הורים תבעו לבטל את מינוי בנם וכלתם כבנים ממשיכים בנחלה. מנגד, הגיש הבן תביעה על סך מיליון שקל נגד הוריו להשבת כספים שהשקיע במשק. המינוי בוטל והבן יפוצה.
השופטת רונית גורביץ קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו הורים נגד בנם הבכור לביטול מינויו כבן ממשיך, לאחר שהתרשמה שהבן ומשפחתו התנתקו מהוריו ומהמשק ואין ביניהם כיום כל קשר. במקביל חייבה השופטת את ההורים לפצות את הבן על ההשקעות שהשקיע מכיסו הפרטי לפיתוח הנחלה.
התובעים הם בעלים של נחלה באחד המושבים בארץ. הם הורים לעשרה ילדים והנתבע הוא בנם הבכור. בנחלה גרים שני אחים נוספים.
ב-2002 החל הנתבע לעבוד במשק ולצורך כך הפסיק את עבודתו כנהג משאית. ב-2006 נחתם הסכם בן ממשיך בין הורים לנתבע והמינוי נרשם באגודה השיתופית ואצל המוסדות המיישבים.
שנה לאחר מכן, בשנת 2007, חל מפנה ביחסי הצדדים והם חדלו לדבר זה עם זה. הנתבע עזב את המשק עם אשתו וארבעת ילדיהם.
לגרסת ההורים, מינוי הנתבע כבן ממשיך התבטל בהסכמה, והנתבע ביקש להשתחרר מהמשק לאחר שלטענתו הפסיד כספים רבים והרגיש מנוצל.
הם סיפרו כי מאז שעזב את המשק הנתבע לא ביקר אותם אף לא פעם אחת, וסירב לכל הושטת יד לשלום מצדם.
לחילופין לדבריהם, יש להצהיר על ביטול המינוי בשל ״התנהגות מחפירה״ מצד הנתבע ואשתו כלפיהם. האב סיפר שהנתבע אמר לו ״שיקבור אותו בתוך הבור ביוב״ והאם התלוננה שהוא כינה אותה בכינויי גנאי.
לגרסת הנתבע, ב-2002 הסתבכו הוריו בחובות כתוצאה מניהול כושל. המשק עמד בפני פשיטת רגל ואביו שקל להתאבד. הם פנו אליו לעזרה וביקשו שיסכים להיות בן ממשיך וינהל את המשק. הוא נענה לבקשה ולצורך כך סגר את העסק שלו כנהג משאית.
הוא הוסיף כי במשך חמש שנים עבד עם בניו במשק מבוקר עד לילה, 7 ימים בשבוע, ללא קבלת שכר. הם שיקמו את המשק, שיפצו את הרפת, החליפו תשתיות חשמל ומים ובנו מכון חליבה חדש. בנוסף הם פעלו להכנסת ענפים נוספים למשק.
אך כעבור 5 שנים חל שינוי לרעה אצל ההורים והאחים נגדם והם גרשו אותו ואת משפחתו מהמשק. הוא נותר בחוסר כל, ללא כסף, ללא עבודה וללא זוגיות.
לדבריו, מעולם לא הסכים לביטול המינוי כבן ממשיך והוריו הם שהתייחסו אליו ואל משפחתו בצורה חפירה. במקביל הגיש הבן תביעה כספית נגד הוריו בדרישה שישיבו לו את השקעותיו.
אין הצדקה להמשך המינוי
השופטת רונית גורביץ מבית המשפט למשפחה בנצרת השתכנעה כי ההורים אכן ביקשו מהנתבע לעזוב את המשק אך דרישה זו הלמה את רצונו לעזוב מאחר שלא מצא שם את מקומו ועתידו. ״ניכר כי הנתבע חש פגוע מהתנהגות הוריו וחווה את התנערותם ממנו ככפוית טובה״, כתבה.
השופטת הבהירה כי מהפסיקה עולה שקיימת נטייה לבטל את המינוי כשהמצב בן הצדדים לאחר המינוי אינו מצדיק עוד את המשך המינוי. היא ציינה כי בנסיבות בהן הנתבע לא דאג לתחזוקת המשק ולא קיים את התחייבותו לדאוג להוריו, הפנה להם עורף וסרב לכל קשר עמם הסכם מינוי הבן הממשיך בטל.
במקביל קבעה השופטת שהנתבע זכאי להשבת השקעות כספיות במשק בסך של 355,088 שקל. בקיזוז 125,000 שקל שהנתבע קיבל עם יציאתו מהמשק חויבו ההורים לשלם לו 221,228 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
לפסק הדין המלא בתיק 10219-01-16
עו״ד עידן נייגר עוסק/ת ב- דיני מקרקעין, מושבים וקיבוצים , נחלות ומשקים במושבים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין