אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> צוואות הדדיות - פרק מתוך ספרו החדש של פרופ' קורינאלדי

צוואות הדדיות - פרק מתוך ספרו החדש של פרופ' קורינאלדי

מאת: פרופ' מיכאל קורינאלדי | תאריך פרסום : 25/03/2012 12:00:00 | גרסת הדפסה

(א) ההסדר החדש

חוק הירושה (תיקון מס' 12), התשס"ה–2005 1 (להלן: תיקון 12 לחוק הירושה) , קבע הסדר חדש לעניין צוואה הדדית של בני זוג 2. וזו לשון ההוראה בשלמותה:          

"8א. צוואות הדדיות

(א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר;  צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).

(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:

(1) בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;

(2) לאחר מות אחד מבני הזוג –

(א)    כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;

(ב)    לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.

(ג)  הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

(ג) הוראות חוק זה לא יפגעו בתוקפן של צוואות שנעשו לפניו".

הפרקטיקה המקובלת מזה שנים בצוואה הדדית בין בני זוג 3, שלפיה כל אחד מבני הזוג מצווה, באופן הדדי, את עזבונו לבן הזוג שיישאר אחריו בחיים, הניעה את המחוקק ליתן לגיטימציה מלאה לצוואה הדדית, בהטילו הגבלות על החופש לשנות את הצוואה ההדדית. ההסדר ה"חדש" של הצוואות ההדדיות הוא דוקטרינה "ירושתית" עצמאית מסוג מיוחד ( sui generis),   שטרם זכתה ליישום בתקדימים מחייבים 4. אנו נתמקד בבירור עיקרי הוראותיו של תיקון 12 לחוק הירושה, תוך הצגת הבעייתיות המורכבת של הסדר זה.

תיקון 12 לחוק הירושה הגביל את מוסד הצוואות ההדדיות לבני זוג בלבד (כמובן, "בני זוג" במובן הרחב, הכולל ידועים בציבור). עם זאת, הוראות הצוואה ההדדית אינן מוגבלות לזכיית בן הזוג השני, ואפשר שהזוכה יהא "גורם שלישי" (בלשון סעיף 8א(א) לחוק).

האופי המהותי המייחד את הצוואה ההדדית הוא מבחן ההסתמכות: צוואה הדדית כוללת הכרה באינטרס הסתמכות הדדי של בני זוג, בשונה מצוואה רגילה שאין בה אינטרס-הסתמכות מוכר. עיקרון זה בא לידי ביטוי בהגבלת החופש של המצווים לבטל את צוואתם או לשנותה, וזאת, על ידי איזון ראוי בין חופש הצוואה לבין אינטרס ההסתמכות בצוואה הדדית. היסוד להגבלת החופש לשנות או לבטל את הצוואה ההדדית, הוא האופי ה"מעין חוזי" ("מעין עסקה") בצוואה הדדית, כלשון השופט ברק:

"האין לומר כי הצוואה המשותפת וההדדית – פרי ההחלטה המשותפת של המצווים שבה הוראותיו של האחד באו בשל הוראותיו של האחר, מבוססת על אינטרס ההסתמכות של המצווים?... על פי עצם ההגדרה של ההדדיות, ההוראות של המצווה האחד נקבעות על יסוד הוראותיו של המצווה האחר. הוראותיו של האחד הן התמורה להוראותיו של האחר... יש להתחשב... באומד הדעת המשותף של המצווים כולם. מבחינה זו דומה צוואה משותפת והדדית לחוזה יותר משהיא דומה לצוואה" 5. (הדגשה שלי – מ' ק').

צוואה הדדית, להבדיל מצוואה רגילה, היא פעולה משפטית דו-צדדית-   שילוב של צוואה ושל הסכם, שבו מוטלת על המצווים, מכוח החוק, הגבלה הדדית להימנע משינוי חד צדדי של הצוואה, והגבלה זו משקפת את הפן ההסכמי הגלום בצוואה. יסוד ההסתמכות מחייב כי צוואה הדדית תיערך במסמך אחד משותף (צוואה משותפת –joint will  ) או שתי צוואות הנערכות בשני מסמכים "באותה עת" mutual wills)). שכלולה של צוואה הדדית, מחייב החלטה משותפת והסכמה של שני בני הזוג. בצוואה הדדית במסמך אחד, הידיעה והשיתוף קיימים מאליהם. הוא הדין בצוואה הדדית בשני מסמכים – היא פרי החלטה משותפת על ההורשה ואין צריך לומר כי על כל אחד מבני הזוג לדעת את תוכן צוואת השני, נוסף להבנת המשמעות והתוצאות של הצוואות ההדדיות. אין מניעה כי כל אחת מהצוואות ההדדיות תהיה שונה, כגון לגבי זכיית צד שלישי.

המיקום של הוראות הצוואה ההדדית, בפרק הראשון של חוק הירושה (בפרק ההוראות הכלליות), כחריג לאיסור הסכמי ירושה (סעיף 8(א) לחוק), אינו גורע ממהות הצוואה ההדדית הקשורה לפרק הצוואות שבחוק, בשינויים המחויבים, למעט הוראות שונות כגון החופש לצוות (סעיף 27 לחוק) ומעורבות בצוואה (סעיף 35 לחוק הירושה). יודגש כי צוואה הדדית שונה במהותה מצוואה רגילה בכך שאין היא נושאת אופי אמבולטורי נייד. לפיכך, רוב התכונות המאפיינות את ניידות הצוואה (על ניידות הצוואה ראו עמ' 215- 227 לספר), אינן חלות על צוואה הדדית.  אולם, נדרשת הבהרה של תיקון 12 לחוק הירושה לעניין תחולה או פטור של הוראות שבפרק הצוואות בחוק הירושה על צוואה הדדית. 

הדוקטרינה של הצוואות ההדדיות כוללת אפשרות לצוות על העיזבונות הבאים 6: (א) הנכסים המשותפים לבני הזוג או שיש לכל אחד מבני הזוג בנפרד בשעת הצוואה. (ב) הנכסים שנצברו על ידי שני בני הזוג או על ידי כל אחד מהם, מאז הצוואה עד לפטירת אחד מהם. (ג) הנכסים שיירש המצווה שנותר בחיים מן המצווה שנפטר ראשון. (ד) הנכסים שיצבור המצווה שנותר בחיים, לאחר פטירת המצווה הראשון (במצב שהצוואה ההדדית כוללת ציווי לאדם שלישי, לאחר מות המצווה השני).

אין בתיקון 12 לחוק הירושה פירוט של העיזבונות הכפופים לצוואה ההדדית והדבר תלוי בפירוט המצוי בצוואה ההדדית הקונקרטית. זוהי למעשה לקונה בתיקון 12 לחוק הירושה, וגם הצעת חוק דיני ממונות (חלק הירושה) אינה כוללת הוראות בעניין נושאי הצוואה ההדדית, כמפורט לעיל. אולם, אם בני הזוג כותבים בצוואה "כל עזבוני" או "כל נכסיי", הרי שהצוואה ההדדית תחול לא רק על הנכסים שירש השני מן המצווה שנפטר לפניו, אלא גם על הנכסים שהשאיר השני אחריו. עם זאת, בני הזוג רשאים לכתוב בצוואה גם הוראה אחרת. 

נעבור לדיון בתנאים לביטול הצוואה ההדדית – תחילה, בחיי בני הזוג ולאחר מכן לאחר מות אחד מהם.

(ב) ביטול צוואה הדדית בחיי בני הזוג ותנאיו

חוק הירושה מתיר ביטול חד צדדי של צוואה הדדית בחייהם של שני בני הזוג, בתנאי שהמבטל ימסור למצווה השני הודעה בכתב על ביטול הצוואה. הודעת הביטול, תוביל לבטלות אוטומטית של הצוואות ההדדיות שעשו שני המצווים, בלי ליתן למצווה השני לבחור בין ביטול הצוואה לקיום צוואתו בעינה. עם זאת, כמובן, הביטול מחזיר את חופש הצוואה גם למצווה השני. כאמור, הביטול החד צדדי מותנה במסירת הודעת הביטול מאת המצווה האחד למצווה השני (סעיף 8א(ב)(1) לחוק הירושה). המחוקק הבהיר, מחד גיסא, כי מדובר במסירה של ההודעה למצווה השני, כלומר מסירה בת-פועל, ואין המצווה הראשון רשאי להסתפק במשלוח ההודעה בכתב. אך, מאידך גיסא, ההוראה החדשה אינה מבהירה אם יש צורך, נוסף ל"הודעה בכתב", לנקוט את אחת הדרכים לביטול צוואה במובן סעיף 36 לחוק הירושה.

לתיקון החסר מציעה ועדת טירקל להבהיר כי ההודעה בכתב באה נוסףלצורת הביטול הנדרשת בצוואה רגילה (סעיפים 703(ב) ו-728 להצעת החוק). עם זאת, הצעת החוק מוסיפה סייג, שלפיו מוסמך בית משפט לשלול את הביטול של צוואת השני, אם שוכנע כי "המצווה השני לא היה רוצה בביטולה" (סעיף 703(ב)(1) להצעת החוק). לדוגמה, מצב שבו תוצאת הביטול אינה נראית כתואמת את רצונו של המצווה השני, אשר מנוע, בשל היעדר כשרות, מלשנות את צוואתו שלו. 

יודגש, כי פרט לביטול מוחלט של צוואה הדדית כאמור, אין לבן זוג אפשרות חוקית לעשות שינוי חד צדדי בצוואה ללא הסכמת בן הזוג השני, ואין הוא רשאי  למכור נכס מנכסיו, או ליתן אותו במתנה שלא על דעת בן הזוג השני. שאם לא כן, תהא לו אפשרות לרוקן את חלקו הרכושי בצוואה ההדדית, על ידי דיספוזיציה של נכס או של נכסים. עם זאת, למעשה, לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, קיים משטר רכושי נפרד, וכל אחד מבני הזוג חופשי לפעול בנכסיו (סעיף 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג). 7  ייתכן, שאם הפר המצווה האחד את חובת נאמנותו לבן זוגו, וביצע בחיי השני העברה כלשהי של נכס מנכסי הצוואה ההדדית, שלא על דעת המצווה השני, יחול עקרון התחליף; היינו, במות הראשון, השני יזכה גם בנכסים מושא הצוואה ההדדית, שהשאיר הראשון, וגם בתחליפיהם ובגלגוליהם 8.

נוסיף, כי ביטול חד צדדי של צוואה הדדית והתנאים לביטולה הם דיספוזיטיביים. אולם, "הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה" (סעיף 8א(ב) (2) (ג) לחוק הירושה).

(ג) ביטול צוואה הדדית לאחר מות אחד מבני הזוג, ותנאיו

ביטול צוואה הדדית לאחר מות אחד מבני הזוג, מותנה בכך שאם העיזבון טרם חולק , בן הזוג המבטל את הצוואה יסתלק מכל טובת הנאה שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית; ואם העיזבון כבר חולק, ישיב המבטל לעיזבון את הרכוש שירש או את שוויו 9. נוסח החוק הקיים ("יסתלק שלא לטובתו או לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש") אינו ברור, והכוונה היא להסתלקות כללית. הוראת החוק הקיים מנוסחת בלשון עתיד: "יסתלק", "ישיב", אך ביטול הצוואה צריך שיהא כרוך, בעת ובעונה אחת, בהסתלקות או בהשבה למעשה. הצעת חוק דיני ממונות (חלק הירושה), מציעה תיקון ליקויים אלה,   ובמקום הנוסח הקיים יבוא: "הסתלק, הסתלקות שאינה לטובת אדם אחר" וכן "השיב לעיזבון את כל חלקו או מנתו בעיזבון שירש..." – הכול בלשון עבר   (ראו סעיף 703(ב)(2) להצעת החוק).

ועדת טירקל מציעה להוסיף כי אם "היה בן הזוג שנפטר הזוכה היחיד על פי הצוואה ההדדית של בן הזוג שנותר בחיים, לא יחולו הוראות סעיף-קטן (ב) – בדבר הסתלקות או השבה –   על ביטול צוואתו ההדדית של בן הזוג שנותר בחיים" (סעיף 703(ה) להצעת החוק).

לדעתי, הצעה זו אינה ראויה, שכן ייתכן שבצוואה ההדדית נכללו תנאים שונים שבגינם ציווה בן הזוג שנפטר את רכושו לבן הזוג השני. כן מציעה ועדת טירקל, ליתן לבית המשפט סמכות "לפטור באופן מלא או חלקי את בן הזוג שנותר בחיים מהחיוב להסתלק או להשיב את חלקו או מנתו בעיזבון... אם מצא כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת" (סעיף 703(ה) להצעת החוק). "ריכוך" התוצאות המשפטיות של הביטול ב"נסיבות מצדיקות" יכול לשמש פתרון לשינוי נסיבות קיצוני לאחר עריכת הצוואות, אך ראוי לפרט בגוף הסעיף את המבחן ל"נסיבות מצדיקות".

(ד) צוואה הדדית לטובת צד שלישי

בני זוג רשאים לערוך צוואות הדדיות לזכות "גורם שלישי", בין שהצד השלישי הוא יורש ראשון (לאחר פטירת המצווה האחד) או יורש שני (לאחר פטירת המצווה השני). ההסדרים בתיקון 12 לחוק הירושה ובהצעת החוק, חסרים בעניין זה.

לעניין צד שלישי כיורש ראשון על פי צוואה הדדית, פשיטא שאין בן הזוג שנותר בחיים, המבטל את הצוואה ההדדית לאחר פטירת רעהו, תוך הסתלקות או השבה, יכול לגרום בכך לביטול הזכייה של צד שלישי שנכנסה אוטומטית לתוקף, עם פטירת בן הזוג האחד.

אולם, לעניין צוואה הדדית לטובת צד שלישי כיורש שני (לאחר מות המצווה השני), מתעוררות השאלות הבאות: (א) האם חלות על המצווה השני הגבלות לגבי השימוש בנכסי הצוואה ההדדית, לרבות בנכסי עזבונו של המצווה הראשון? (ב) מה היקף זכויותיו של הצד השלישי במצב שבו הצוואה ההדדית נכנסת לתוקף אופרטיבי כלפי הצד השלישי עם פטירת המצווה השני? לדוגמה, האם הצוואה ההדדית חלה גם על כל עזבונו של המצווה השני, לרבות הנכסים שהוא צבר לאחר פטירת המצווה הראשון?  (ג) האם המצווה השני רשאי לבטל את הצוואה ההדדית (תוך הסתלקות או השבה) ולגרוע בכך מזכויותיו של הצד השלישי? (ד) האם הצד השלישי, שנפגע על ידי ביטול הצוואה ההדדית, זכאי לפיצוי או לסעדים אחרים?   עלינו לברר שאלות אלה, תוך פנייה למשפט משווה הB.G.B. –   (הקודקס האזרחי הגרמני), שהוא המקור להסדר הצוואה ההדדית 10. סעיף 2271 ל-  B.G.B. קובע כי לאחר מותו של הראשון, אין המצווה השני רשאי לחזור בו ואינו רשאי לעשות צוואה חדשה ונוגדת. יתרה מזו, חזקה שהצוואה מכוונת להעברת כל רכושו של המצווה השני לצד השלישי, וזאת – לאחר מותו של המצווה השני (סעיף 2268 ל-  B.G.B. ). השופט בדימוס אהרון ברק כתב (לפני תיקון 12 לחוק הירושה), כי:  "טול המקרה שבו בני הזוג עשו צוואה משותפת והדדית, ובה הוריש כל אחד מהם במותו את רכושו לנותר בחיים, ובמות השני עובר העיזבון לילדיהם מנישואין קודמים.  עם מות בן הזוג האחד, לא יכול בן הזוג הנותר בחיים לשנות את הצוואה באופן שבמותו יעבור כל העיזבון רק לילדיו שלו" 11

תיקון 12 לחוק הירושה מתיר למצווה השני לבטל את הצוואה ההדדית לאחר מות המצווה הראשון (תוך השבה או הסתלקות), גם אם הצוואה היא לטובת צד שלישי (לאחר פטירת המצווה השני). אולם חסרות בתיקון 12 ובהצעת החוק הוראות לעניין השאלות הנ"ל (וראוי ליתן את הדעת לנושאים אלה בקודקס המוצע).

לפי פרשנות החוק הקיים יש לומר, מחד גיסא, כי בהיעדר הוראה מפורשת בצוואה, המצווה השני (היורש הראשון), זכאי לעשות בעיזבון שהותיר בן זוגו כבתוך שלו, לרבות  הנאה מפירות עזבונו, ובמקרה הצורך  לנגוס  מן הקרן לצורכי מחייתו. לשם כך, הוא רשאי לעשות דיספוזיציה  בנכסי עזבונו של המצווה הראשון, כולם או חלקם. תכלית הצוואה ההדדית, היא לזכות את בן הזוג שיוותר בחיים, פרט לצוואה או למתנה הנוגדים את הזכויות העתידיות של הצד השלישי 12.  אין צריך לומר שהוא הדין בנכסיו העצמיים של בן הזוג שנותר בחיים. מאידך גיסא, הצד השלישי יקבל את שיור הנכסים המקוריים שירש הראשון, לרבות תחלופיהם וגלגוליהם 13. מסקנה  זו מבוססת  על  העקרונות הבאים:  (א) הגבלת שלטון היד המתה 14. (ב) היקש מהסדר יורש אחר יורש (סעיף 42(ב) לחוק הירושה) 15 . (ג) ייתכן מצב של כיליון הנכסים, ללא שיור לצד השלישי, אך אין מנוס מאפשרות זו, לאור האיזון הראוי בין הזכויות הנוגדות של המצווה השני ושל הצד השלישי. החובה המוטלת על המצווה השני - להשאיר מנכסי הצוואה ההדדית לצד השלישי היא בגדר "חובה מוסרית" ולא חובה משפטית 16.  אשר לזכויות של הצד השלישי לפיצוי או סעדים אחרים 17, מסתבר לומר כי הסדר הצוואה ההדדית לטובת צד שלישי הוא, לעניין זה, הסדר שלילי; דהיינו, שאין לצד השלישי עילה נגד המצווה השני או נגד  עזבונו, שהרי מדובר בצוואה הדדית שבוטלה תוך היתר כחוק.

עם זאת, התוצאה שלפיה אין המצווה הראשון יכול להבטיח את העברת רכושו לצד שלישי, לאחר ימיו של המצווה השני, צריכה עיון נוסף. במסגרת הרפורמה – ראוי לתקן את הוראת החוק ולהגביל את תחולתה של צוואה הדדית, להבדיל מצוואה רגילה, על הנכסים שהיו לשני המצווים בשעת פטירת המצווה הראשון, אלא אם כן כוללת הצוואה ההדדית הוראה אחרת18.

(ה) פרשנות צוואה הדדית שנעשתה לפני תיקון 12 לחוק הירושה

תיקון 12 לחוק הירושה, לעניין הצוואה ההדדית, אינו חל על צוואות שנערכו לפני שהתיקון נכנס לתוקפו (1 באוגוסט 2005) (סעיף 8א(ג)): "הוראות חוק זה לא יפגעו בתוקפן של צוואות שנעשו לפניו"). הפסיקה מלפני תיקון 12 לחוק הירושה הכירה בלגיטימיות של הצוואה ההדדית, למרות ההוראה המבטלת עסקאות בירושה עתידה (סעיף 8(א) לחוק הירושה: "הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים"). אולם נפסק, בדומה לדין צוואה רגילה, כי "כל אחד מהמצווים חופשי לשנות את צוואתו עד ליום פטירתו" 19.   

הטעם המונח ביסוד סעיף 8(א) לחוק הוא העדפת חופש הצוואה על פני חופש החוזים, כדברי השופט יצחק קיסטר:

"ברור שהמחוקק לא רצה לתת אפשרות למוריש לקשור  עצמו בדבר ירושתו על ידי כל סידור או הסכם אלא לתת לו אפשרות לצוות באופן שיוכל לחזור בו מצוואתו כרצונו עד יום מותו..." 20 .

עם זאת, הגבילה הפסיקה את איסור הסכמי ירושה, בדרך פרשנות מצמצמת 21. בית משפט מחוזי סבר כי הסכם מחיים בדבר נכסי העיזבון נוגד את "ההשקפה האתית הרווחת בציבור" בדבר איסור עסקאות בירושה עתידה. אולם בית המשפט העליון פירש את סעיף 8(א) לחוק, המגביל את חופש החוזים, "על דרך הצמצום המרבי" וזו לשונו:

"האיסור חל אך ורק על הסכמי ירושה – והם אינם אלא הסכמים המתיימרים להעביר יורש מירושתו או לעשות ליורש את מי שאינו יורש לא על-פי דין ולא על-פי צוואה ככתוב בחוק.  המדובר הוא בהענקה או בשלילה של זכות ירושה, ולא בעסקות הנוגעות לנכסי העיזבון" 22 .

בהמשך, כותב השופט חיים כהן: "טול למשל, הסכם בין שני בני-זוג שלפיו זה יירש את זה: הסכמים שכאלה מקובלים ונפוצים במדינות רבות, ולא אדע על שום מה קפץ עליהם רגזו של המחוקק שלנו... נחמה פורתא היא... להפנות מכללא את בעלי-ההסכמים לאפשרויות שפתח לפניהם לרווחה לעשות בדרך צוואה את אשר רצו לעשות בדרך הסכם" 23.

ההלכה הפסוקה (מלפני תיקון 12 לחוק הירושה) התירה את זכות החזרה בצוואה הדדית, והשופט ברק כתב כי תוצאה זו היא "קשה", שכן "שונה צוואה משותפת והדדית מצוואה רגילה... לכאורה קיים אינטרס הסתמכות ראוי להגנה של המוריש האחר. מבחינה זו דומה צוואה משותפת והדדית לחוזה... בצוואה משותפת והדדית עניין לנו בגמירת-דעת של שני מצווים הפועלים במשותף ובאופן הדדי" 24.  נימוק נוסף של השופט ברק הוא כי פעולת המצווה השני לשינוי צוואתו לאחר פטירת המצווה הראשון היא "פעולה שלא בתום לב, בניגוד להוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג–1973" (סעיף זה חל גם על פעולה משפטית שאינה בבחינת חוזה, לרבות צוואה, ראו סעיף 61(ב) לחוק החוזים). 

נימוקים נוספים לעמדה זו של השופט ברק, בדבר שלילת אפשרות לבטל צוואה הדדית, הם התפישה שלפיה הצוואה ההדדית היא בגדר נאמנות: "עם מותו של מצווה אחד... הופך המצווה השני לנאמן" 25; בכוונת הדברים לנאמנות הקונסטרוקטיבית 26. כיוצא בזה, כותבת איילת בלכר-פריגת (המסיימת את מחקרה על ההסדר הקודם), במילים הבאות:

"מוסד הצוואות ההדדיות... מגלם בתוכו ערכים של אמון ושיתוף במשפחה ותפיסה של הקשר המשפחתי כמרכיב מהותי בעצמיותם של בני המשפחה. מן הראוי לתת תוקף ומשמעות לפן זה של מוסד הצוואות ההדדיות על ידי הכרה במהותו ובמגבלות שהוא מטיל על כח השינוי החד צדדי של צוואות על ידי המצווים" 27.

אולם, בית המשפט העליון בפסיקה מאוחרת יותר, הסתייג (ברוב דעות) מעמדת השופט ברק. השופטת נאור נימקה את ההסתייגות בלשון זו:

"מעצם ההדדיות בכתיבת הצוואות, אין ללמוד על רצון משותף של בני הזוג להגביל זה את כוחו של זה לשנות את הצוואה לאחר מות של מי מהם, והכל, כמובן, באין אינדיקציה פרשנית אחרת... אין בהדדיות בצוואות כשלעצמה כדי שניצור פרזומפציה כי כוונת הצדדים הייתה להתנות על הוראות הדין... בני זוג שכתבו צוואותיהם לפני התיקון כל שעמד לפניהם הוא הוראות הדין הברורות למדיי בדבר אי הטלת הגבלות על שינוי הצוואה... בהעדר כל ראיה על כוונה משותפת אחרת של הצדדים, לא ניתן, לדעתי, לקבוע לגבי צוואות שנעשו לפני החוק שהייתה כוונה משותפת להתנות על הדין ולהגביל את בן הזוג האחר..." 28 .  

הנימוק העיקרי של פסק הדין הוא שבני זוג, אשר ערכו צוואות הדדיות לפני תיקון החוק, עשו כן על פי המצב החוקי שהיה קיים בעת שערכו את הצוואה ההדדית, ואשר לפיו לא הייתה הגבלה על חופש הצוואה של בן הזוג השני. המצב המשפטי נהפך על פיו לאחר תיקון החוק, באופן שכיום בני זוג המבקשים לשחרר זה את זה ממגבלותיו של תיקון 12 לחוק הירושה, עליהם הנטל לכתוב "הוראה אחרת'' בצוואה ההדדית, המתנה על הוראות החוק. לפיכך, "אין מקום להטיל נטל דומה, ולמפרע, על מי שערכו צוואותיהם לפני התיקון".

נוסיף כי, לפי פסיקה קודמת, הוראה בצוואה משותפת שלפיה אפשר לשנות את הצוואה רק בהסכמת שני בני הזוג – בטלה (סעיף 27(ב) לחוק הירושה) 29

יודגש, כי השופטים בהלכת זמיר נחלקו גם בשאלה, האם יש לראות בצוואה ההדדית הנדונה הסדר של "יורש במקום יורש" (סעיף 41 לחוק הירושה) או "יורש אחר יורש" (סעיף 42 לחוק הירושה או שילוב של שני ההסדרים) 30.  על כך יש להעיר, כי גם צוואה הדדית, לפי ההסדר שגובש בפסיקה לעניין צוואות הדדיות שנערכו לפני תיקון 12 לחוק הירושה, היא מוסד משפטי מיוחד (sui generis ,( המגביל את כוחו של המצווה שנותר בחיים לשנות את צוואתו, הן לגבי הרכוש שירש מן המצווה שנפטר ראשון והן לגבי רכושו שלו.  לעומת זאת, הדוקטרינה של יורש אחר יורש מתייחסת רק לרכוש שירש הראשון (כלשון סעיף 42(ב) לחוק : "הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו" 31). לפיכך, אין מקום ליישם לגבי צוואה הדדית את הדינים של יורש במקום יורש או של יורש אחר יורש.   דעת הרוב בהלכת זמיר, העדיפה את המסקנה כי מדובר ביורש במקום יורש (השופטת נאור). אולם גם הסדר יורש במקום יורש (סעיף 41 לחוק)  אינו חל לגבי צוואה הדדית, שכן, ביורש במקום יורש מלכתחילה הירושה נופלת ליורש השני (שהוא בפועל היורש הראשון),  כגון כשמת היורש הראשון לפני המצווה. אולם, בצוואה הדדית, בן הזוג שנותר בחיים  הוא בפועל היורש הראשון והיורש השני (אדם שלישי), יורש רק לאחר פטירת היורש הראשון.

זכות הביטול לאחר תיקון 12, של צוואה הדדית שנערכה מלפני תיקון 12, נדונה בפסק הדין הבא 32. בני זוג ערכו צוואה הדדית (בשנת 1987), שלפיה  הזכויות בדירת בני הזוג יעברו לבן הזוג הנותר בחיים, ולאחר פטירת השני תחולק תמורת הדירה בחלקים שווים בין תשעת ילדיהם. הבעל נפטר בשנת 2006, האלמנה עשתה צוואה מאוחרת (בשנת 2009), שבה ציוותה את רכושה (כולל הדירה מושא הצוואה ההדדית) רק לשלושה מילדיה, ונישלה את יתר ילדיה. האלמנה נפטרה, והילדים שנושלו טענו כי הצוואה המאוחרת בטלה בהיותה בניגוד לתיקון 12 לחוק הירושה. בית המשפט למשפחה בירושלים (השופט בן ציון גרינברגר), דחה את הטענה וקבע כי הצוואה המאוחרת תקפה בהתאם להלכת זמיר. הצוואות  ההדדיות (משנת 1987) הן "צוואות שותקות" לגבי זכות בן הזוג הנותר בחיים לשינוי הצוואה, ועל כן באין ראיה חיצונית בדבר זכותו של בן הזוג לשנות את הצוואה – הצוואה המאוחרת תקפה.  בית המשפט יישם את הלכת זמיר גם על צוואה מאוחרת שנעשתה לאחר תיקון 12, ועל כן מסקנתו היא שבן הזוג רשאי לכתוב צוואה מאוחרת המבטלת את הצוואה ההדדית. השופט גרינברגר מוסיף כי: "בצוואות הדדיות 'שותקות' אין להסיק הסתמכות כל שהיא מעצם ההדדיות, כך שלכאורה הצוואות המקוריות שבענייננו אינן נכנסות להגדרת 'צוואות הדדיות' ..." (בתיקון 12 לחוק).

לדעתי, יש מקום להשיג על הרחבתה של הלכת זמיר ויישומה גם על צוואה שנערכה לפני תיקון 12 לחוק הירושה, שאינה תואמת את הוראת המעבר בתיקון 12 לחוק הירושה, כי "הוראות חוק זה לא יפגעו בתוקפן של צוואות שנעשו לפניו" (סעיף 8א(ג) לחוק הירושה) 33. בענייננו, כפיפות הצוואה המאוחרת לתיקון 12 אין בה כדי לגרוע מתוקפה של הצוואה הקודמת. יודגש, כי שני בני הזוג נפטרו לאחר תיקון 12 לחוק הירושה. יתרה מזו, לגבי צוואה "שותקת", לאחר תיקון 12 לחוק הירושה,  יש להעדיף את שיטתו של השופט ברק שלפיה מעצם ההדדיות וההסתמכות בצוואה "שותקת", יש להסיק על פרזומפציה, כי כוונת הצדדים הייתה להגביל את הכוח לשנות את הצוואה.  הגבלה כזו הייתה תקפה, לפי שיטת השופט ברק, גם לפני תיקון 12 לחוק הירושה. הלכת זמיר לא קיבלה את עמדתו של השופט ברק, אך יש להבחין בין הלכת זמיר לבין המקרה שלפנינו, שלפיו הצוואה המאוחרת נעשתה לאחר תיקון 12 לחוק ואינה עומדת בדרישות החוק; מה גם ש"הוראות חוק זה לא יפגעו בתוקפן של צוואות שנעשו לפניו" (= לפני תיקון 12 לחוק).  מסקנתנו בדבר בטלות הצוואה המאוחרת הזו, תואמת בנסיבות העניין, את החלוקה השווה בין הילדים לפי הצוואה ההדדית המקורית של בני הזוג.  

לסיום ייאמר, כי נושא הצוואה ההדדית, המגבילה את החופש לצוות, מעורר סיכונים וקשיים רבים, ומומלץ לכלול בנוסח הצוואה ההדדית "הוראה אחרת" המתנה על מגבלותיו של תיקון 12 לחוק הירושה, ומתירה בתנאים לפי ראות עיני המצווים, את שינוי הצוואה ההדדית על ידי בן הזוג הנותר בחיים.  כן, מומלץ כי בני זוג שערכו צוואה הדדית מלפני תיקון 12 לחוק הירושה, יעדכנו את צוואותיהם לאור ההסדר החדש.


לפסקי הדין המאוזכרים במאמר:

בע"מ 4282/03 אולגה לרנר נגד עמוס פייר

בע"מ 10807/03 זמיר נגד גמליאל

ע"א 490/99 הקדש אטינגר נגד תנחום אבן טוב ואח'

ת"ע 40180/10 פלונית ואח' נגד אלמוני

ת"ע 110040/08 עיזבון המנוחה ב.פ. נגד מ.ב.

* פרופ' מיכאל קורינאלדי הוא דיקאן הפקולטה למשפטים, בקריה האקדמית.

** כל המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

1  ס"ח התשס"ה, עמ' 714.

2  השוו B.G.B. (ספר החוקים האזרחי הגרמני), סעיפים 2265 – 2273, שאוזכר גם בהצעת חוק הירושה (תיקון מס' 12), התשס"ה-2005, (ה"ח התשס"ה, עמ' 130, בעמ' 131) וכן סקירת המשפט המשווה בפסק דינו של השופט טירקל ב-בע"ם 4282/03 לרנר נ' פייר  (21.6.2005).

3 "בפועל קיבלו בתי המשפט בארץ הסדרים של צוואה הדדית, המהווים כיום כ-20% מהצוואות בישראל" (דברי הסבר לסעיף 1 להצעת חוק הירושה, התשס"ה-2005), והנתונים מצביעים כי מאז תיקון 12 לחוק הירושה (2005), הולך וגדל היקף הצוואות ההדדיות.

4 פסק דין מקיף בנושא, שניתן לאחר תיקון 12 לחוק הירושה, הוא בע"ם 10807/03 זמיר נ' גמליאל, פ"ד סב(1) 601 (2007) (להלן: הלכת זמיר), התייחס לצוואה הדדית מלפני תיקון 12 לחוק הירושה, שהוראות תיקון זה אינן חלות עליה, ראו להלן, סעיף קטן ה' ליד ה"ש 132-131.

5 ברק, פרשנות הצוואה, עמ' 73, וראו(Band 9, 3 Aufl, 1997)   948 Mnchener Kommentar, וכן הלכת מלמד נ' סולומון, פ"ד נ"ג (5) 703, בעמ' 711. לעניין "אומד  דעת משותף" ראו גם ע"א 490/99  הקדש מנחם ובלומה אטינגר נ' אבן טוב, פ"ד נז(5) 145, 146 (2003).

6  עניין הצוואות ההדדיות נדון בספרות המשפטית האנגלו-סקסית בהרחבה ואפנה,  לדוגמה, ל-  1.52 -  1.54§   Feeney       ועיינו תקדים היסוד של דוקטרינת הצוואות ההדדיות Dufour V. Pereira, (1769) 1 Dick (23 E. R. 332) . 

7 סעד אפשרי בחיי בני הזוג, על מנת למנוע הברחת נכסים מושא צוואה הדדית, הוא נקיטת אמצעים לשמירת זכויות בהתאם לסעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג.  עם זאת, הסעיף הנ"ל מתייחס לפעולת בן זוג "שיש בה לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים". ייתכן שאפשר ליישם, בדרך של היקש, את הסעיף הנ"ל גם על צוואה הדדית, אך ראוי לתקן את חוק הירושה בהתאם.

8 על עקרון התחליף ראו עמ' 227-224 לספר.

9 השוו סעיף 2265 ל – B.G.B..

10 ראו הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 12), התשס"ה-2005 (ה"ח התשס"ה,    בעמ' 131): "המודל המוצע לביטול הצוואה לאחר מות אחד המצווים שאוב מההסדר הגרמני...".

11 ברק, פרשנות צוואה, עמ' 69.

12 השוו סעיף 42(ב) סיפא לחוק הירושה המתייחס לאיסור על צוואה נוגדת וכן סעיף 732(ב) להצעת חוק דיני ממונות (חלק הירושה) , המוסיף גם איסור מתנה.

13 השוו עקרון התחליף, והלכת באומן נ' נתן, פ"ד ל"ח (4) 320.

14 על עקרון הגבלת שלטון היד המתה ראו פרק ב' לספר והשוו  1.53§ .Feeney

15 הפרשנות מבוססת על היקש ולא על סעיף 42(ב) לחוק גופו, שכן צוואה הדדית היא  sui generis , ודוקטרינת יורש אחר יורש מתייחסת רק לגבי הרכוש שירש הראשון. ראו גם איילת בלכר-פריגת "'עד שהמוות יפריד בינינו?' על דוקטרינת הצוואות ההדדיות במשפט הישראלי" ספר שאוה 497, 518 (אהרן ברק ודניאל פרידמן עורכים, התשס"ו) (להלן: בלכר-פריגת התשס"ו).   

16 השוו ע"א 598/75 רזניק נ. רזניק,  פ"ד ל(1)  749 , 755 (1976), וכן ע"א 1182/90 שחם נ. רוטמן, פ"ד מו(4)  330 (1992),   ולהלן הדיון בעניין יורש אחר יורש עמ' 291-286 .

17 השוו הזכות לפיצויים לפי דיני היושר במשפט האנגלי המקובל: Cleaver v. Insley [1981] 2 All E.R. 1018;  Goodchild v. Goodchild [1997] 3  All E.R.63 ועיינו הלכת זמיר, לעיל ה"ש 4 (פסקה 9 לפסק הדין של השופטת עדנה ארבל) .  

18 1.52Feeney §  מביא אסמכתה שלפיה באין הוראה מפורשת בצוואה ההדדית, אין היא כוללת נכסים שצברו המצווים לאחר עשיית הצוואה  Re Kerr [1948] O.R 543.  השוו להסדר במשפט העברי, שלפיו גם צוואה רגילה (המתנה) חלה על נכסים בשעת עשיית הצוואה.

19 576/72 שפיר נ' שפיר, פ"ד כז(2) 373 (1973) (השופט קיסטר). ראו גם:  ע"א 598/73 רזניק נ' רזניק, פ"ד ל(1) 749 (1976); ע"א 290/78 וינשנקר נ' אדלמן, פ"ד לד(1) 122 (1979) (להלן: הלכת וינשנקר נ' אדלמן),  וע"א 510/90 כצנשטיין נ' סידרנסקי, פ"ד מה(2) 221 (1991), וראו גם בלכר-פריגת התשס"ו, לעיל ה"ש 15, וכן יוסף מנדלסון "סעיף 8(א) לחוק הירושה, תשכ"ה, הדין המצוי – הרצוי?" (חיבור לשם קבלת תואר מוסמך למשפטים, 1998).

20 ע"א 155/73 שרון נ' ליבוב, פ"ד כח(2) 673, 676 (1974).

21 ע"א 682/74 יקותיאל נ' ברגמן,   פ"ד כט(2)  757   (1975) (השופט חיים כהן) (להלן: הלכת יקותיאל נ' ברגמן).

22 הלכת יקותיאל נ' ברגמן, שם, עמ' 762.

23 שם, עמ', 763.

24 הלכת מלמד נ' סלומון, לעיל ה"ש 5, בעמ' 709; הדברים הם בגדר אמרת אגב מאחר שהצוואה בהלכת מלמד נ' סלומון כללה תנאי חזרה מפורש, ולפיכך השאיר השופט ברק את השאלה בצריך עיון, ראו גם ברק, פרשנות הצוואה, עמ' 68- 73. 

25הלכת מלמד נ' סלומון,  לעיל ה"ש 5; ברק, פרשנות הצוואה, עמ' 70- 72,  וראו    Williams, On wills, vol 1,19ff. (9th ed., 2008)   . 

26 Feeney, vol.1, 22 ; Philip H. Pettit, Equity and Law of Trusts 131 (9th ed., 2005); MalcolmCope, Constructive Trusts 526 (1992) .      

27 בלכר-פריגת, התשס"ו, לעיל ה"ש 15 בעמ' 528 (מאמר זה הושלם לפני תיקון 12 לחוק הירושה).

28 הלכת זמיר,  לעיל ה"ש 4 וראו גם תמ"ש (משפחה ת"א  ) 1993/07 פלוני נגד פלונית (השופטת טובה סיוון 19.1.2011).

29 הלכת וינשנקר נ' אדלמן, לעיל ה"ש 19.

30 על הסדרים אלה של יורש אחר יורש ויורש על תנאי דוחה (סעיפים 43-42 לחוק הירושה), ראו עמ' 295-286 לספר.

31 ראו גם בלכר-פריגת התשס"ו, לעיל ה"ש 15, בעמ' 518.

32 ת"ע (משפחה י-ם) 40180/10 פלונית ואח' נ' אלמוני (פסק דין מיום 29.6.2011)

33 השוו פס"ד השופטת מירה דהן בת"ע 110040/08 שבעניין הנדון בפניה יש "אינדיקציה פרשנית אחרת", המגבילה את האפשרות לשינוי מאוחר (לאחר תיקון 12) של צוואה הדדית מלפני התיקון.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ