לפסק הדין בעניין עמותת "נוער כהלכה" נגד משרד החינוך
היום (27/6/10), אישר בג"ץ את הפשרה בעניין עמנואל, והורה לשחרר ממאסר את ההורים העצורים.
כיצד התחילה הפרשה, ומה קרה מהיום בו ניתן פסק דינו של בג"ץ אשר קבע כי בית הספר בנות יעקב אשר בעמנואל הפלה תלמידות ספרדיות, ועד ליום בו אושרה הפשרה ?
ב 6/8/09 ניתן פסק דינו של בג"ץ, אשר קבע כי ביה"ס "בית-יעקב" הפלה בין תלמידות ספרדיות לאשכנזיות. בעתירה שהגישו עמותת נוער כהלכה ויואב ללום, נטען כי בית הספר היסודי לבנות "בית יעקב", שביישוב עמנואל, מוסד "מוכר שאינו רשמי" לחינוך תורני, מפלה בין תלמידות ספרדיות לאשכנזיות. ע"פ הנטען בעתירה, בשלהי 2007, הוחלט לבצע מספר שינויים במבנה ובסדרי הלימוד בבית הספר, במסגרתם נפתחה מגמה חסידית, ולמעשה הוקם בית ספר חדש לשימוש בנות המגמה. מבנה בית הספר נחצה לשניים על ידי הקמת מחיצות, ונקבעו בו כניסות נפרדות. חצר המשחקים פוצלה גם היא לשניים, באמצעות יריעת בד וגדר הפרדה, וכך גם חדר המורות. גם התלבושת האחידה שונתה, כך שתלמידות בית הספר החדש יובחנו מחברותיהן.
שינויים אלו, הביאו למעשה להפרדה בין רוב התלמידות שמוצא משפחתן אשכנזי, ששובצו במגמה ה"חסידית", לחברותיהן שמוצא משפחתן ספרדי, ששובצו במגמה ה"כללית".
לאחר שהמגעים בין הצדדים - הורי חלק מהתלמידות הספרדיות, מרכז החינוך העצמאי ומשרד החינוך, לא נשאו פרי, הוגשה עתירה לבג"ץ, בה התבקש בג"ץ להתערב בעניין.
בפסק הדין שניתן פה אחד, קבע בג"ץ כי בית הספר הפלה בין תלמידות אשכנזיות לספרדיות, והורה למרכז החינוך העצמאי להסיר כל סממן, פורמאלי ומהותי כאחד, של תופעת האפליה. כן הורה בג"ץ למשרד החינוך לנקוט את כל האמצעים החוקיים לתיקון המצב, לרבות שלילת רישיונו של בית הספר ועצירת תקצובו, אם האפליה לא תפסק.
בפסק דינו ציין השופט לוי, כי מוסד חינוכי רשאי לקיים מגמה ייחודית במסגרתה יילמדו אורחות הדת ותפיסת העולם של קהילה פלונית, אך עליו לאפשר לכל תלמיד העומד בתנאי הסף הרלוונטיים, והמבקש לאמץ את אורח החיים הנלווה לכך, ללמוד במגמה בה הוא חפץ, ללא קשר לשיוכו העדתי.
"אין לי אלא להצר על כך שמגזרים שונים מסתייעים בזכותם לחינוך מגזרי לצורך העמקת האפליה בחברה הישראלית" כתב השופט, והוסיף " מדיניות של "הפרדה שוויונית" לא תוכל לחפות על אפליה פסולה במקום בו היא מתקיימת".
פסק הדין אינו מקויים
בחלוף כארבעה חודשים ממועד מתן פסק הדין, ומשההפרדה נמשכה למרות פסיקת בג"ץ, הגישו העותרים בקשה למתן צו מכוח פקודת בזיון בית המשפט. הורי התלמידות טענו בתגובה, כי ההפרדה נובעת משיקולים דתיים ולא עדתיים. לגרסתם, הבנות האשכנזיות מקפידות יותר במצוות לעומת הספרדיות והם חוששים מקלקלתן.
בהחלטה שניתנה ב 17/5/10, קבע בג"ץ, כי פסק דינו אכן אינו מקוים. אמנם, כך נקבע, הסממנים הפיזיים, המפרידים בין שני אגפיו של בית הספר הוסרו, אך ההפרדה המהותית בין "בנות אשכנזיות" לבין "בנות ספרדיות" נותרה בעינה. זאת, בעקבות עזיבת רוב התלמידות של "המגמה החסידית" - כמעט כולן אשכנזיות, לבית ספר "פיראטי" חלופי, כאשר בבית הספר "בית יעקב" נותרו בנות "המגמה הכללית" (הספרדיות) בלבד.
בית המשפט קיבל את העתירה וקבע, כי אכן פסק דינו מבוזה, שכן על אף שהסממנים הפיסיים של ההפרדה הוסרו, הרי שההפרדה המהותית בין הבנות האשכנזיות לספרדיות נותרה בעינה. לפיכך, נפסק כי אין מנוס מלהפעיל סנקציות כנגד המפרים. להורים ניתנה הזדמנות אחרונה לפעול ליישום פסק הדין עד לסוף חודש מאי, בטרם ינקטו כנגדם עיצומים כספיים. כמו כן, נקבע כי אם בכך לא יהא די, ישקול בית המשפט הפעלת צווי מאסר כנגדם.
צווי מאסר להורים
ביום ה 15/6/10, משלא יושם פסק הדין, הורה בית המשפט על מאסרם של ההורים המפרים למשך כשבועיים.
ביום ה 17/6/10 נעצרו מרבית האבות כנגדם נטען להפרת פסק הדין. צווי המאסר כנגד אמהות התלמידות, עוכבו.
כשלושה ימים לאחר מכן, האריך ביהמ"ש את עיכוב ביצוע צווי המאסר כנגד אמהותיהן של התלמידות, ובמסגרת החלטה זו, אף הורה ליועץ המשפטי לממשלה לבדוק, האם ההתבטאויות הציבוריות, בין היתר של נבחרי ציבור, כנגד בית המשפט, מהוות עבירה פלילית ע"פ חוק העונשין.
בדיון שנערך ב 22/6/10, קבע בג"ץ כי חלק מהאמהות שהיו אמורות לרצות מאסר, פטורות מחובת ההתייצבות, וזאת לאור בקשתם של היועמ"ש, המועצה הלאומית לשלום הילד ופקידת הסעד הראשית לחוק הנוער.
פשרה ושחרור ההורים ממאסר
היום (27/6/10) כאמור הורה בג"ץ לשחרר את כל האבות העצורים בפרשה, לאחר שאישר את הפשרה אליה הגיעו הצדדים, לפיה יתקיימו בבית הספר בית יעקב שלושה ימי עיון משותפים לכל בנות בית הספר, בהשתתפות גדולי הרבנים והמרצים מכל העדות. כן נקבע, כי הצדדים יודיעו לבית המשפט, עד ה 25.8.2010 אם מאמצי הפיוס נשאו פרי.
"אנו מברכים על יוזמתם של גדולי הדור לנסות להשכין שלום, אחווה ורעות בין כל המחנות הניצים. אנו מניחים כי במאמצים ראויים ובשיתוף עם הגורמים הממלכתיים והמקומיים הנוגעים בדבר, ובראש ובראשונה, משרד החינוך, ניתן למצוא פתרון לסוגיה שעלתה במלוא חריפותה בעתירה הנוכחית" נכתב בפסק הדין, אשר הביא לפחות לעת עתה לסיומה של הפרשה.
לפסק הדין בעניין עמותת "נוער כהלכה" נגד משרד החינוך
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.