עו"ד יקר (תרתי משמע), המסר כיום - אל תתפשר!

מבוא

יש האומרים, כי משנכנס אדם לכותלי ביהמ"ש, לא פשוט לנבא את התוצאה השיפוטית עמה יצא. לאמירה זו ניתן להוסיף כיום, שגם עורכי-הדין אינם יכולים עוד לנבא מה יהא שכר טרחתם, וזאת למרות שהדבר סוכם במפורש עם הלקוח.

משתלם יותר לסרבל את התיק?

מעשה בעו"ד (שאינו כותב שורות אלו) שערך הסכם שכר טרחה לייצוג לקוחתו בתיק משמורת תמורת הסך של 5,000 $. עשה העו"ד את מלאכתו נאמנה והתיק הסתיים במהרה יחסית בהסדר פשרה, וזאת לשמחת כל המעורבים – כלומר לשמחת בני הזוג המתכתש (וילדיהם), לשמחת המערכת השיפוטית אשר נחסך ממנה הדיון בתיק, אולם מסתבר שלא לשמחת עורך הדין.

כמאמר אותו רופא שיניים מקצועי וותיק, המסיים עקירת שורש בתוך מס' דקות וללא כל כאבים אצל המטופל, או אז מוצא הוא את עצמו נאלץ להסביר על מה ולמה מגיע לו שכרו, כך גם אותו עורך-דין נאלץ לתבוע את שכר-טרחתו בביהמ"ש השלום בחדרה (במסגרת תא"מ 1942/08), תוך שכל מבוקשו היה לאכוף את הסכם שכר הטרחה שנחתם בינו לבין לקוחתו.

בפסק הדין שניתן בהליך זה ביום 25.3.10, נקבע ששכר טרחתו של עורך-הדין, לאור סיומו המהיר יחסית של התיק, יופחת לכדי פחות ממחצית מזה שסוכם עם הלקוחה. ביהמ"ש פעל בפסה"ד הנ"ל ע"פ הכללים שקבע ביהמ"ש העליון בנוגע לבחינת שכר טרחה ראוי (ראה ע"א 9282/02 יכין חקל נ' עו"ד יחיאל, נח(5) 20), אלא שכללים אלו יש להפעיל אך ורק בסיטואציה בה אין הסכם שכר טרחה חתום בין עורך-הדין לבין לקוחו. משקיים הסכם שכ"ט ברור ומפורש, בוודאי בסכום סביר וריאלי, אין הערכאה השיפוטית נדרשת לבחון במקום הצדדים מהו השכר הראוי, אלא אך לאכוף את השכר הראוי שנקבע בהסכם.

חשוב לציין, שהמסר היוצא מפסק-דין זה לציבור עורכי הדין הינו להימנע מסיום מהיר של תיקים בפשרה - מסר שללא ספק נוגד את תקנת הציבור ועומד בסתירה למהות העשייה המשפטית. כלומר משמעותו של פסק-הדין הינה שכיום, לא יוכל עורך דין להיות בטוח שבמידה ויסיים את הטיפול המשפטי בצורה מהירה ויעילה לטובת לקוחו, יקבל הוא את מלוא שכר הטרחה עליו סוכם, כל זאת כאשר טיפול ממושך, אטי, מסורבל, אשר אינו משרת את הלקוח ו/או את המערכת השיפוטית, יזכה בוודאי את עורך-הדין במימוש הסכם שכר הטרחה.

האמור מקבל משנה תוקף לאור העובדה שמזה זמן רב שציבור עורכי הדין נאלץ להתמודד עם סוגיית, שלא לומר בעיית, גביית שכר הטרחה. המדובר בתופעה שפשתה במקומותינו, כאשר כיום אין כמעט (או בכלל) עורך-דין, בין אם צעיר בתחילת דרכו או בין אם בעל ותק ומוניטין, עו"ד עצמאי בעל משרד קטן או שותף בפירמת ענק, אשר אינו עד לתופעה של ציבור לקוחות, אנשים נורמטיביים מן היישוב, ציבור אשר לעת שהוא מתיישב כלקוח במשרד עורכי דין, חש הוא, ככל הנראה נוכח ריבוי עורכי הדין והתופעה המכונה "התדרדרות המקצוע", כי נושא התשלום בגין השירות המשפטי הינו עניין "וולנטארי", אשר הסדרתו כלל אינה מעיקרי הדברים.

עורכי הדין עומדים בפני שוקת שבורה

העובדות מדברות בעד עצמן, רבים הם עורכי דין אשר עומדים בפני שוקת שבורה, לאחר שהשקיעו עשרות שעות של טיפול משפטי בעניינו של לקוח, אולם זה אינו משלם שכ"ט או משלם סכום שולי, הבטל בשישים לעומת העבודה שנעשתה בעבורו. התוצאה, שעורכי דין, במקום להשקיע את זמנם בעשייה משפטית למען הלקוחות, נאלצים להשחית זמן רב ויקר בניסיונות לגביית שכר הטרחה לו הם ראויים.

ברור לכותב שורות אלו, כי בשלב זה יטענו מספר ציניקנים שהנה קם לו עוד עורך-דין, הדואג לפרנסתו שלו ולפרנסת חבריו למקצוע, והקורא לציבור הרחב לשלם יותר כסף בעבור השירות המשפטי הניתן לו. אותם ציניקנים ככל הנראה אינם מבינים, כי התדרדרות מוסר התשלומים בכל הנוגע לשכר טרחת עורכי-הדין, גורמת בין היתר לכך שעורכי-דין רבים נאלצים, בלית ברירה, להתפשר ולהוזיל עוד ועוד את שכר טרחתם (עד לרמות לא ראויות לעתים) וליטול על עצמם בשל עובדה זו עוד ועוד תיקים, הגם שיומנם וסדר יומם אינו מאפשר זאת. האמור מוביל באופן ישיר להתדרדרות רמת הייצוג המשפטי (לעתים עד למקרים של התרשלות), כך שהנפגע העיקרי בסופו של יום, הנו דווקא ציבור הלקוחות.

כלומר, מעבר לזכאות עורך הדין (ככל אדם) לשכר בגין פועלו, ובוודאי לשכר עליו סוכם מפורשות עם הלקוח, הרי שישנה (לטעמו של כותב שורות אלו) חשיבות ציבורית של ממש באכיפת תשלום שכה"ט לעורכי הדין, וזאת בראש ובראשונה בעבור ציבור הלקוחות ורמת השירות המשפטי שאלו יקבלו, כמו גם בעבור התנהלותה הראויה והמכובדת של המערכת המשפטית כולה.

לסיכום

סבורני, איפוא, כי על המערכת השיפוטית, בבואה להכריע באותם הליכים הנוגעים לגביית שכר טרחתם של עורכי הדין, ליתן הדעת גם לאותו אינטרס ציבורי, כמו גם שיש לצאת בקול קורא לפיו משמעות סיום התיק או הטיפול המשפטי בדרך מהירה ויעילה לטובת הלקוח, אין משמעותה התעלמות מהסכם שכר טרחה חתום ותקף, אלא דווקא עילה נוספת המחזקת את הצורך באכיפתו.

לפסקי דין המאוזכרים במאמר:

תא"מ 1942-08 עו"ד מיכאל דן נ' דניאלה רויכמן

ע"א 9282/02 יכין חקל נ' עו"ד יחיאל

* עו"ד אור גל און עוסק בתחום המעמד האישי, דיני משפחה וירושה. בעל ידע רב מתחום המשפט המסחרי, ובהתאם עוסק בהליכי גירושין הטומנים בחובם חלוקה של נכסים עסקיים מהותיים, לרבות חברות היי-טק, חברות מיקור-חוץ, חברות כוח אדם וכיוצ"ב, וכן עוסק בניהול עיזבונות בעלי היקף רב, הכוללים נכסי נדל"ן, מסחר ועסקים.

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.