ביהמ"ש העליון קיבל לאחרונה את עמדתו של הכונס הרשמי בעניין מתן הפטר מיידי לחייב שהגיש בקשה לפשיטת רגל. עמדת הכונס היתה כי הפטר שכזה אינו נתון רק למקרים קיצוניים אלא יש לתת אותו בהתאם לתיקון פקודת פשיטת הרגל, במקרים בהם פושט הרגל הינו תם לב ואין לו נכסים להשיב לנושיו.
בהחלטתו הפך ביהמ"ש העליון את החלטת ביהמ"ש המחוזי, שקבע שכאשר יש לחייב מקצוע ויש סיכוי לנצלו לשם הפקת הכנסה בעתיד אין ביהמ"ש רואה דרך לשחררו מחובותיו באמצעות הפטר, וכי הפטר לאלתר יינתן רק במקרים יוצאי דופן.
המדובר במקרה של עולה חדש, נגר במקצועו, שהקים נגריה והכניס שותפים אשר הונו אותו ולא שיחררו אותו מהתחייבויותיו האישיות בעת שעזב את העסק. כך, נוצרו לחייב חובות רבים שלא הוא ייצר.
האיש הגיש בקשה להכריז עליו כפושט רגל והכונס הרשמי המליץ לאחר חקירה שערך בעניין לתת לו לאלתר צו הפטר, שמשמעותו בעצם שהחייב מאותו הרגע פטור מכל חובותיו הקודמים ופותח למעשה דף חדש.
ביהמ"ש המחוזי כאמור קיבל ההמלצה להכריז עליו כפושט רגל, אך סירב לתת צו הפטר. הכונס עירער על החלטת ביהמ"ש המחוזי לביהמ"ש העליון.
בסיכומי הכונס, שהוגשו באמצעות עוה"ד ירון ארבל ושי אלמוג, נטען כי תיקון פקודת פשיטת הרגל יצר מציאות חדשה, לפיה חייב שחובותיו נוצרו בתום לב ושאין לו נכסים למימוש לטובת נושיו יהיה זכאי להפטר מיידי, וזאת על מנת לאפשר לחייב לפתוח מעגל כלכלי חדש בחייו, על רקע תועלת שולית בלבד לנושים.
התיקון, טוען הכונס, ביקש לאפשר לחייב תם לב לפתוח פרק כלכלי חדש בחייו על חשבון האינטרסים של הנושים. לשם כך, טוען הכונס, איפשר המחוקק לביהמ"ש לתת צו כינוס לחייבים על פי בקשתם גם אם אין להם נכסים, במידה שהם מילאו את כל הדרישות של החוק, בהן הגשת בקשה בצירוף דין וחשבון מפורט על נכסיהם וחובותיהם.
עוד טוען הכונס כי המחוקק הסמיך אותו בחוק לבצע חקירה מקיפה ומעמיקה לעניין מצבו האמיתי של החייב בטווח של 6 חודשים, ולהגיש לביהמ"ש חוות דעת בעניין.
לאחר מתן חוות הדעת על ביהמ"ש לזמן את החייב, הכונס והנושים לדיון שבמהלכו ייקבע גורל בקשת החייב, כאשר כיום על ביהמ"ש לשקול את שאלת קיום הנכסים ושאלת תום ליבו של החייב לצורך קביעת האיזון הנכון בין האינטרסים של הנושים לקבל את חובם לבין האינטרס של החייב לפתוח דף חדש.
"ככל שהחייב תם לב יותר ונעדר נכסים - תיטה הכף לטובת אינטרס החייב לפתיחת דף חדש בחייו", טוען הכונס, "וזאת באופן מיידי".
הכונס ביקש בערעור מביהמ"ש העליון לקבוע הלכה מנחה בעניין לאחר תיקון החוק; "על ביהמ"ש לקבוע כי מתן הפטר לאלתר הינו אפשרות הגיונית וסבירה שיש לצפותה, ועל ביהמ"ש להביאה בחשבון בדיון הראשוני. לא מדובר בפתרון המוגבל למקרים קיצוניים כפי שקבע ביהמ"ש המחוזי".
ביהמ"ש העליון כאמור קיבל את הערעור ונתן לחייב צו הפטר.
(ע"א 3165/00)
באדיבות www.TheMarker.com
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.