אחרי שזכתה ביותר מ-300,000 שקל בהוצאה לפועל, קיבל ביהמ"ש את בקשת "הכור-די גרעיני" לחייב את הלקוח ביתרת החוב בתוספת הוצאות, בסך כ-180,000 שקל
לקוח שהזמין סחורה מספקית פיצוחים, ולאחר קבלתה ביטל צ'קים שנתן עבורה, חויב לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים לשלם לחברה 133,640 שקל בתוספת כ-45,000 שקל הוצאות. השופטת הבכירה מרים קסלסי קיבלה את חלק הארי של תביעת החוב מטעם הספקית, תוך שדחתה ברובה תביעה שכנגד שהגיש הלקוח. פסק הדין מצטרף לזכייה קודמת של הספקית בהוצאה לפועל, ב-308,614 שקל.
התובעת, חברת הכור-די גרעיני ("החברה"), סיפקה לנתבע סחורה במשך כחמש שנים. בספטמבר 2018 ביצע הלקוח הזמנה, uהחברה התנתה את אספקת הסחורה בקבלת צ'קים על-חשבון יתרת חוב שנצברה. הלקוח מסר את הצ'קים, אלא שמיד לאחר קבלת הסחורה ביטל המחאות בסכום כולל של 335,284 שקל. מאז פסקו היחסים המסחריים בין הצדדים.
בספטמבר 2020 רשמה החברה ניצחון ראשון על הלקוח: אחרי שפתחה נגדו תיקי הוצאה לפועל בגין הצ'קים שבוטלו, נקבע שהוא ישלם לה 308,614 שקל. בתביעתה שהוגשה לבית המשפט בדצמבר 2021, באמצעות עו"ד שי שמש, עתרה החברה לחייב את הלקוח ביתרת החוב, בסך כ-174,000 שקל.
ואולם הלקוח, שיוצג על-ידי עו"ד עודד ברדוגו, כפר בכך שנותר לו חוב פתוח אצל החברה. לעמדתו פסק הדין מספטמבר 2020 מהווה "מעשה בית דין" (סוף פסוק), הממצה את טענות החוב של התובעת.
הלקוח לא הסתפק בכתב הגנה והגיש תביעה שכנגד, בה עתר לקבלת 300,000 שקל מהחברה, כפיצוי בגין סחורה פגומה שלטענתו קיבל, דמי אחסנה ראויים, אובדן מוניטין ועוגמת נפש.
"סובב בכחש"
תחילה דחתה השופטת קסלסי את טענת הלקוח למעשה בית דין. היא הסבירה שבנסיבות העניין לא מתקיים "השתק" (=חסם משפטי מפני העלאת טענות ממוחזרות), המונע מהחברה לנהל את תביעתה הנוכחית.
לגופו של עניין ציינה השופטת שעל-פי כרטסת מטעם החברה, הנתבע רכש ממנה לאורך השנים סחורה בשווי 851,340, אלא ששילם רק 677,363 שקל, כלומר קיים פער של 173,977 שקל.
בהקשר לכך מצאה השופטת שיש לקזז מיתרת החוב סכומים מינוריים בסך 29,835 (כ-17% מהסכום הכולל), כך שהחוב העדכני עומד על 144,142 שקל. בשלב זה היא ניגשה לדון בתביעה שכנגד, ובתוך כך לבדוק האם ישנה הצדקה להפחתת סכומים נוספים.
מסקנת השופטת בהקשר הזה הייתה כי למעט 10,500 שקל שיש לנכות עבור סחורה פגומה, אין הצדקה לקזז סכומים נוספים. היא קבעה שהתביעה שכנגד היא במרביתה "מופרכת, ונועדה לשמש למשקל נגד לתביעת התובעת".
השופטת קינחה במילות ביקורת נוקבות על התנהלות הנתבע, שלדבריה "סובב בכחש" את מנהל התובעת, הוציא ממנו בחוסר תום לב סחורה שלא הייתה לו כל כוונה לשלם עבורה, ואף העז לבטל צ'קים דחויים שמסר מספר חודשים קודם לכן, כשהוא כבר מתכנן להקים מפעל קלייה בעצמו.
בסיכום העניין חייבה השופטת את הלקוח לשלם לחברה את יתרת החוב בניכוי הקיזוזים שהוכרו, כלומר 133,640 שקל, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 44,535 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.