לפסק הדין בעניין א.א.ל.ב נגד ח.ב
בית המשפט לענייני משפחה בת"א חייב אישה שהוכח כי הינה 'סרבנית גט' לפצות את בעלה ב 400,000 שקלים בגין הנזקים שנגרמו לו עקב סירובה.
הצדדים, שניהם חרדים, נישאו בשנת 2003 וכארבעה חודשים לאחר הנישואין, כאשר היא בהריון, עזבה האישה את הבית ועברה לבית הוריה. הבעל הגיש נגדה תביעת גירושין לבית הדין הרבני, וזה חייב את האישה להתגרש ממנו, אולם האישה הגישה בקשות והליכים שונים בעניין, ובשנת 2009 נעתר בית הדין לתביעת הבעל והתיר לו לשאת אישה נוספת בכפוף לקבלת היתר מאה רבנים, ובסופו של דבר, אכן נישא הבעל לאישה נוספת.
בתביעה שהגיש לבית המשפט לענייני משפחה בת"א, דרש הבעל פיצוי של מעל 3 מליון שקלים בגין סרבנותה של אישתו בעילות של הפרת חובה חקוקה ורשלנות. לטענתו, בנסיבות חייו כאדם חרדי, אי קבלת הגט מהווה פגיעה קשה ביכולתו לנהל אורח חיים סביר ותקין, דבר המגיע לכדי התעללות נפשית הנמשכת שנים רבות. עוד טען התובע, כי ההיתר שניתן לו לשאת אישה שנייה אינו מוחק או מרפא את הנזקים שנגרמו בשל סרבנות אישתו לקבל את גיטה.
האישה טענה כי משנישא התובע לאישה נוספת על פניה, הרי שהוא שמט את הקרקע מתחת לתביעתו. עוד טענה, כי ההליכים שנקטה בערכאות השונות הינם בבחינת מיצוי זכויותיה החוקתיות, וכי יש לראות בהתנהלותה לכל היותר עיכוב זמני ולא הוכחה לסרבנות. בנוסף טענה האישה, כי חיובה בגירושין נבע ממחדלו של התובע וללא שזכתה להליך הוגן ובעקבות מעלליו אין לה תקומה, שכן במגזר החרדי גרושה היא במעמד נחות וגרושה שחייבוה בגירושין נתונה לאבדון מוחלט.
שלילת האפשרות לבחירה ואוטונומיה
סגנית הנשיאה השופטת טובה סיון קיבלה חלקית את התביעה, לאחר שקבעה כי אכן יש לראות באישה סרבנית גט.
הצדדים, כך נקבע, התגוררו יחד משך כארבעה חודשים בלבד ומסמוך למועד פרידתם, מתנהלים ביניהם הליכים, כאשר התובע הוא שיזם את הליך הגירושין, וזאת במשך כשמונה שנים, אך למרות זאת האישה עשתה ועושה כל שלאל ידה על מנת "לדחות את הקץ", לרבות פניות לביה"ד לשינוי מקום השיפוט, ערעור על כל החלטה קטנה כגדולה, אי התייצבות לדיונים ועוד. נפסק, כי בהתנהלותה זו התרשלה האישה כלפי בעלה, ולכן הוא זכאי לפיצוי.
לעניין הנזק, נקבע כי הוכח כי התובע סובל הלכה למעשה וניזוק מסירובה של האישה לקבל גט.
"מאדם אשר אשתו מסרבת להתגרש, ועל אחת כמה וכמה כאשר בחברה החרדית עסקינן, נשללת האפשרות לאוטונומיה ולבחירה" כתבה השופטת, ואף דחתה את טענת האישה לפיה נישואיו השניים של התובע שומטים את הקרקע תחת תביעתו, לאחר שקבעה כי ההיתר שניתן לתובע לשאת אישה שנייה אינו מוחק או מרפא את הנזקים שנגרמו בשל סרבנות האישה, אם כי יש לעובדה זו השפעה מסיימת על גובה הנזק.
לפיכך נקבע, כי בנסיבות המקרה על האישה לשלם לבעלה פיצוי של 40,000 שקלים לשנה ממועד הגשת תביעת הגירושין בשנת 2003 ועד שנת יום הגשת הסיכומים בשנת 2011 , ובסך הכל 300,000 שקלים, ובנוסף תשלם לו פיצויים מוגברים של 100,000 שקלים בשל חומרת מעשיה, ובסך הכל תשלם האישה לבעלה 400,000 שקלים, ובנוסף תשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 20,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין א.א.ל.ב נגד ח.ב
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.