תקלה בחוק הפטנטים תשכ"ז-1967 בהחלת הסדר דין הקדימה

למרות השימוש התכוף בביטוי "פטנט עולמי" שבו אוהבים ממציאים לתאר את המצאתם, אין עיגון משפטי למונח זה. פטנט הוא זכות משפטית )מונופול( הניתן ע"י הריבון והנותן הגנה לבעליו רק במדינה או בטריטוריה שבה הוא ניתן. כל מדינה מחילה את דיניה המקומיים על פטנטים, וכך, למשל, פטנט צרפתי לא יקנה לבעליו זכות לתבוע בארה"ב, או בכל מדינה אחרת זולת צרפת.

מדינת ישראל חתומה על אמנת פאריס, אמנה מסוף המאה ה-19, שנחתמה בשל הצורך לעגן בהסכם בינלאומי את הצורך למנוע הפלייתם של אזרחי מדינה אחת במדינה אחרת ממדינות , בכל הנוגע להגנת הקנין התעשייתי^]1[האיחוד )החתומות על האמנה( - ראה סעיף 2 לאמנה שלהם )פטנטים מדגמים וסימני מסחר(. הרקע להסדר בינלאומי זה היה הכורח למנוע הפליה בין אזרחי ותושבי מדינות שונות על רקע התנועה הגוברת והולכת של סחורות ושירותים בין מדינות האיחוד.

אחד מההסדרים החשובים שנקבעו באמנת פאריס הוא הסדר דין הקדימה - סעיף 4 לאמנה. לפי הסדר זה יכול ממציא להגיש בקשת פטנט על המצאתו בכל אחת ממדינות האיחוד, וניתנת לו באופן אוטומטי תקופת חסד של שנים עשר חודש )שנה(, החל מיום הגשת הבקשה הנ"ל, שבמהלכה, אם יגיש בקשות פטנט מקבילות בשאר מדינות האיחוד, יכירו בזכותו כעדיפה על פני מישהו אחר שיבקש פטנט על אותה המצאה ושהגיש את בקשתו במהלך אותה תקופת חסד.

הסדר דין הקדימה מאפשר לממציאים לדחות את ההגשה של בקשות פטנט מקבילות בשנה, ומעניקה לממציא אורך נשימה לבדוק את כדאיות ההשקעה בהמצאה, לעמוד על ערכה המסחרי ואף לשכללה ולשפרה. יתר על כן, גם אם מפרסם בעל ההמצאה, או מישהו אחר, את פרטי ההמצאה או מתחיל בשיווקה, אזי אם תוגשנה בקשות מקבילות במדינות איחוד אחריות במהלך תקופת החסד, לא יהא בפרסום מעין זה כדי לפגוע בכשירות לפטנט של ההמצאה באותן מדינות.

נגזרת של הסדר דין הקדימה של אמנת פאריס הוא האפשרות של ממציא להגיש בקשת פטנט במדינה כלשהי ולבקש לקבל דין קדימה ביחס לבקשה קודמת שהגיש באותה מדינה. הדבר מתייחס לבקשת פטנט על המצאה שהיא פיתוח של ההמצאה נשוא הבקשה המוקדמת יותר, הראוי, בזכות היותו עומד בקריטריונים לכשירות לפטנט, לרישום כפטנט נפרד, והרציונל להחלת הסדר דין הקדימה לגבי שתי בקשות של אותו ממציא באותה מדינה הוא הרצון למנוע הפלייה בין זכותו של אותו ממציא לקבל הכרה בדין הקדימה בשאר מדינות האיחוד, לבין קבלת הכרה בדין הקדימה באותה מדינה בה הגיש את בקשתו הקודמת. במילים אחרות: אין הצדקה להכיר בדין הקדימה לממציא שהגיש בקשת פטנט במדינה אחת ומבקש כעת להחיל את דין הקדימה על המצאתו במדינה אחרת, ולמנוע מאותו ממציא לקבל הכרה בדין הקדימה כשבקשתו המאוחרת יותר מוגשת באותה מדינה.

לעתים קרובות בוחרים ממציאים ישראלים )ואף ממציאים רבים אחרים בעולם( להגיש את בקשת הפטנט הראשונה שלהם בחו"ל - לרוב בארה"ב. הדבר נובע מהמהירות היחסית שבה ניתן לקבל פטנט בארה"ב )לעתים תוך שנתיים ממועד הגשת הבקשה(, וכמובן מההכרה בערך הגדול של פטנט אמריקאי, וההנחה שמשקיעים ושותפים אסטרטגיים פוטנציאלים יראו בבקשת פטנט אמריקאי ערך רב יותר מבקשת פטנט ישראלית, בבואם לבחון התקשרות עסקית עם הממציא.

בתום תקופת החסד מבקש אותו ממציא ישראלי להפעיל את זכאותו ומגיש בקשות מקבילות נוספות במדינות איחוד אחרות, לרבות בישראל. ברם כאן נקלע הממציא הישראלי למלכוד. המחוקק הישראלי, בהחילו את הסדר דין בקדימה של אמנת פאריס על הדין הישראלי, קבע, במה שנראה כתום לב וכטעות, הסדר המפלה את הממציא הישראלי על פני ממציאים זרים.

סעיף 10 לחוק הפטנטים תשכ"ז - 1967 )להלן - החוק( קובע:

10". הגיש בעל-אמצאה בקשת פטנט בישראל על אמצאה שכבר הגיש עליה, הוא או מי שקדם לו בזכות הבעלות, בקשה קודמת לפטנט במדינה חברה )להלן - בקשה קודמת(, והבקשה הקודמת הוגשה בשם אזרח או תושב של אותה מדינה )הדגשה שלי - ד.ש.(, רשאי הוא לדרוש כי לענין הסעיפים 5 ,4 ו-9 יראו את תאריך הבקשה הקודמת כתאריך הבקשה שהוגשה בישראל )להלן - דין קדימה(, אם נתמלאו כל אלה:

1(( הבקשה בישראל הוגשה תוך שנים עשר חודש לאחר הגשת הבקשה הקודמת..."

הפירוש המילולי של הסעיף מוביל למסקנה כי ממציא ישראלי שהגיש את בקשתו הראשונה בארה"ב, ובמהלך תקופת החסד ביקש להגיש בקשת פטנט בישראל ולהחיל עליה את הסדר דין הקדימה, לא יוכל לקבל זכות זו, מאחר והוא אינו אזרח או תושב ארה"ב.

הסעיף האמור אינו מפלה רק ישראלים, אלא כל ממציא שהגיש את בקשת הפטנט הראשונה שלו במדינה שהוא אינו אזרח או תושב בה, ומבקש כעת להחיל את דין הקדימה על בקשת פטנט ישראלית שהגיש.

מתברר כי משרד הפטנטים בישראל מכיר בזכות ממציא ישראלי או ממציא זר שהגיש בקשת פטנט בישראל להחיל עליה דין קדימה, גם ביחס לבקשת פטנט מוקדמת שהוגשה במדינה שאותו מבקש אינו תושב או אזרח בה, אבל זהו יחס לפנים משורת הדין, ולמעשה בניגוד ללשון החוק.

שקלו את נסיבות המקרה האפשרי הבא: ממציא ישראלי מגיש בקשת פטנט בארה"ב, ובמהלך שנת החסד הוא מתחיל לשווק את המוצר נשוא ההמצאה. לפני תום תקופת החסד, אך לאחר שההמצאה כבר נחשפה ברבים, הוא מגיש בקשת פטנט בישראל, ומשרד הפטנטים הישראלי מכיר לו בזכות הקדימה וניתן פטנט על ההמצאה, מאחר ואין בפרסום כדי לפגוע בכשירות ההמצאה לפטנט הואיל וזכות הקדימה הופעלה. יצרן מתחרה מתחיל לשווק מוצר המהווה הפרה של הפטנט בישראל, ובעל הפטנט מגיש נגדו תביעה בביהמ"ש בישראל על ההפרה. הנתבע טוען כי זכות הקדימה הוחלה שלא כדין, לאור פרשנותו של סעיף 10 הנ"ל, ולא היה מקום להחילה, ומאחר והממציא חשף את המצאתו ברבים לפני המועד שבו הגיש את בקשת הפטנט שלו בישראל, דינו של הפטנט להתבטל. ביהמ"ש מחיל את סעיף 10 לחוק כלשונו, והפטנט מבוטל.

^]2[בחוק הפטנטים האמריקאי נקבע בסעיף 119:

119".(a) An application for patent for an invention filed in this country by any person who has, or whose legal representatives or assigns have, previously regularly filed an application for a patent for the same invention in a foreign country which affords similar privileges in the case of applications filed in the United States or to citizens of the United States, shall have the same effect as the same application would have if filed in this country on the date on which the application for patent for the same invention was first filed in such foreign country, if the application in this country is filed within twelve months from the earliest date on which such foreign application was filed; but no patent shall be granted on any application for patent for an invention which had been patented or described in a printed publication in any country more than one year before the date of the actual filing of the application in this country, or which had been in public use or on sale in this country more than ".one year prior to such filing

החוק האמריקאי דורש קיום הדדיות בזכויות הניתנות לאמריקאים במדינה בה הוגשה הבקשה הקודמת כתנאי להכרה הדין הקדימה, אך אינו דורש שהבקשה הקודמת תוגש בשם אזרח או תושב אותה מדינה.

^]3[ואילו באמנת הפטנטים האירופית בסעיף 87 נאמר:

1(87") A person who has duly filed in or for any State party to the Paris Convention for the Protection of Industrial Property, an application for a patent or for the registration of a utility model or for a utility certificate or for an inventor's certificate, or his successors in title, shall enjoy, for the purpose of filing a European patent application in respect of the same invention, a right of priority during a period of twelve months from the date of ".filing of the first application

כפי שניתן לראות אמנת הפטנטים האירופית מאפשרת לדרוש דין קדימה ביחס לכל בקשת פטנט שהוגשה בכל אחת ממדינות האיחוד, ללא תנאים מגבילים נוספים.

ראוי היה שהמחוקק הישראלי יתן על כך את הדעת, ויתקן את לשון סעיף 10 בחוק הפטנטים ע"י מחיקת התנאי שהבקשה הקודמת "הוגשה בשם אזרח או תושב של אותה מדינה" מנוסח הסעיף.

* דורון שרצקי, עו"ד ועורך פטנטים, שותף במשרד מילר - שרצקי, משרד עורכי-דין www.ms-law.co.ilועורכי-פטנטים, חיפה. בקרו באתר:

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.

הנוסח המלא של האמנה ניתן לקריאה באינטרנט:¹ http://www.tufts.edu/departments/fletcher/multi/texts/BH004.txt

נוסח חוק הפטנטים האמריקאי ניתן לקריאה באינטרנט:² http://www4.law.cornell.edu/uscode/35/

נוסח אמנת הפטנטים האירופית ניתן לקריאה באינטרנט:³ http://www.european-patent-office.org/legal/epc/e/index.html

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.