אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> סיכוני המעביד בגין שימוש העובדים ב - e-mail: פתרונות מניעתיים

סיכוני המעביד בגין שימוש העובדים ב - e-mail: פתרונות מניעתיים

מאת: נעמה כהן, עו"ד | תאריך פרסום : 07/02/2001 12:00:00 | גרסת הדפסה

אפשר שאתם מכירים את הסיטואציות הבאות:

גולש באינטרנט, מגיע לאתר פורנו באינטרנט ומוריד ממנו תמונות מיניות, אותן a עובד מעבירה את התמונות לכמה עובדות נוספות, שאינה מחבבת, b. b ,הוא שולח לחברתו לעבודה מעליב ומטריד. e-mail כי נשלח אליה ,c כדי להביכן. אחת מהעובדות מתלוננת למנהל

או:

בוגד ,Y כי שמע שמנכ"ל החברה המתחרה ,e-mail הודעת ,b שולח לעובד ,X עובד של חברה לכמה כתובות מתוך forward - מתעניין בהודעה הפיקנטית, ומעבירה בלחצן ה b .באשתו X רשימת הכתובות שלו, בתוך ומחוץ לחברה. ההודעה אל מחוץ לחברה נושאת את שמה של חברה ואת כתובתה באינטרנט.

***

e-mail - אכן, מקרים כגון אלה יכולים לקרות במקום העבודה, בקלות ומדי יום. השימוש ב בעבודה תופס מקום שאין לו כיום תחליף, ויותר מזה - הוא הפך להיות מרכיב עיקרי בתרבות של חברות רבות. אלא שלמרות הנגישות למידע ושיפור התקשורת העסקית, גלומים במדיום זה גם החסרונות שלו. מעטים המעבידים המעריכים במלואו את שיעור החבות לו הם ומעטים נוקטים באמצעים להקטנת הנזק. ,e-mail - צפויים בשל השימוש ב

במאמר זה אנסה להאיר מספר נקודות בעניין חבות פוטנציאלית זו, ולתאר מספר אמצעים לניהול והפחתת הסיכונים הכרוכים בכך.

לבין דרכי תקשורת עסקית אחרים? מדוע השימוש בו דווקא, חושף יותר את e-mail מה בין המעביד לחבויות שונות?

היוצאת מהחברה, מכילה את כתובת השולח, שם החברה ופרטיה. e-mail בדרך כלל, כל הודעת כך - השולח מזוהה כלפי המקבל, ובהודעות הנשלחות מחוץ לחברה - מזוהה לעתים גם החברה עצמה, המעביד.

מטעה לחשוב, שמדובר במדיום פרטי, יותר מאשר דרכים e-mail - האופן בו בנוי השימוש ב אחרות לתקשורת בתוך מקום העבודה ומתוכו החוצה. כך - השימוש בסיסמה "סודית"; המנהג להשתמש בשפה פחות פורמלית; העובדה שכל הודעה ניתנת למחיקה בקלות, ולא ניתן "לצותת" להודעות )בניגוד לשיחת טלפון(.

להפחית זהירות, לעשות e-mail - "מצג הפרטיות" של המדיום עלול להביא את משתמשי ה בקלות דברים שלא היו מעזים לעשות פנים אל פנים, בטלפון, במכתב או במזכר משרדי, ולהשתמש בשפה שלא היו נוקטים בה לעולם במדיום אחר.

התנהגות ומעשים כאלה של עובדים, עלולים ליצור חבות של המעביד בתחומים שונים, כגון לשון הרע והטרדה מינית )כמו בדוגמאות לעיל(, או הפרה של זכויות יוצרים, פגיעה בסימני מסחר, גילוי סודות מסחריים, ואף עבירות פליליות נוספות.

לגבי החבות הפוטנציאלית של המעביד בגין הטרדה מינית, למשל, הרי בדיחות, הערות, הצעות לפגישה ותמונות פורנו, המגיעים מעמיתים לעבודה ומנהלים )אפילו זוטרים( - יכולים להיחשב כתקשורת מילולית פנים אל פנים או כמצג התנהגותי אחר. המעביד עלול להימצא אחראי בגין אי מניעה של הטרדה מינית, בגין מתן אפשרות ליצירת "סביבת עבודה עוינת" בעלת אופי מיני, ואף בגין אפליה מחמת מין, וזאת - הן מכח החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1998, והן מכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988.

שמירת הפרטיות של העובד במקום העבודה

במקום העבודה הינו, למעשה, בלתי פרטי e-mail ,מההיבט הטכני, ובניגוד למצג הפרטיות לחלוטין: למנהל הרשת יש היכולת הטכנית לקרוא העתק מכל הודעה; מנהל הרשת יכול לשנות e-mail - סיסמתו של כל משתמש, ולהשתמש בסיסמה חדשה כדי לבחון את הודעות המשתמש; ה נשאר מאוחסן על מחשב אחר, בד"כ שרת, אפילו אחרי שהנמען "מוחק" את ההודעה ממסכו.

של עובדים להשתלב e-mail - ואולם, מההיבט החוקי, צריכה האפשרות הטכנית לניטור ה בשמירה על הזכות החוקתית לפרטיות העובד במקום העבודה. זכות זו מוגנת בראש ובראשונה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכן הזכות לפרטיות היא, בין היתר, נגזרת של הזכות לכבוד. לאור חוק היסוד, יש לבדוק תמיד אם חדירת המעביד לפרטיות העובד נעשית "לתכלית ראויה" ו"במידה שאינה עולה על הנדרש".

עלול להוות פגיעה בפרטיות העובדים אף לפי חוק הגנת הפרטיות, e-mail - ניטור ה התשמ"א - 1981. ואולם בחוק זה קבועות גם הגנות העומדות לזכותו של הפוגע בפרטיות, וניתן להשתמש בהן בהקשר זה, כאשר הפגיעה נעשתה בתום לב. גם חוק זה מחייב, שהפגיעה לא תחרוג מן הסביר בנסיבות המקרה. הגנות אלה עשויות לעמוד למעביד גם כנגד האיסור בחוק האזנת סתר, תשל"ט - 1979.

מול הזכות לפרטיות העובד עומדים האינטרסים הלגיטימיים של המעביד, כגון זכותו לנקוט בפעולות למניעת חבות עתידית, וזכותו )הקניינית( לנהל את מפעלו. מעבר לכך - למעביד חובות כלפי כל עובדיו, ביניהם - כאלה שנפגעו ממעשיהם של עמיתים לעבודה. המעביד הוא שצריך ליצור את האיזון בין האינטרסים השונים.

יתרה מזאת: בחוקים מסויימים, כמו בחוק למניעת הטרדה מינית, מנויות חובות אקטיביות של המעביד למנוע התנהגות אסורה במקום העבודה. ברור, שכל פעולה סבירה של המעביד היא ,e-mail - למניעת הטרדה מינית מכל סוג, לרבות בדרך של ניטור הודעות מטרידות ב בגדר מניעה רצויה.

בישראל טרם התייחסו בתי המשפט לשאלה מהי הציפיה הסבירה של עובד לפרטיות, כאשר הוא בעבודה. בארה"ב, למשל, קיים עיסוק אינטנסיבי בסוגיות אלה, מעבידים e-mail - משתמש ב חשופים בפועל לתביעות רבות, והפסיקה שם נוטה להרשות למעבידים לנקוט בצעדים חמורים לכאורה של פגיעה בפרטיות.

הפך לחלק בלתי נפרד מתרבות ארגונית של e-mail - מההיבט הארגוני, כאמור, השימוש ב מקומות עבודה רבים. בדרך כלל - מקומות עבודה החורתים על דגלם ערכים של חופש, הזדמנות שווה, ניהול שטוח, פרטיות, כבוד לעובד וכיוצ"ב. לאור התרבות הארגונית במקום עבודה ספציפי, יש לבחון גם את ציפיותיו הלגיטימיות של העובד, את ערכי החברה ואת השדרים הארגוניים שמקבל העובד מההנהלה. כיום, מעטים מקומות העבודה שיסכימו לתת לעובדיהם את התחושה שעין ההנהלה צופיה תמיד. . .

מה כדאי לעשות?

של החברה אינו פרטי. יש לעדכן את e-mail - רצוי ראשית לכל, להבהיר לעובדים, שה העובדים, שקיימת אפשרות לפקח על הודעותיהם ואף לפסול אותן, והכי חשוב - כדאי, בעזרת ייעוץ משפטי, ליצור מדיניות מניעה של המעביד בכל הקשור לתקשורת עסקית ופרטית ב - של החברה ולקבוע נהלים פנימיים ברורים לכך. הבאת העניין למודעות העובדים e-mail .e-mail - ופרסום נהלים בנושא, עשויים לשכלל הסכמה משתמעת של העובדים לפיקוח על ה זו - עשויה להוות הגנה מפני האיסור של האזנת סתר, וכן למנוע טענה עתידית של עובד, שהסתמך על "מצג הפרטיות" בכל פעולותיו.

לרוב החברות אין המשאבים לבדוק את התכנים של הודעות עובדים, ובוודאי שלא בדיקה פרטנית. על בסיס יידוע העובדים שהמדיום אינו פרטי, יש חברות המקיימות מדי פעם בדיקה מדגמית. ברור שאין בבדיקה שכזו ערך של ממש לעניין חבויות פוטנציאליות של המעביד. יש לה בעיקר ערך הרתעתי, ובצד התועלת שבה - היא עלולה להצטייר, כאמור, כפיקוח לא נוח ולא נעים של ההנהלה על העובדים, בבחינת "עינו של האח הגדול".

פתרון אפשרי אחד לבעיית ניטור התכנים מצוי בחלק מהתוכנות הקיימות בשוק. תוכנות כגון "Mail Gear" וכן ,"Content Technologies" מתוצרת "Porn Sweeper" -ו ""Mail Sweeper מטאטאות" הלכה למעשה, את ההודעות שתוכנן אסור על-פי מדיניות" ,"Symantec" של המעביד, ואינן מאפשרות את המעבר שלהן בתוך המערכת. המעביד יכול לבחור את התכנים )לרבות תמונות( שהתוכנות לא יאפשרו להפיץ. בעשותו כך, הוא כפוף, כמובן, לעקרון של איסור פעולה מעבר לנדרש, אך היתרון הגדול הגלום בשימוש בתוכנות שכאלה, על פני אופני פיקוח אחרים, הוא שהמעביד אינו מתערב בתכנים של כל הודעה והודעה: הוא אינו מקבל "דיווח" מהתוכנה על שום אילו ביטויים או תמונות לא התאפשר המעבר של הודעה ספציפית. כך - התוצאה מושגת, לפחות בחלקה, וללא חדירה מיותרת של המעביד לפרטיות העובדים.

הפתרון הרצוי הוא, כמובן, שילוב המנגנונים, הן המשפטיים, הן הארגוניים והן הטכנולוגיים לצורך מניעת החבות הפוטנציאלית.


*עו"ד נעמה כהן הינה עורכת דין המתמחה בדיני מידע ויועצת ניהול לארגונים.

*כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ