התנהלות חסרת תום לב של אב מול שני ילדיו הביאה לכך שנכס שהעביר להם במתנה נמכר בגין חובותיו בהוצאה לפועל. בית המשפט הפעיל את ״דוקטרינת הביצוע בקירוב״ והורה לו להעביר על שמם נכס אחר.
ב-1999 העביר אב במתנה לשני בניו קוטג׳ שבנה על חלקה שירש מאמו. בהמשך הסתבך האב כלכלית ומשכן את החלקה. בהליך כינוס נכסים נמכר הקוטג׳ לצד שלישי ואחד הבנים הגיש תביעה נגד אביו. השופטת רבקה מקייס קיבלה לאחרונה את התביעה וקבעה כי הסכם המתנה יחול על נכס אחר של האב.
על הקרקע שקיבל מאמו בנה האב המהלך השנים שלוש יחידות. את היחידה האמצעית הוא העביר לבניו לפני 20 שנה בהסכם מתנה שכלל התחייבות מצדם לאפשר לו ״לנהוג מנהג בעלים״ ביחידה עד הגיעו ל-120, למעט הזכות למכור אותה.
במרץ 2003, במסגרת הליך בבית המשפט למשפחה בראשון לציון, עתר האב לבטל את הסכם המתנה מאחר שלטענתו אחד מהם גר ביחידה ובכך שולל ממנו את זכותו לנהוג בה מנהג בעלים כפי שסוכם.
כשנה לאחר מכן אישר בית המשפט הסכם פשרה בין הצדדים שקבע כי תצהיר המתנה והתניות שנקבעו בו תקפים.
בין לבין האב נקלע לקשיים כלכליים ולקח הלוואה מבנק מזרחי טפחות, ועל החלקה נרשמה משכנתא שמומשה לאחר שההלוואה לא נפרעה.
בתביעה שהגיש נגד האב אחד הבנים, שיוצג על ידי עו״ד אסף לפלר, הוא טען כי האב פעל למכירת הנכס שניתן לו ולאחיו בניגוד להסכם הפשרה. הוא עתר לכך שמחצית מהזכויות בנכס תירשם על שמו.
האב, שיוצג על ידי עו״ד רם לוי, טען מנגד כי מכירת היחידה האמצעית נעשתה כדין על ידי ההוצאה לפועל בגין חובות לבנק מזרחי טפחות. הוא הוסיף כי החובות נוצרו בשל הימנעות התובע מלשלם את החזרי המשכנתא כפי שהתחייב כלפי הבנק.
חוסר תום לב קיצוני
סגנית נשיאת בית המשפט למשפחה בראשון לציון, השופטת רבקה מקייס, קבעה שהאב פעל בחוסר תום לב קיצוני בכל הקשור לחלקה כולה וכלפי הקוטג' של ילדיו בפרט, זאת כלפי כל אחד ואחד ״מהשחקנים שנקלעו לצערם לקשר עמו״.
היא קבעה שהנתבע חתם על הסכם הפשרה כשהוא מעלים את העובדה שקיים הליך כינוס נכסים לגבי החלקה. זאת ועוד, הוא פעל לרישום היחידה האמצעית על שמו ולא על שם בניו כפי שהתחייב בהסכם.
״לו הייתה כונסת הנכסים יודעת כי על פי פסק דין תקף היחידה האמצעית היא בבעלות הבנים והנתבע התחייב שלא למכור את הזכויות בה, אין ספק כי הייתה פועלת למכירת הקוטג׳ היחיד שהיה בבעלות הנתבע, הקוטג׳ בו הוא גר כיום ביחידה הראשונה״, כתבה.
השופטת הבהירה כי לאחר שהיחידה האמצעית נמכרה בהליך כינוס הנכסים, לא ניתן לאכוף את ההתחייבות להעביר על שם התובע ואחיו את הזכויות בה.
עם זאת לדבריה, ניתן במקרה זה ניתן להחיל את ״דוקטרינת הביצוע בקירוב״ וליישם את תצהיר המתנה והסכם הפשרה על הקוטג׳ היחיד שלא נמכר, בו גר הנתבע כיום.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת שהקוטג׳ הרשום כיום על שם הנתבע ביחידה הראשונה בחלקה יירשם על שם הבנים בחלקים שווים, כשכל התניות המופיעות בתצהיר המתנה יישארו על כנם.
האב חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 10,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 34579-09-12
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין