רשות הדואר אחראית לנזקים שנגרמו בשל מסירת דואר לכתובת אחרת

לפסק הדין בעניין יהונתן (יבגני) דבורקין נגד דואר ישראל

בית המשפט קבע, כי רשות הדואר אחראית לפיצוי אדם בגין נזקים שנגרמו לו עקב מסירת דבר דואר לכתובת אחרת מהכתובת החדשה שנמסרה על ידו ככתובתו למסירת דואר.

נקבע, כי רשות הדואר תפצה את הנמען בסך של כ- 2,500 ש"ח.

התובע טען, כי רשות הדואר אחראית לפיצויו בגין הנזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, עקב אי קבלת הודעת תשלום קנס בגין עבירת תנועה שנרשמה לו ביום 28.11.99 , ואשר נודע לו אודותיה רק ביום 13.12.2005 עת ביקש לחדש את רשיון הנהיגה שלו, שאז התברר לו כי לא ניתן לעשות כן מאחר שלא שילם את הקנס בגין הדו"ח הנ"ל.

בשל הזמן הרב שחלף מאז הוצא דו"ח התנועה, הקנס נשא במועד זה תוספות חוקיות בשיעור גבוה, כך שהסכום הכולל שנדרש לשלם הסתכם לסך של 2,973 ש"ח, סכום ששולם על ידו ביום 23.7.06 לאחר שבקשתו לבטל את הודעת הקנס והתוספות החוקיות, נדחתה ע"י התובע המשטרתי.

על פי האמור במכתב התשובה של המשטרה, הדו"ח נרשם בפני התובע ביום האירוע, בגין שימוש במכשיר טלפון נייד במהלך נסיעה, וצויין בו כי הדו"ח יישלח לביתו בדואר.

ע"פ בדיקת המשטרה הדו"ח המקורי נשלח בדואר רשום בתאריך 10.1.00 לכתובתו הקודמת בנצרת עילית.

ואולם, בין המועד בו נרשם דו"ח התנועה ועד למועד משלוחו בדואר, בקש התובע, החל מיום 20.12.99, להפעיל שירות "עקוב אחרי" לדברי דואר שישלחו לכתובתו בנצרת עילית, לכתובתו החדשה בראשון לציון וזאת בשל שינוי מקום מגוריו.

נזקים עקב אי מסירת דו"ח תנועה לכתובת החדשה

לטענת התובע עקב אי המסירה של דבר הדואר הרשום לכתובתו המעודכנת, זאת בניגוד להודעתו לרשות הדואר על הפעלת שירות "עקוב אחרי", נגרמו לו נזקים רבים, ביניהם: 2,973 ש"ח - מלוא הסכום ששולם, כאמור, עגמת נפש והוצאות שהוצאו בגין ייעוץ משפטי ובגין נסיעת בירורים למשטרה.

רשות הדואר טענה, כי לדחות את התביעה הן בשל התיישנותה, זאת על סמך סעיף 84 לחוק הדואר התשמ"ו-1986, והן לגופה מאחר שהחוק מעניק לה חסינות מפני תביעה מסוג זה, או לחלופין מגביל את הפיצוי בגין נזק ישיר בלבד ולא בגין נזק עקיף כפי שהוא הנזק שנגרם לתובע, אם בכלל.

רשלנות חמורה מצד רשות הדואר

השופטת פנינה לוקיץ' מבית המשפט לתביעות קטנות בקריות קבעה, כי התביעה לא התיישנה, וכי לא עומדת לרשות הדואר חסינות.

נקבע, כי רשות הדואר לא סיפקה כל הסבר לסיבה שדבר הדואר נמסר לכתובת הקודמת של התובע, למרות ובניגוד לקיומה של בקשה להעברת דברי דואר לכתובת אחרת, הוראה שרשות הדואר לא הכחישה קיומה. לדברי השופטת, בהתאם לכללים שהותוו בפסיקה, יש מקום לקבוע שאין מדובר ב"מסירה מוטעית" של דבר הדואר, אלא במסירה שבוצעה בניגוד להוראה מפורשת שניתנה ע"י התובע ואשר נרשמה ברישומי רשות הדואר עפ"י נוהליה, פעולה שיש בה משום רשלנות חמורה מצד רשות הדואר. כדברי השופטת: "התובע יצא ידי חובתו בכך שהוכיח שניתנה על ידו הוראה להעברת דברי הדואר לכתובת אחרת והיה על הנתבעת להוכיח כי נקטה בכל האמצעים הסבירים שעמדו לרשותה על מנת לוודא שהוראה כזו תכובד ומסירת דברי הדואר תבוצע בהתאם".

רשלנות תורמת

עם זאת נקבע, כי על אף שקיימת אחריות מצד רשות הדואר לנזקי התובע, הרי שיש מקום להטיל רשלנות תורמת על התובע לחלק מהנזקים שנגרמו לו בשל העובדה כי לא מיצה את האפשרויות שעמדו בפניו להביא לביטול התוספות החוקיות על הקנס, מאחר שלא פנה לביהמ"ש המתאים בבקשה לבטלן. אמנם התובע פנה במכתב למשטרה, אולם משנתקבלה תשובתה השלילית, הוא לא עשה את המאמץ הנוסף לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט, בקשה אשר קיימת סבירות גבוהה שהייתה מתקבלת בנסיבות העניין ומביאה לביטול או לכל הפחות להפחתה בתוספות החוקיות.

נקבע, כי יש לייחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור של 50% לנזק.

באשר לדרישת התובע לפצותו בסכום הקנס המקורי (750 ש"ח) , נקבע כי מאחר שבשל רשלנות רשות הדואר נמנעה ממנו האפשרות לבקש להישפט בגין העבירה- בקשה אשר יתכן שהייתה מביאה לזיכויו על בסיס טענתו כי דיבר בטלפון כאשר הרכב לא היה "בתנועה" אלא ב"עצירה" , הרי שקיימת פסיקה המקבלת טענה מסוג זה כבסיס לזיכוי, ולפיכך לא ניתן לשלול אפשרות זו, ויש להעריך את הסיכוי לכך ב- 75%.

לאור האמור, נקבע כי רשות הדואר תפצה את התובע בסך של 562.5 ש"ח - 75% מסכום הקנס המקורי, בסך של 1,111.5 ש"ח - מחצית מהתוספות החוקיות שהתווספו לקנס המקורי, בסך של 500 ש"ח בגין ההוצאות הנלוות ועוגמת הנפש שנגרמה לו ובסך של 350 ש"ח הוצאות משפט, ובסה"כ 2,524 ש"ח.

לפסק הדין בעניין יהונתן (יבגני) דבורקין נגד דואר ישראל

למדור צרכנות

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.