הורי הילדה טוענים כי בניגוד להנחיות משרד הבריאות האם לא קיבלה הדרכה לגבי סכנת החשיפה לוירוס ופעולות המניעה הפשוטות שבאפשרותה לבצע. בתם בת השנתיים סובלת מאפילפסיה, איחור התפתחותי ושיתוק מוחין
לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד קופת חולים לאומית. התובעים, בני זוג ובתם הפעוטה הסובלת מליקויים התפתחותיים ושיתוק, טוענים כי במהלך מעקב ההיריון האם לא יודעה על הסכנות בחשיפה לנגיף ה-CMV אף שעבדה כגננת עם ילדים צעירים והייתה בסיכון מוגבר להידבק. לטענתם, פעולות פשוטות הנוגעות לשמירה על היגיינה בעבודה מול הילדים היו יכולות למנוע את הדבקת האם ואת הנזק שנגרם למוחה של בתם בעודה ברחם.
בכתב התביעה, שהוגש באמצעות משרד עוה"ד גוטמן – אמיר, צוין כי נגיף הציטומגלו (הידוע כ-CMV) הוא נגיף השייך למשפחת נגיפי ההרפס ועלול לסכן את העובר של נשים הרות. הדבקת האם בנגיף כתוצאה ממגע עם הפרשות של ילד נגוע עלולה להביא למות העובר או למומים קשים ומדובר בגורם הזיהומי השכיח ביותר הפוגע בעוברים.
התובעים ציינו כי הדבקת האם בנגיף התרחשה בסמוך לכניסתה להריונה השני בתחילת 2019 (כשנה לאחר הריונה הראשון). ההדבקה אובחנה בשבוע 23 להריון, בו הופנתה האם לראשונה לבדיקות דם לזיהוי הנגיף.
לדבריהם, במהלך ההריון הסב הנגיף פגיעה בלתי הפיכה למוחה של העוברית ובתם סובלת כיום מאפליפסיה מאוזנת, מאיחור התפתחותי גלובאלי ומשיתוק מוחין חמור הפוגע בארבעת גפיה.
התובעים הבהירו כי הדבקת נשים בנגיף נובעת בראש ובראשונה ממגע קרוב עם פעוטות וילדים מתחת לגיל 6. לטענתם, האם הייתה בסיכון מוגבר להידבק משום שעבדה כמטפלת במעונות יום, ובמהלך הריונה הקודם התגלה כי היא מעולם לא נדבקה בווירוס, כך שלא פיתחה אליו חסינות.
פעולות מניעה פשוטות
עוד צוין בכתב התביעה כי לפי הוראות משרד הבריאות, על מנת למנוע הדבקה בנגיף יש ליידע ולהסביר לכל אישה בגיל הפוריות המתכננת הריון מהן פעולות המניעה הפשוטות בהן עליה לנקוט כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה במוח העובר. פעולות אלה כוללות שמירה על הגינה אישית ורחיצת ידיים לאחר כל מגע עם טיטולים או רוק של ילדים, הימנעות מנישוק ילדים על השפתיים או באזור הפנים, הימנעות מאכילה או שתיה של מזון או משקה ביחד עם ילד צעיר או מאותה צלחת, כוס או סכו"ם.
עוד הבהירו התובעים כי במחקרים נמצא שפעולות המניעה האלה יעילות מאוד, ומפחיתות כמעט לחלוטין את הסיכון להדבקה ראשונית.
לטענתם, בניגוד להנחיות אלה, במהלך ההריון הראשון התובעת לא נשאלה לגבי עיסוקה ולמעשה כלל לא הייתה מודעת להיותה בסיכון מוגבר להידבקות בנגיף ולסכנות שלו להתפתחות העובר. גם כשהתגלה במהלך ההריון הראשון כי האם טרם נדבקה בנגיף, רופאי הנתבעת שביצעו את מעקב ההריון לא מילאו אחר הוראות משרד הבריאות והאם לא יודעה שהיא בסיכון מוגבר להידבקות בהריונות הבאים. לאם גם מעולם לא הוסבר שעליה לנקוט בפעולות למניעת הדבקה.
כתוצאה מרשלנות זו נדבקו האם והעוברית ונגרם הנזק לבתם של התובעים, אותו ניתן היה למנוע לגמרי.
התובעים הוסיפו כי אפילו כשהתגלה שהתובעת נדבקה, היא לא יודעה על היקף הנזק העוברי האפשרי ורופאי הקופה שליוו את ההריון לא הציעו לה לבצע בדירת מי שפיר על מנת לברר האם העוברית נדבקה אף היא. בכך, נמנעה ממנה האפשרות לקבל החלטה מושכלת בנוגע להמשך ההריון.
מקופת חולים לאומית לא נמסרה תגובה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין