעו שהדבר עלול לגרום לדליפה מחודשת. בכך, טען המשרד, לא נקטו הנאשמים בכל האמצעים הסבירים שהיו בידיהם על מנת למנוע את הזרמת הפסולת לים.
בדיון שהתקיים בפני בית המשפט הוסיף המשרד וטען, כי ייתכן שמקור הזרמת השפכים בדרום העיר נבע מתקלה בתחנת שאיבה נוספת באזור- תחנת פלדמן.
הנאשמים שיוצגו ע"י עוה"ד אריה נייגר, טענו בין היתר, כי לא הוכח כי מקור השפכים היה מאזור תחנת ארגמן, וכי המשרד לא ערך כל בדיקה לאיתור מקורם, והסתמך אך ורק על ריח הביוב בו חשה המפקחת- אשר מהווה השערה בלבד. עוד נטען, כי הוספת האפשרות כי מקור השפכים נבע מחוף אחר באזור, מוכיחה כי המשרד עצמו אינו יודע בוודאות אם מקור השפכים נבע ממערכת הביוב העירונית או ממקור אחר, דוגמת הבסיס הצבאי בית גולדמינץ הנמצא בקרבת מקום ואינו נמצא באחריותם.
באשר לשפכים מהחוף הצפוני טענו, התקלה במערכת החשמל הייתה חד פעמית ונדירה, כך שלא הי ניתן לצפותה, וכי בכל מקרה לא הובאה כל ראיה המוכיחה כי ידעו על נסיבות קרות האירוע ו/או הוזהרו לגביהן, אלא נהפוך הוא- העדויות מראות, כי העירייה השקיעה משאבים רבים בתכנון התחנה ותחזוקתה התקינה.
חוש הריח של המפקחת אינו ראיה למקור השפכים
השופטת נאוה בכור זיכתה את הנאשמים מחמת הספק כאמור, לאחר שקבעה כי המשרד להגנת הסביבה לא עמד בנטל ההוכחה.
באשר להזרמת השפכים בדרום העיר נקבע, כי ישנן כמה אפשרויות חלופיות למקורה- אמנם שתיים מתוכן הן תחנות הנמצאות בשליטת העירייה (תחנת ארגמן ותחנת פלדמן), אולם אופציה נוספת היא כי מקור השפכים היה הבסיס הצבאי בית גולדמינץ, הנמצא בקרבת מקום, ואינו בשליטת העירייה. נפסק, כי מקור השפכים לא נבדק, על אף שניתן היה בנקל לעשות זאת, והמשרד אף לא פעל על מנת לשלול את האפשרויות החלופיות למקור השפכים. טענות המשרד, כך נקבע, נסמכו בעיקר על חוש הריח של המפקחת ואין בכך כדי להוכיח כי השפכים הוזרמו ממקום שהיה נתון לאחריות העירייה.
באשר לתקלה שאירעה בחוף הצפוני נפסק, כי המשרד לא הביא כל ראיה המוכיחה כי מי מהנאשמים היה מודע לנסיבות שגרמו לה, כאשר מנגד הוכח כי התחנה תוכננה ותוחזקה כראוי והושקעו בה אמצעים ומשאבים רבים, ולפיכך לא הוכח במידה הנדרשת כי העירייה או מי מטעמה פעלו בצורה לא מספקת או לא נאותה למניעת התקלה.
להכרעת הדין בעניין המשרד להגנת הסביבה - תב'/ת"א נ' עיריית נתניה ואח'
למדור: איכות הסביבה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.