מאת: עו"ד אורי לונטר
לפסק הדין בעניין טן חברה לדלק בע"מ נ' פלונית ואח'
אלמנה ויתומה קשות יום מנתיבות, נתבעו על ידי חברת הדלק "טן", בטענה שניסו להבריח נכסים כדי להתחמק מחובות של מאות אלפי שקלים. ביהמ"ש, שציין כי אינו יכול להתעלם מאותות המרמה במעשי האם ובתה, פסק לטובת חברת הדלק.
במקרה שהגיע לאחרונה לפתחו של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, התנפצו כל המיתוסים, כאשר נקבע כי אלמנה ובתה הן שניסו לעשוק את התאגיד הגדול.
אלמנה חולת סרטן מנתיבות, שדירתה היא כל רכושה, קיבלה באוקטובר 2009 מכתב אזהרה מהוצל"פ, בו נודע לה על חוב של מאות אלפי שקלים לחברת הדלק "טן", שמקורו בערבות שהעניקה לעסקיו של אחיה.
האם, שמתקיימת מקצבת ביטוח לאומי, פחדה ככל הנראה שהדירה תעוקל, והחליטה, יחד עם בתה שירשה את מחצית הזכויות בדירה מאביה המנוח, למכור את הדירה. וכך, בינואר 2010 מכרו האם ובתה את דירתן תמורת 438 אלף שקלים. כעבור שבועיים, רכשו השתיים דירה בבאר שבע, ורשמו אותה על שם הבת בלבד.
כש"טן" גילתה את מעשי האם ובתה, היא הגישה נגדן תביעה, בטענה שהנתבעות רשמו את הדירה החדשה על שם הבת, בכדי למנוע ממנה את האפשרות לעקל את זכויות האם לשם הבטחת כיסוי החוב. משכך, נדרש ביהמ"ש להצהיר שמחצית הזכויות בדירה שייכות לאם, והיא רשאית לעקלן.
לטענת הנתבעות, הדירה בב"ש שייכת לבת לבדה, שכן נרכשה מכספיה. האם טענה, כי מאז שחלתה בסרטן, לפני 5 שנים, הדירה בנתיבות עמדה ריקה בעוד שהיא עברה להתגורר עם אחותה ולכן החליטה למכור אותה. בכספים שקיבלה, טענה, השתמשה לכיסוי חובות אחרים שצברה.
כוונות פסולות
השופט שלמה פרידלנדר ציין, כי נוכח מצבה הכלכלי הרעוע של האם, ההיגיון אומר כי לא הייתה מוכרת את הדירה סתם כך, כיוון שזהו הנכס היחיד ששימש להבטחת עתידה הכלכלי. מכאן ניתן להסיק, כי הסיבה היחידה למכירת הדירה הוא החשש של האם כי תעוקל ע"י נושיה.
עוד תמה השופט, מדוע האם לא הביאה כל הסבר לגבי מעשיה בחלק שלה ממכירת הדירה. כך, היא לא הביאה כל ראיה לפירעון חובותיה האחרים, ואף לא הביאה לעדות את אחותה בכדי להוכיח כי אכן עברה להתגורר עמה.
השופט קבע, כי גרסאות הנתבעות נראו מתואמות ולא אמינות. עוד לפי השופט, הנתבעות לא הציגו כל אסמכתא למימון המשלים שנתן הדוד, תוך שטענו כי הוא ניתן במזומן. התנהלות במזומן, הנעדרת כל תיעוד, מאפשרת העלמת תנועות כספיות מרשויות המס ומהנושים ועולה החשש כי היא נועדה לכסות על כוונות פסולות.
החיסרון בהתנהלות הנתבעות, ציין השופט, היא כי הייתה שקופה: האם סברה, ככל הנראה, כי אם תרכוש את הדירה החדשה במזומן, היא תצליח להימלט מנושיה. אלא שהעיתוי וההתנהלות כולה מאותתים על מעשי מרמה.
השופט פרידלנדר, שציין כי הוא רואה עצמו אנוס לדבוק באמת, ציין בנימה אישית, כי בדרך כלל העשוקים הם אלמנות ויתומים והעושקים הם התאגידים המסחריים, אך במקרה זה, דווקא האלמנה והיתומה הן שחטאו בניסיון להבריח נכסים ולהשתמט מחובות.
השופט קיבל את התביעה, וקבע כי מחצית הזכויות בדירה שייכות לאם ו"טן" רשאית להטיל עליהן עיקול. הנתבעות חויבו בהוצאות ושכר טרחה.
לפסק הדין בעניין טן חברה לדלק בע"מ נ' פלונית ואח'
* הכותב הוא עורך דין ממשרד מוריאנו לונטר עורכי דין, העוסק, בין היתר, בהוצאה לפועל.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: הוצאה לפועל
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.