החלטה חריגה: עורך דין חויב לפצות את רשות המיסים במאות אלפי שקלים בשל הנזקים שנגרמו לה עקב התנהלותו במסגרת מינוי ככונס נכסים בתיק הוצאה לפועל.
התיק נפתח ב-2009 לאחר שהחייב צבר חובות של מיליוני שקלים לגופים שונים, בהם בנק ירושלים ורשות המסים. בשלהי 2009 מונה עורך הדין ככונס נכסים שתפקידו היה למכור את בית החייב במבשרת ציון ולחלק את התמורה בין הנושים.
הנושים מתדפקים על דלתך?
זה הזמן לפנות ל- עורך דין הוצאה לפועל
ואכן, הנכס נמכר תמורת 1.675 מיליון שקל, ולאחר הוצאות הכינוס נותרו בידי כונס הנכסים 1,515,250 שקלים. בספטמבר 2010 רשם ההוצאה לפועל הורה לכונס לשלם מכספים אלה את החוב לרשות המיסים בתוספת ריבית והצמדה, לאחר מכן לסלק את החוב לבנק ירושלים, ואם תישאר יתרה להעביר גם אותה לרשות. ואולם, לטענת הרשות, הכונס לא מילא אחר ההחלטה ושילם רק לבנק ירושלים, בעוד שלה לא שולם דבר.
חוק ההוצאה לפועל מסמיך את רשמי ההוצאה לפועל לחייב כונס נכסים שלא מילא אחר חובותיו בפיצוי מכיסו האישי, בתנאים מסוימים. בהתאם, הגישה הרשות בקשה לחייב את הכונס לשלם לה כ-640 אלף שקל.
הרשות טענה כי הכונס הפר את חובותיו בשני מישורים: האחד – אי הגשת דוחות תקופתיים וכספיים בניגוד להוראות הרשמים והשני – אי-העברת הכספים לידיעה, ככל הנראה משום שמעל בהם.
כונס הנכסים לא הגיב לבקשת רשות המיסים ואף לא הגיע לדיון בפני הרשמת דיאנה פסו-ואגו, שהחליטה להכריע בבקשה גם בלעדיו.
הרשמת הדגישה כי כשכונס נכסים מפר חיובים כלליים כמו החובה לנהוג בתום לב ולא להתרשל, יש לתבוע אותו בנזיקין, ואין להוצאה לפועל סמכות לדון בכך.
סמכותה של ההוצאה לפועל לחייב כונס בפיצוי אישי, ציינה הרשמת, מתמצית בהפרת החובות הספציפיות המוטלות עליו לפי חוק ההוצאה לפועל, בהן מילוי אחר הוראות הרשמים, הגשת דוחות וניהול ומכירת הנכסים עליהם הוא אמון. חיוב כזה אפשרי אם הכונס לא סיפק הצדק סביר למעשיו ואם גרם לנזק מוחשי בפועל.
משכך, קבעה הרשמת שאינה מוסמכת לדון בטענת המעילה – שאינה נחשבת להפרת אחת החובות המנויות בחוק ההוצאה לפועל. זאת לעומת אי הגשת דוחות לפועל והימנעות הכונס מלחלק את התמורה על הנכס תוך הפרת הוראות מפורשות שניתנו מפי רשמי ההוצל"פ.
הרשמת קבעה כי התנהלות הכונס במקרה זה הייתה חמורה, פגומה ולא ראויה ומאחר שוויתר על זכותו להתגונן – בכך שלא הגיב לבקשה ולא התייצב לדיון – הכונס לא הצליח להראות כל הצדק סביר להתנהגות זו.
הרשמת קבעה כי הפרת חובות הדיווח מצד הכונס לא הסבו לרשות נזק ממשי, אולם בצד זאת, ברור, שאי-העברת הכספים שהיו אמורים לכסות את חובו של החייב לרשות – הסבה לה נזק מוחשי.
מאחר שכונס הנכסים לא טען דבר כנגד סכום הנזק שתבעה, חייבה אותו הרשמת בנזק שנגרם לרשות לפי חישוביה בשל אי-העברת הכספים, בסכום של כ-325 אלף שקלים.
- שמות באי הכוח לא צוינו בהחלטה
* עו"ד יורם פלץ עוסק בהוצאה לפועל, פשיטות רגל וליטיגציה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין