אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> שלילת אזרחות בדמוקרטיה מתגוננת

שלילת אזרחות בדמוקרטיה מתגוננת

מאת: אברהם פכטר, עו"ד | תאריך פרסום : 08/11/2010 12:00:00 | גרסת הדפסה

הצעת החוק - ביטול אזרחות

הצעת החוק של מפלגת ישראל ביתנו שעברה בקריאה טרומית, מעניקה לבית המשפט את הסמכות לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם שעסק בריגול עבור ארגון טרור או לשלול את מעמד תושב הקבע שלו.

נציג שב"כ שהופיע בוועדה ותמך בהצעת החוק, נימק תמיכתו באומרו, כי בשלילת אזרחות יש אלמנט רציני של הרתעה. יצויין, כי נושא זה אינו חדש וכבר עלה לדיונים ציבוריים בעבר.

הרקע להצעת החוק

שר הפנים אלי ישי הודיע שיפתח בהליכים לשלילת אזרחות של ארבעה ערבים, אזרחי ישראל, שעזבו את המדינה לפני שנים והיו מעורבים אקטיבית בפעילות ביטחונית אנטי ישראלית בחו"ל. הצורך לנקוט בהליכי שלילת אזרחותם התעורר לאחר שביקשו לחזור לישראל, ביקשו דרכון ישראלי וחלקם אף ביקשו להגיע עם משפחותיהם.

המידע שהגיע לשר הפנים, על פיו בעת שהייתם בחו"ל עסקו המבקשים בפעילות חתרנית נגד ישראל והיו מעורבים עם גורמים עוינים נגד ישראל היה מידע מוסמך ובדוק.

אולם, מיד התעוררה זעקה, כי נמנעת חזרתם לארץ של אזרחי ישראל ואלה נשדדים ומסכנים. בראש זועקי החמאס (תרתי משמע) עמד ח"כ אחמד טיבי.

המצב החוקי נכון להיום

אזרחות בישראל נקנית ע"י לידה, חוק השבות או לפי קריטריונים נוספים שבהצטברותם יחד, הופכים תושב קבע לאזרח ובהם- הפיכת מרכז חיו בישראל, פעילות חברתית ו/או ספורטיבית למען המדינה (כך למשל ישנה שורת ספורטאים מצטיינים שקיבלו אזרחות).

עם זאת החוק בישראל קובע, כי ניתן לבטל אזרחות במקרים הבאים:

א.         כאשר האזרחות ניתנה תוך מתן נתונים שקריים ומזויפים.

ב.         כאשר אדם הורשע בבגידה במדינה.

ג.          כאשר אדם קיבל אזרחות גם במדינת אויב.

ד.         כאשר נכנס אדם למדינת אויב, שהכניסה אליה אסורה עפ"י החוק.

לפיכך, לגישתי, לא הייתה הצדקה בהשמעת הזעקות, ואזרחים אלה, ששר הפנים פתח נגדם בהליכי שלילת אזרחות, אינם מסכנים או נשדדים וזאת במיוחד לאור העובדה, כי החוק מתיר לנקוט בהליכים אלה במקרים בהם אזרחים ישראלים מעורבים בפעילות עויינת וחתרנית כנגד מדינת ישראל, לה אמורים הם להיות נאמנים. לפיכך, ישנה הצדקה במקרים חריגים לשלילת אזרחות והדבר מבוסס משפטית ומוסרית כאחד.

יצוין, כי מאז הקמת המדינה היו רק שני מקרים בהם נשללה אזרחות בשל פעילות ביטחונית נגד המדינה. המקרה של קייס עוביד, אזרח ישראל שעבר ללבנון, הצטרף לחזבאללה והיה פעיל נגד ישראל בפיגועים וחטיפות דוגמת אל"מ (מ) חנן טננבאום. מקרה אחר היה קשור לפעילות חמאס- תושב טול-כרם בשם אבו-קישק, שעזר לבצע פיגוע בישראל נתפס בדרכו לפיגוע נוסף - ואזרחותו נשללה.

טענה נוספת שהושמעה בעניין הליכי שלילת האזרחות הינה, כי כפי שניתן לשלול אזרחות ממי שמשתף פעולה עם גורמים עוינים, כך יש לשלול אזרחות גם ממי שהורשע בעבירה פלילית על רקע פוליטי, דוגמת רוצח ראש הממשלה, יגאל עמיר.

דעתי בעניין זה הינה, כי יש לעשות הבחנה בין אדם שהינו עבריין פלילי (ואף השפל ביותר) ובין מי שמבצע פעולות חתרניות כנגד המדינה.

במקרה בו ישראלי, אזרח המדינה, מבצע פעילות כמו בגידה, עזרה לאויב, פיגועים, בריחה לארץ אויב או התרועעות תדירה עם גורמים עוינים אנטי ישראליים. – אין כל מניעה חוקית או מוסרית לשלול אזרחותו כאמור.

לעומת זאת, לגבי עבריין פלילי, ויהיה השפל והגרוע מכולם דוגמת יגאל עמיר, הקריטריון שונה- הרשעה בעבירה פלילית על רקע פוליטי שונה מהרשעה על רקע ביטחוני, שכן אין המדובר במעשה שבבסיסו עומד רצון לפגוע בביטחון המדינה, קיומה ומוסדותיה. הרשעה בעבירה פלילית על רקע פוליטי אינה מוגדרת בחוק כאחד מן הקריטריונים לשלילת אזרחות, כך שהעלאת הטענה, כי יש לשלול אזרחותו של עבריין פלילי-פוליטי כמו יגאל עמיר, נטענת לדידי, לצרכים פופוליסטיים בלבד.

על הדין לגבי קשר עם ארץ אויב לחול גם על חברי כנסת

בשנת 2007 הועברה בקריאה טרומית בכנסת הצעת חוק לשלול אפשרות לבחירה לכנסת למי שביקר ללא רשות בארץ אויב או לשלול אזרחות למי שמבקר בארץ אויב בניגוד לחוק. עד עתה החוק לא אושר.

ארץ אויב מוגדרת במספר קריטריונים בקודקס הפלילי שלנו- המדובר במדינה אשר נמצאת במצב מלחמה או לוחמה עם ישראל, וברור מהתנהגותה שאינה רוצה ביחסים מסודרים עם ישראל ומצהירה בגלוי על כוונות מלחמתיות, וכמובן שלא מאפשרת לאזרחי ישראל מן השורה, לבקר בארצם.

אמנם יש אפשרות לכנות את ארצות האויב של ישראל בשמן, אבל גם בפרשנות פשוטה ניתן למיין אותן ארצות המתנגדות לישראל כמו: איראן, סוריה ולבנון, במעגל הקרוב. היינו: במקרה שלנו, אין מחלוקת שביקור בארצות כמו סוריה ולבנון מנוגד לחוק ויש סנקציות בצידן.

יצוין, כי חלק מחברי הכנסת הערביים הפרו חוק זה בבוטות מספר פעמים, והמדינה שתקה ולא הגיבה מיידית ובצורה הולמת, ולדעתי אותם חברי כנסת פרשו את חוסר התגובה כמעין הסכמה בשתיקה, שלדעתי גרמה לנזק תדמיתי לישראל.

אציין, כי במטרייה משפטית שלו, חוק חסינות חברי הכנסת, תחתיו חסו חברי הכנסת הערביים, אינו מכסה חריגות דוגמת ביקור בארץ אויב, פגישות עם גופים עוינים, השתתפות בכנסים של גורמים כמו חמאס וחזבאללה והתבטאויות נגד ישראל ומדיניותה- דברים שעשו בתדירות הח"כים עזמי בשארה בסוריה ואחמד טיבי בלבנון.

בימים אלו, מנסה שר הפנים,אלי ישי, לעורר מחדש את החקיקה שתעביר את הסמכות של שלילת אזרחות מבית המשפט לשר הפנים, כאשר בית המשפט ישמש כערכאת ערעור במקרה של פעולות והחלטות בלתי סבירות, מנוגדות לחוק, שרירותיות או פוליטיות.

כלומר: לעמדת השר, הסמכות להחליט על שלילת אזרחות תהיה בידי השר הממונה ואילו בית המשפט יפקח שהתנהלות השר תקינה ואין בה פגמים כגון שחיתות, שרירותיות או פוליטיקה.

לסיכום

נכון הוא, שאזרחות היא זכות קונסטיטוציונית, הנסמכת על עקרונות וזכויות יסוד, אך יחד עם זאת בשל התגברות הטרור העולמי בשנים האחרונות, צומצמו זכויות אזרחיות רבות לטובת ביטחון החברה, המדינה והדמוקרטיה.

ישראל, כמדינה שעדיין נלחמת על עצמאותה וחירותה, על אף שהינה דמוקרטיה מתקדמת, ליברלית ונאורה, צריכה עדיין מסגרות להגנה עצמית.

לעיתים נדמה לי שבמקום להיות "דמוקרטיה מתגוננת", כפי שמכתיבים תנאי הפעולה בארץ, אנחנו "דמוקרטיה משוגעת", שמרשה לעצמה להתנהל בניגוד לצרכיה הביטחוניים, תוך העדפת עקרונות כלליים, על פני דרישות ביטחון קיומיות.

לגישתי, מי שרוצה להיות אזרח ישראלי צריך לקבל על עצמו את העול לקיים חובות, לקיים את חוקיה ושאיפותיה החברתיות מוסריות של המדינה, ברוח מגילת העצמאות. כמו כן, על האזרח הישראלי להבין שהוא חי ופועל במדינה יהודית דמוקרטית. ולפיכך, גם מי ששייך למיעוט הלא יהודי וזכאי לשוויון בכל התחומים, חייב גם בחובות הכוללות נאמנות ואי חתירה תחת ביטחון ומוסדות השלטון.

כך לדוגמא: נשיא ארה"ב וצמרת הממשל בארה"ב נשבעים אמונים לחוקי ארה"ב ולמדינה. תושבים זרים שעברו הכשרה ושהייה בארה"ב, בהתאם לחוק, הופכים לאזרחים רק לאחר שהם נשבעים אמונים למדינה ולחוקיה, וכך נהוג גם באירופה.

כך, שהדרישה לנאמנות ולקיום החוקים אינה דרישה מופרזת והיא מעוגנת בחוקי היסוד ובמגילת העצמאות.


* הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי בהווה.

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות
שחיקת עיקרון אי קבילות חומרי ביקורת פנים בבית משפט
השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין, מתוך: אתר הרשות השופטת

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ