הצעיר עבר ניתוח בגין קרע בברך. לאחר מכן החל לסבול מירידה בתחושה, כאבים וחולשה והתברר שהייתה פגיעה באחד העצבים. בתביעה שהגיש נגד בית החולים הוא טוען שהצוות התרשל בביצוע הניתוח וכי הוא לא קיבל מידע מראש על הסיכון
לבית משפט השלום בחדרה הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים רמב"ם. התובע הוא צעיר כבן 26 שב-2015 עבר ניתוח בשל קרע בברך שנגרם לו בפעילות ספורטיבית. הוא טוען שבמהלך הניתוח נפגע אחד העצבים באופן שהותיר אותו עם 10% נכות. עוד לדבריו, הרופאים לא הסבירו לו כי יש סיכון לפגיעה מסוג זה ואילו היה יודע זאת לא היה מסכים לניתוח.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד אחמד אבו בכר נגד בית החולים רמב"ם סיפר התובע כי נפגע בברך ימין במהלך פעילות ספורטיבית במרץ 2014 ונגרם לו קרע בברך. לאחר הפגיעה הוא נבדק וטופל בקופת חולים על ידי רופא שהפנה אותו לבית החולים.
בבית החולים נמסר לו בבדיקה כי יש לבצע ניתוח וכי מדובר בניתוח קל ופשוט שלאחריו יחול שיפור גדול במצבו והוא יחזור לפעילות הספורטיבית. התובע ציין שהרופאים לא יידעו אותו ולא הסבירו לו על כל הסיכונים והסיבוכים האפשריים שעלולים להיגרם מהניתוח, למעט סיכוני הרדמה.
הניתוח בוצע באוקטובר 2015 בשיטת חתך אורכי לשם שחזור רצועה צולבת ותפירת מיניסקוס. כבר למחרת הוא שוחרר מבית החולים לביתו.
לדבריו, בסמוך לאחר מכן הוא החל להרגיש ירידה משמעותית בתחושה ברגל, כאבים וחולשה, נימול ורגישות לחום וקור. הוא חזר לבית החולים מיד לאחר הניתוח ומספר פעמים לאחר מכן והתלונן על התסמינים, אך שוחרר ללא ביצוע הבדיקות הנדרשות.
בהמשך הוא פנה לרופא המשפחה שלו שבדק אותו והפנה אותו לבדיקת EMG. בבדיקה התברר שקיים אצלו עצב מושתק ברגל כתוצאה מפגיעה בעצב.
התובע צירף חוות דעת רפואית מהן עלה כי במהלך הניתוח נפגע אחד העצבים לחלוטין וכתוצאה מכך הוא סובל כיום מהסימפטומים שתיאר.
בחוות הדעת צוין כי בדוח הניתוח נרשם שהניתוח בוצע בחתך רוחבי בעוד שמהבדיקה הקלינית ומהצילום עולה שהניתוח בוצע בחתך אורכי, חתך שידוע על פי הספרות הרפואית כמעלה את הסיכון של פגיעה עצבית. המומחה קבע שבעקבות רשלנות בית החולים התובע נותר עם נכות צמיתה של 10%.
ללא הסכמה מדעת
התובע הדגיש שהרופאים שטיפלו בו לא גילו ולא הסבירו לו על הסיכונים והסיבוכים שעלולים להיווצר מהניתוח, ולא על הפגיעה האפשרית כפי שאכן התרחשה. בנסיבות אלה הם מנעו ממנו לקבל החלטה חופשית ומושכלת, לא אפשרו לו להתייעץ או לקבל חוות דעת אחרת טרם הניתוח ומנעו ממנו הסכמה מדעת לניתוח.
בנוסף, לטענתו אי גילוי הפגיעה העצבית על ידי רופאי בית החולים מיד לאחר הניתוח בשל אי ביצוע הבדיקות הנדרשות, פגע באפשרות שלו לטפל ולשקם את פגיעתו העצבית.
לדבריו, לו היה יודע על הסיכון לפגיעה עצבית לא היה מסכים לעבור את הניתוח, ולכל הפחות היה פונה למומחים אחרים כדי להתייעץ.
התובע הוסיף שבעקבות הטיפול הלקוי נפגעה איכות חייו והוא הפך מוגבל.
מבית החולים רמב"ם לא נמסרה תגובה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין