החלטה 17-11079-03-9

לפני עתירת הזוכה לחיוב כונס הנכסים, עו"ד XX , בהתאם לסעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, בגין נזקים כספיים שנגרמו לזוכה, בשל אופן ניהולו של הליך הכינוס בסכום ייתרת תמורת המכר, הצרוף הצמדה וריבית, בסכום 638,095.70 ₪ נכון ליום 03.12.13.

עתירה זו נתמכת בתצהיר ערוך כדין.

לטענת הזוכה, כונס הנכסים מונה על זכויות החייב בנכס ברחוב הקטורה 10, מבשרת ציון, לצורך גביית חובות החייבים בגין מס רכוש ובהתאם לשעבוד שנרשם מכוח פקודת המיסים גביה.

מכר הנכס אושר בתמורה לסכום של 1,675,000 ₪ והרוכשת שילמה את מלוא התמורה.

ביום 14.01.10 ניתן צו מכר פורמאלי.

במועד הרלוונטי, על זכויות החייב היה רשום משכון לטובת בנק ירושלים ובהחלטת רשם ההוצל"פ, מיום 21.09.10, נקבע כי על כונס הנכסים לשלם מכספי התמורה לסילוק חוב מס הרכוש לזוכה, כולל תוספת ריבית והצמדה, לא כולל קנסות ולאחר מכן יסולק החוב לבנק ירושלים.

כמו כן נקבע, כי לאחר ביצוע האמור וככל ותיוותר ייתרה היא תועבר לסילוק החוב לזוכה.

לטענת הזוכה, כונס הנכסים מילא אך אחר ההוראה בדבר תשלום החוב לבנק ירושלים, ביום 22.12.10 ולידי הזוכה לא שולם דבר.

ביום 16.01.10 אושר דוח כונס הנכסים בדבר הוצאות ההליך, כפי שפורט בסעיף 9 לבקשה שלפני.

לטענת הזוכה ישנם חיובי הוצאות שנדרשו אך בפועל מבוצעות על ידי הזוכה ישירות, כגון: שכר טרחת שמאי ועלות פרסום הנכס ולכן אין להחשיבם כחלק מניכויים שיש לבצע מכספי התמורה.

הזוכה הוסיפה, כי בהתאם להחלטות שונות שניתנו בתיק, נדרש כונס הנכסים להגיש דו"ח כספי אך לא עשה כן הגם החלטות אשר קובעות כי התנהלות זו אינה מקובלת.

לטענת הזוכה – התנהלות זו של כונס הנכסים גרמה לנזקים כספיים.

הזוכה עתרה להגשת פרוטוקול דיון מתיק הוצל"פ 17-03483-02-0 כראיה ולקבוע, כי בדברי XXXX שם, במהלך עדותו, יש משום הודאה כי כספים לא הועברו לידי הזוכה וקופת הכינוס התנהלה כ"פול" לכל תיקי רשות המיסים.

פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 קובעת בסעיף 42א -

"(א)הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי.

(ב)הוראות סעיף זה אינן חלות על –

(1)פסק דין של בית משפט עירוני שלא ניתן מאת שופט של בית משפט שלום;