תובע ביצע את עבודתו בעמידה על במה מאולתרת ממשטחי עץ, שהחליקו תחת רגליו והוא נפל. השופט ייחס רשלנות לבעלת המפעל
179,000 שקל - זה הסכום שפסק לאחרונה בית משפט השלום בצפת לגבר בשנות הארבעים לחייו, אשר עבר לפני מספר שנים תאונת עבודה במפעל לייצור קרטונים. במהלך עבודת האיש על במת עץ מאולתרת שלא קובעה לרצפה, היא החליקה בפתאומיות תחת רגליו והוא מעד ושבר את ידו השמאלית. השופט מוהנד חלאילה ייחס את מלוא האחריות לבעלת המפעל.
התובע (42) הועסק כעובד במפעל לייצור קרטונים של הנתבעת, חברת "עמיר שיווק והשקעות בחקלאות". באוגוסט 2020 הוא עבר, לטענתו, תאונת עבודה: לדבריו תוך כדי עמידתו לצורך עבודתו על במת עץ מאולתרת, חלקלקה ולא יציבה, שכללה מרווחים מסוכנים ולא הייתה מקובעת לרצפה - החליק לפתע המשטח תחת רגליו והוא נפל בעוצמה ארצה, יחד עם ערימת קרטונים שהחזיק.
התובע סיפר שעקב הנפילה הטראומטית נגרם לו שבר בשורש כף היד השמאלית, וכי הושבת מעבודה למשך שלושה חודשים רצופים. לדבריו כתוצאה מהתאונה החל לסבול, בין היתר, מרגישות, תחושת נימול וקשיים בהחזקת חפצים, הרמת משא כבד וקשירת נעליים. הוא ביקש לייחס לבעלת המפעל רשלנות, ולחייב אותה לפצותו במלוא נזקיו.
אלא שהנתבעת, מצדה, לא מיהרה להודות באחריות. בכתב הגנתה כפרה בעצם קרות התאונה, כשלחילופין טענה שדווקא העובד הוא הרשלן, וכי יש להשית עליו 100% אשם תורם.
"הניחה מכשול בפני עיוור"
אבל השופט חלאילה פסק שהצדק עם התובע. בראש ובראשונה הוא קבע שעצם קרות התאונה הוכח, על רקע עדות התובע לה האמין, בשילוב ראיות מחזקות נוספות כגון טופס ביטוח לאומי עליו חתמה הנתבעת בזמן אמת, בו אישרה הלכה למעשה את גרסתו.
בהמשך דחה השופט את טענת בעלת המפעל לפיה יש להשית על העובד אשם תורם. הוא כתב שתמונות במת העבודה אשר הוגשו לתיק בית המשפט, מלמדות עד כמה היא הייתה מסוכנת. השופט הדגיש שמשטחי העץ מהם הורכבה הבמה משמשים על פי ייעודם כבסיס לנשיאת ארגזים באמצעות מלגזה - הם לא מיועדים להיות משטח עבודה, אינם מקובעים לרצפה ואף עשויים משלבים בהם יכולה להיתקע רגלו של העומד עליהם.
לדברי השופט, משהתממש הסיכון והעובד נפל מהבמה - ברור שיש להטיל על בעלת המפעל את האחריות לתאונה ולנזקים. "במצב דברים זה, שבו מדובר בשיטת עבודה מסוכנת מטבעה, כאשר לעובד אין ברירה אלא להישמע להוראות המעסיק שהחליט באופן מודע לספק משטח עבודה מסוכן ולא יציב – בחינת הנחת מכשול בפני עיוור – אין להטיל על התובע אשם תורם", קבע.
בסוגיית הנזק ציין השופט שלתובע נגרמה פגיעה בשורש כף היד הכרוכה בכאבים עזים והעשויה להצריך ממנו טיפולים רפואיים בעתיד. יתרה מכך, כתוצאה מהתאונה הוא הושבת מעבודה למשך מספר חודשים כאשר ידו הייתה מגובסת, באופן שאילץ אותו להיעזר בבני משפחתו לצורך ביצוע פעולות בסיסיות.
החלטת השופט בסופו של יום הייתה לפסוק לבן ה-42 פיצוי בסך 152,278 שקל עבור נזקיו השונים, שעיקרם הפסדי שכר לעתיד וכאב וסבל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 26,725 שקל.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד יוסי ניזרי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.