אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> עוצמת התובענה ייצוגית וחולשתה

עוצמת התובענה ייצוגית וחולשתה

מאת: ד"ר הדרה בר-מור, עו"ד | תאריך פרסום : 11/08/2003 12:00:00 | גרסת הדפסה

ייחודו של מנגנון התובענה ייצוגית מתבטא בהתחזקותה של כדאיות הגשת תביעה בגין נזק נמוך שנגרם לתובעים רבים בודדים. האפשרות להצטרף לתביעה שמוגשת על ידי נציג אחד או מספר נציגים חוסכת מהם את הטרחה ואת העלויות בפתיחת הליך משפטי.

העובדה שתובעים רבים מצטרפים לתביעה משפטית בגין עילה אחת או שהם תובעים סעד זהה אחד משקפת את התכונה הייחודית של ההליך: בית המשפט נדרש לקבל החלטות בעלות השלכה על קבוצה גדולה של תובעים שבחלקם הם אנונימיים.

הגשת תביעה ייצוגית התאפשרה בישראל באמצעות תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי. פסק דין ישן משנות הששים פרנקישה פלצאינדוסטרי מרקלה ושות'  נ' אורל רבינוביץ[1], דן בסדרת עסקאות שנעשו כולן במתכונת אחת בהן רימו הנתבעים את התובעים לקחו סחורות במרמה ולא שילמו עבורן. בית המשפט העליון פסק כי למרות הזהות בשיטת הפעולה התובעים לא יוכלו להגיש תובענה ייצוגית אחת מאחר והסעד שהגיע לכל אחד מן התובעים לא היה זהה. בית המשפט העיר, לעומת זאת, כי ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית במקרים בהם לתובעים עילה זהה או סעד זהה מסוג של פסק דין הצהרתי או צו מניעה.

לאחר למעלה מעשרים שנה זכתה התובענה הייצוגית לעדנה. החיים הכלכליים המודרניים יצרו חוסר איזון בין הפרט הקטן לבין התאגיד היצרני הגדול. נזק שנגרם לצרכן הקטן לא נראה כשווה טרחה של הגשת תביעה אישית. אולם הגשת תביעה היא מנגנון פיקוח והרתעה מפני ניצול כוח לרעה.

הצורך בהסדרת הנושא הוביל את הכנסת להסדיר בחוקים מסוימים זכויות להגשת תובענות ייצוגיות. כמו לדוגמה, בחוק ניירות ערך, בחוק ההגבלים העסקיים בחוק הגנת הצרכן. אולם במקביל, במצבים בהם לא היה הסדר בחוק, החלו להיות מוגשות תובענות ייצוגיות גם נגד המדינה ונגד רשויות מקומיות באמצעות תקנה 29 הנזכרת למעלה. מאחר וההסדר בתקנה אינו מקיף בתי המשפט נדרשו לקבל החלטות בנושאים שונים הקשורים לכך. ההחלטות היו סותרות אך ניתן לאפיינן בשני כיוונים שונים: האחד - כיוון האקטיביזם השיפוטי שמוביל הנשיא ברק על פיו ניתן ליצוק אל תוך תקנה 29 הוראות שתרחבנה את הזכות להגיש תובענות ייצוגיות. השני - הגישה השמרנית הדוגלת בפרשנות דווקנית של חוק. על פי גישה זו, תקנה 29 לא יכולה לשמש מנגנון סל להגשת תובענה ייצוגית ויש צורך לעשות זאת באמצעות חוק מפורש.

לבסוף, בית המשפט העליון נדרש לענין לפני חודשים אחדים בהלכה שזכתה לחשיפה תקשורתית - רע"א 3126/00 מדינת ישראל נ' א.ש.ת. ניהול פרוייקטים וכוח אדם בע"מ (החלטה נתנה ב- 2.4.03). קבוצת חברות קבלני כוח אדם חפצו להגיש תובענה ייצוגית נגד המדינה בגין דרישתה להפקיד כתבי התחייבות וערבות בנקאית לקבלת אשרות כניסה לעובדים זרים. הם טוענים כי הדרישה להעמדת ערבויות נעשתה ללא הסמכה חוקית באשר לא נקבעה בחוק או בתקנות הסמכה מפורשת להתנות היתר כניסה בהפקדת ערבות. בקשתם להשתמש בתקנה 29 כמנגנון באמצעותו תוגש התובענה הייצוגית התקבלה בבית המשפט המחוזי אך נדחתה בדעת רוב בבית המשפט העליון. שופטי הרוב - בייניש, אנגלרד ולוין - סברו כי אין לבצע חקיקה שיפוטית ולאפשר שימוש בתקנה 29 כמכשיר המסדיר הגשת תובענות ייצוגיות נגד המדינה. הדרך הנכונה לבצע זאת, סברו, היא באמצעות חקיקה ראשית. לעומתם סברו שופטי המיעוט, ברק ושטרסברג-כהן, כי ניתן ליצוק אל תוך תקנה 29 תכנים מתוך החוקים הספציפיים שנחקקו ולאפשר להגיש באמצעותה תובענה ייצוגית נגד המדינה.

השפעתה של פסיקה זו לא אחרה לבוא. במהלך שלושת החודשים שחלפו נדחו כבר מספר תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד המדינה בהסתמך על החלטתו של בית המשפט שקרא למחוקק להסדיר את הענין.

עיקורה של תקנה 29 מכוחה כמנגנון המכשיר הגשת תובענות ייצוגיות פעל לא רק נגד תובעים שחפצו בהגשת תובענה נגד המדינה.

גם פניהם של תובעים ייצוגיים שחפצו להשתמש בתקנה 29 כדי להגיש תובענה ייצוגית כנגד אגודה שיתופית הושבו ריקם על ידי בית המשפט המחוזי (השופטת רות שטרנברג-אליעז)[2]. על בסיס הלכת א.ש.ת. קבעה השופטת כי מאחר ובפקודת האגודות השיתופיות אין הסדר להגשת תובענה ייצוגית אין לראות בה פלטפורמה ראויה. הברירה האחרת שניתן היה לעשות בה שימוש כמנגנון להגשת תובענות ייצוגיות היא חוק ניירות ערך שכלל, עד לחקיקת חוק החברות, פרק שעסק בהגשת תובענות ייצוגיות. חוק זה הגדיר את המונח "ניירות ערך" באופן שכלל גם מניות באגודות שיתופיות. אולם, עם חקיקת חוק החברות בוטל הפרק העוסק בתובענות ייצוגיות בחוק ניירות ערך ואת מקומו תפס פרק 3 סימן ב' לחוק החברות.

כך יצא כי לכאורה על פי דיני התאגידים ניתן להגיש תובענה ייצוגית בניירות ערך רק במסגרתה של חברה שכפופה לחוק החברות. על בסיס ליקוי חקיקתי זה דחתה השופטת את הבקשה לתביעה ייצוגית.

השופטת המחוזית ערה לכך כי ייתכן וביטול האפשרות להגיש תובענה ייצוגית כנגד אגודה שיתופית שנובע בעקיפין מחוק החברות נעשה שלא במתכוון ובהסח הדעת. אך, בה בעת, היא כבר נרתעת מליצוק תכנים יצירתיים לתקנה 29 בעקבות פסיקתה של השופטת בינייש.

כך יוצא כי פסיקת בית המשפט העליון בענין א.ש.ת. (שהחלטת הערכאה הראשונה בו ניתנה דווקא על ידי השופטת שטרנברג-אליעז) השליכה מידית על זכויותיהם של בעלי ניירות ערך באגודה שיתופית. אמנם השופטת בינייש מוכנה להסכים עם העמדה כי ניתן באמצעות פרשנות ליצוק לעתים תכנים מודרניים לדברי חקיקה ישנים וביניהם, תקנה 29. אולם מורכבותו של הליך התובענה הייצוגית, ההשלכות הכלכליות והחברתיות שלה, תפקידו המכריע של בית המשפט בניהולה, בנוסף על הסכנות של ניצולו לרעה מובילים, לשיטתה, לצורך להסדרה מפורשת באמצעות דבר חקיקה ראשי.

גם שופטי הרוב האחרים בענין א.ש.ת. אנגלרד ולוין נרתעים מלהפעיל את מנגנון החקיקה השיפוטית לשם שכלול מכשיר התובענה הייצוגית. זאת, בעיקר על רקע ההסדרים החקיקתיים שכבר נחקקו.

אין ספק שהחלטת א.ש.ת. ופסק הדין בענין ניר שיתופי מאותתים על מגמה חדשה מאוד בפסיקה הישראלית. האקטיביזם השיפוטי והחקיקה השיפוטית מקבלים מראה חדש, צר יותר, צנוע יותר, ופחות פוליטי.

הרוח החדשה שנושבת מפסיקת א.ש.ת. מלמדת על עיצוב מחודש של תורת הפסיקה. על פיה יש לעשות שימוש אינטנסיבי יותר בחומרים קיימים לפני הפניה לאופקים חדשים בלתי ידועים.

עם זאת, בפסיקה חדישה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי (השופט מודריק) שדחה בפש"ר 1551/02 עצמה קופת תגמולים לעצמאיים בע"מ נ' ד"ר יחיאל בהט ואח',  התנגדות להסדר ביטול תיאוגדן של קופות הגמל מבסס השופט את אישורו להסדר, בין היתר, על העובדה כי במידה ועמיתי הקופות ייפגעו מניהולן הלא תקין הם יוכלו להגיש תובענה ייצוגית מכוחה של תקנה 29. השופט ד"ר מודריק רגיש אמנם להצרת תחומיה של תקנה 29 בדעת הרוב בענין א.ש.ת. אולם אינו חושש מלהצביע על תחומיה הרחבים עדיין שישמשו את עמיתי הקופות.

מטוטלת הפרשנות לא מפסיקה לנוע ורוחב תחומיה אכן תלוי מאוד בהשקפותיו האישיות של השופט היושב בדין.

פסקי הדין שהוזכרו במאמר

ע"א 86/69 פרנקישה פלצאינדוסטרי מרקלה ושות'  נ' אורל רבינוביץ,  פ"ד כג (1) 645

רע"א 3126/00 מדינת ישראל נ' א.ש.ת. ניהול פרוייקטים וכוח אדם בע"מ

ת"א 2497/00 רזניק חיים נ' ניר שיתופי

פש"ר 1551/02 עצמה קופת תגמולים לעצמאיים ליד בל"ל לישראל בע"מ נ' ד"ר יחיאל בהט ואח'


* ד"ר הדרה בר מור היא עורכת דין במשרד זאב ולנר ושות' המתמחה בדיני עבודה ותאגידים, עורכת תחום התאגידים באתר המשפט הישראלי "פסקדין"www.PsakDin.co.il.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


[1]   ע"א 86/69 79/69 פ"ד כג (1) 645

[2]   ת"א 2497/00 רזניק חיים נ' ניר שיתופי (החלטה - 17.6.03)

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ