שיקים הינם מסמכים סחירים, כאשר מתקיימים בהם תכונות הסחרות. מה הן תכונות הסחרות?
לסחרות שתי תכונות מצטברות המכונות בספרו של כב' השופט זוסמן על דיני שטרות,
"סחירות מטריאלית" ו"סחירות פורמאלית" ובלשונו של כב' השופט ברק, למסמך סחיר יש
תכונה של "טהירות" ותכונה של "עבירות".
מהי ה"עבירות"? העבירות היא היכולת להעביר לאחר בעלות בזכות המגולמת בשיק ע"י העברת
ההחזקה הפיזית בשיק לאחר. מהי ה"טהירות"? הטהירות מאפשרת לנעבר לקבל זכות טובה מזו
שהייתה למי שהעביר לידיו את השיק במידה והנעבר נתן כנגד השיק שנמסר לידיו תמורה
ריאלית בתום לב, שאז יהנה הנעבר מתקנת שוק במובן זה, שהוא לא יהיה כפוף לטענות הגנה
שונות שיכול להעלות מושך השיק כנגד הנפרע שהיסב את השיק לנעבר )המכונה בדיני השטרות
"הנסב"(, בין אם אלו טענות הגנה אובליגטוריות )כגון: טעות, הטעיה, עושק, כפיה, העדר
תמורה, כשלון תמורה מלא או חלקי קצוב, קיזוז ועוד( ובין אם אלו טענות המתייחסות
לפגם קנייני כלשהו בבעלות על השיק )כגון: טענת "יוס טרטי", שמשמעה אני חייב לפלוני
שהוא בעל הזכות הקניינית בשיק ולא לך שאינך בעל הזכות הקניינית בשיק(.
לשון אחר, שיק סחיר הוא שיק בעל תכונה של עבירות ושל טהירות. רוצה לומר, שיק סחיר
הוא שיק שהאוחז בו יכול להסב אותו לצד ג' באופן שזה האחרון, לא יהיה כפוף לטענות
הגנה כלשהן שיכול להעלות מושך השיק כנגד מסב השיק, במידה והנעבר יתן כנגד השיק
תמורה ריאלית בתום לב.
נוכח האמור, מובן כי אין טהירות ללא עבירות, אך לא כל שיק עביר הנו בהכרח גם טהיר
כפי שיבואר להלן.
תכונת הטהירות של השיק הנה בבחינת "חרב פיפיות". זאת, הואיל ומבלעדיה, סביר להניח,
כי לא היו בנמצא תאגידים או בני אדם שהיו מסכימים לקבל שיק שהוסב לידיהם, שכן אז
היו הנסבים מסתכנים באי פירעון של השיק בגין טענות הגנה שונות שיכול להעלות מושך
השיק כנגד הנפרע שהיסב אותו לידיהם. מאידך, דברים שבכל יום במחוזותינו, שצרכנים
קונים מוצרים שונים באמצעות שיקים סחירים דחויים שעד למועד אספקת הסחורה מוסבים על
ידי המוכר לספקיו ואלו האחרונים במידה ונתנו תמורה ריאלית בתום לב כנגד השיק, יזכו
בתביעתם השטרית כנגד הצרכנים ששלמו את תמורת הסחורה בשיקים דחויים, גם אם בפועל
הצרכן לא קיבל את הסחורה לידיו מסיבות שונות )חדלות פרעון של המוכר וכיוצ"ב(. מובן,
כי מצב דברים זה הנו בלתי נסבל מבחינת הצרכנים.
כיצד אם-כן, ניתן להגביל את עבירות השיק ו/או את טהירותו כדי למנוע מצב בו יאלץ
מושך השיק לפורעו לצד ג' שהשיק הוסב לידיו, גם אם בפיו של מושך השיק טענות הגנה
טובות?
ראשית וקודם לכל יובהר, כי רוב הציבור הישראלי אינו יודע את התשובה לשאלה זו לאשורם
של דברים. זאת, מפני שרוב הציבור הישראלי לא מודע כלל לאפשרות שאם הוא מוציא תחת
ידיו שיק סחיר, הוא עלול להיאלץ לפרוע אותו גם אם הסחורה לא תסופק לו כמובטח.
בנוסף, מעבודתי עם אנשי עסקים, חשבים, גזברים, משפטנים ושאר גורמים עסקיים המודעים
לבעייתיות שבמשיכת שיקים סחירים, למדתי כי רבים מהם, אינם בקיאים בהלכות שנפסקו
ברבות השנים בשאלה כיצד הם יכולים להגביל את סחירותם של השיקים באופן שלא יאלצו
לפרוע את השיק לצד ג' שהשיק התגלגל לידיו חרף טענות הגנה טובות שיש למושכי השיק
כנגד הגורם שהם מסרו לידיו את השיק מלכתחילה.
לדוגמא, טעות נפוצה בציבור הרחב היא המחשבה ששרטוט קרוס כשלעצמו על גבי השיק, די בו
כדי לשלול עבירותו של שיק. יש לשרש מחשבה זו. שרטוט "קרוס" על גבי השיק כשלעצמו,
אין בו כדי לשלול את עבירותו או את טהירותו של השיק. הקרוס נועד אך ורק למנוע מאוחז
השיק את האפשרות לפנות לבנק ולפדות את השיק במזומן בו במקום ולאלץ אותו להפקיד את
השיק בחשבון הבנק שלו ולגבות אותו באמצעות הבנק שבו מתנהל חשבונו. האם ומתי מומלץ
לשרטט קרוס על גבי השיק? כאמור, האוחז בשיק ללא קרוס על גביו יכול לפדותו בבנק
במזומן בו במקום שלא באמצעות חשבון הבנק שלו, באופן שהוא לא יותיר אחריו "טביעות
אצבע" ולא ניתן יהיה לזהות מי פדה את השיק במידה וזה נגנב מידי בעליו החוקיים.
לפיכך, כדי למנוע גניבות שיקים מומלץ להשתמש בשיקים משורטטים אותם לא ניתן לפדות
במזומן, אלא אך ורק באמצעות חשבון בנק של המפקיד המהווה "טביעות אצבע" באמצעותם
ניתן יהיה לאתר את הגנב.
נחזור ונשאל, כיצד אם-כן, ניתן להגביל את עבירות השיק ו/או את טהירותו כדי למנוע
מצב בו יאלץ מושך השיק לפורעו לצד ג' שהשיק הוסב לידיו, גם אם בפיו של מושך השיק
טענות הגנה טובות?
בעניין זה עוסק סעיף 7)א( לפקודת השטרות הקובע בהתאם לפרשנותו בפסיקת בתי המשפט, כי
תישלל מהשיק תכונת העבירות כאשר בשיק יש "מילים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה
שהשיק לא יהיה עביר".
נוכח הוראת סעיף 7)א( לפקודת השטרות, מובן כי שיק שהוספו בו המילים "לא עביר" לא
יהיה ניתן להעבירו לאחר, שכן העברתו נאסרה במפורש. זאת, במובחן משיק שהוספו בו
המילים "לא סחיר", שעל פי הוראת סעיף 81 לפקודת השטרות יש במילים אלו לשלול את
תכונת הטהירות של השיק אך לא את עבירותו. מן הראוי להדגיש, כי רבים מאנשי העסקים
והגזברים המוציאים תחת ידיהם עשרות שיקים בכל יום, אינם מודעים כלל לאבחנה זו שבין
שיק "לא עביר" במובחן משיק על גביו הם מוסיפים את המילים "לא סחיר" וסבורים בטעות,
כי המלים "לא סחיר" מגבילות גם את עבירותו של השטר ולא רק את טהירותו ולא היא, שכן
שיק שצויין על גביו "לא סחיר" ניתן גם ניתן להעביר את הזכות הגלומה בו לאחר, אלא
שזה האחרון לא יהנה מתכונת הטהירות של השיק.
נוכח הוראת סעיף 7)א( לפקודת השטרות, ניתן להגביל את עבירותו של שיק, לא רק על ידי
הוספת מלים על גבי השיק האוסרות את העברתו במפורש כגון המלים "לא עביר" כאמור, אלא
גם על ידי הוספת מלים אחרות בשיק "המורות על כוונה שהשיק לא יהיה עביר".
כך למשל, אם צויין בשיק "שלמו לשמעון בלבד", אזי אך ורק שמעון יוכל לתבוע את המושך
לפרוע את השיק ושמעון לא יכול להעבירו לאחר, שכן מושך השיק הורה לבנק לשלם את תמורת
השיק לשמעון בלבד ומכאן אנו למדים על כוונת הצדדים שהשיק לא יהיה ניתן להעברה
לאחר.
בע"א 467/59 הירש נ' זוננבליק, פ"ד יד 502 נפסק כי שיק שהנוסח המודפס שלו היה "שלמו
לראובן או לפקודתו" ומחקו ממנו את המלים "או לפקודתו", אין בכך כל הגבלה על הסחרות
)לא על הטהירות ולא על העבירות(.
בע"א 24/67 איגלברג נ' זיכרברוד, פ"ד כא )33 )2 נדון שיק שהיה מודפס על גביו "שלמו
לפקודת שמעון" ומושך השיק הוסיף לאחר מכן בכתב ידו את המילה "בלבד", כך שעל גבי
השיק הופיע בסופו של דבר הנוסח "שלמו לפקודת שמעון בלבד". נפסק, שזהו נוסח עם
דו-משמעות וסתירה פנימית, שכן המלה "לפקודת" מורה על כוונה שהשטר יהיה סחיר ושהבנק
יפרע את הסכום הנקוב בשיק לכל מי שלפקודתו יוסב השיק, בעוד שהמלה "בלבד" מורה על
כוונה שהשטר לא יהיה ניתן להעברה. בית המשפט קבע שם כלל לפיו, אם יש ספק מבחינת
המשמעות הולכים לטובת הסחרות. לפיכך, במקרה זה נפסק שהמילים "שלמו לפקודת שמעון
בלבד" אין בהן כדי לשלול את עבירותו או את טהירותו של השיק, שנותר סחיר לכל דבר
ועניין.
התוצאה הנובעת מצירוף ההלכות שנקבעו בעניין הירש ובעניין איגלברג הנ"ל היא, שעל מנת
למנוע את סחרותם של השיקים המודפסים על ידי הבנקים כמקובל כיום, יש למחוק מהשיק את
המילה "לפקודת" ולהוסיף את המילה "בלבד" לאחר ציון שם האדם שלפקודתו ניתן השיק.
זאת, הואיל ובניגוד לטעות שכיחה בציבור, מחיקת המילה המודפסת בשיק "לפקודת" ללא
הוספת המלה "בלבד" לאחר שם האדם לפקודתו ניתן השיק, או הוספת המילה "בלבד" כשלעצמה
כאמור ללא מחיקת המלה המודפסת "לפקודת" אינם מגבילים כהוא זה את סחרותו של השיק
ומושך השיק יהיה חשוף לתביעתו של צד ג' שהשיק הוסב לו בתמורה ובתום לב, גם אם למושך
השיק טענות הגנה טובות כנגד מי שלפקודתו נמשך השיק לכתחילה.
דרך שכיחה נוספת להגבלת עבירותו של שיק היא בציון "למוטב בלבד" על גבי השיק.
יצויין, כי אפילו בתי המשפט התחבטו בשאלה מה משמעותן של המילים "למוטב בלבד"
המצוינות על גבי שיקים רבים בשוק. שאלה זו הוכרעה בע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק
הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מח )498 )4, בו נפסק בדעת הרוב ששיק שצוין על
גביו "למוטב בלבד" הנו שיק שאין בו עבירות )וממילא אין בו טהירות(. זאת, בניגוד
לדעתו החולקת של כב' השופט ברק שסבר בדעת מיעוט ששיק כאמור אמנם אינו בעל תכונה של
טהירות אך הוא עביר.
למותר לציין, כי רבים בציבור הרחב אינם מודעים כלל לסיכון הכרוך במשיכת שיקים
סחירים וגם אלו המודעים לסיכון זה, אינם בקיאים בפרטי הדינים הנוגעים להגבלת
סחירותם של השיקים הנזכרים לעיל. לפיכך, לא יפלא אפוא, כי רבים הם הנדרשים בסופו של
יום ליתן את הדין על העדר הקפדה על דינים אלו וחבל שכך.
עו"ד ארז יצחקי ממשרד נתן מאיר ושות', מתמחה בדין האזרחי-מסחרי, בהכוון תעסוקתי
למשפטנים ומשמש עוזר הוראה באוניברסיטת בר-אילן. עו"ד יצחקי מתנדב בתנועה למלחמה
בעוני בישראל )הל"ב(.
כל המידע הכלול במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת
משפטית. המחבר והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל
עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית ו/או אחרת המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.