אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני עבודה >> עבדה אצל בעלה- האם זכאית לדמי אבטלה?

עבדה אצל בעלה- האם זכאית לדמי אבטלה?

מאת: יעל גורליק, עו"ד | תאריך פרסום : 24/04/2013 15:12:00 | גרסת הדפסה

ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב

לפסק הדין בעניין ל.ב.ע. נ' המוסד לביטוח לאומי

הביטוח הלאומי דחה בקשת אישה לקבלת דמי אבטלה, רק משום שעבדה תחת בעלה. האישה לא התייאשה, והגישה נגדו תביעה לבית הדין לעבודה. העובדת לא סתם עזרה לבעלה, אלא עבדה באופן מסודר ועקבי, קבעה השופטת וקיבלה את התביעה.

לאחר שמצבו הבריאותי של בעלה התדרדר, והוא לא יכול היה להמשיך בעבודתו, טענה האישה כי החלה לעזור לו בעבודתו, כעובדת מן המניין. הבעל, שהתקשר בחוזה קבלנות עם שירותי בריאות כללית, נהג לאסוף בדיקות דם מהמרפאות ולהעבירן למעבדות.

לאחר שההתקשרות בין בעלה לבין הכללית הסתיימה, וכך גם עבודתה, ביקשה האישה לקבל דמי אבטלה מהביטוח הלאומי. אלא שזה דחה את בקשתה, בטענה שהאישה בסך הכל עזרה לבעלה, ועזרה משפחתית אינה מזכה אותה במעמד של עובדת שזכאית לדמי אבטלה.

בשל כך, הגישה האישה תביעה נגד הביטוח הלאומי לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. היא טענה כי התאים לה לעבוד עם בעלה, כיוון שלא הייתה לה באותה תקופה עבודה אחרת, וכי בכל מקרה בעלה היה שוכר עובד נוסף, כיוון שמצבו הבריאותי לא אפשר לו לבצע את העבודה בעצמו.

לדברי בעלה בעדותו, לאחר שעובד אחר שהעסיק עזב, הוא שכר את אשתו לעבודת האיסוף והחלוקה, כאשר הוא היה מסיע אותה ממקום למקום. לטענתו, העסיק את אשתו כעובדת לכל דבר, שילם בגינה את מיסים ודיווח עליה כעובדת לביטוח הלאומי.

עבדה ולא סתם סייעה

השופטת ד"ר אריאלה גילצר כץ קיבלה את התביעה, לאחר שקבעה כי סממנים רבים במסגרת ההעסקה בין התובעת לבעלה, מעידים על קיומם של יחסי עובד-מעביד.

כך, קבעה השופטת, כי אמנם משכורתה של התובעת לא שולמה באופן מסודר, אולם בעלה הנפיק לה תלושי שכר, ודיווח עליהם לביטוח הלאומי ולמס הכנסה. כמו כן, העובדה שהבעל העסיק עובד אחר לפני ששכר את התובעת, מעידה על כך שאכן נזקק לעובד שיבצע עבורו את העבודה.

המסקנה כי מדובר ביחסי עבודה מתחזקת, גם בשל נסיבות סיום ההעסקה של התובעת, אשר סיימה לעבוד כאשר החוזה של בעלה עם הכללית הסתיים, כך שהפסקת העבודה נבעה מסיבה אמיתית.

"מה בין עזרה משפחתית לביצוע עבודה על ידי בן משפחה?", שאלה השופטת, והשיבה: "עזרה משפחתית כשמה כן היא: סיוע בלבד וכאן ברי כי התובעת ביצעה עבודתה באופן מסודר ועקבי על פני מספר חודשים".

לבסוף נקבע, כי גם אם נותר ספק כלשהו, מאחר שמדובר בתחום הביטחון הסוציאלי, יש לפרש את החוק לטוב התובעת- המבוטחת. התביעה התקבלה כאמור, והביטוח הלאומי חויב לשלם לתובעת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט של 5,500 שקל.

הביטוח הלאומי מחויב לבדוק

לדברי עו"ד אביבה בורנובסקי, העוסקת במשפט העבודה, "הביטוח הלאומי אינו רשאי לשלול דמי אבטלה מעובד א-פריורית, רק משום שהוא היה מועסק בעסק של בן משפחה, אלא עליו לבדוק בציציות את קיומם של יחסי העבודה, כמקובל".

לפסק הדין בעניין ל.ב.ע. נ' המוסד לביטוח לאומי

למדור: דיני עבודה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני עבודה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני עבודה
4 תיקונים חשובים בחוקי העבודה – מדריך
עו"ד נעמה שבתאי בכר, צילום: אביבית שבתאי

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ