החברה הגיעה לפשרה כוללת עם החייב אך מאוחר יותר פתחה נגדו הליך הוצל"פ בעקבות פסק דין לטובתה. החייב העלה טענת "פרעתי" והרשמת קבעה שהסכם הפשרה תופס גם לגבי פסק הדין
רשמת ההוצאה לפועל בצפת מלכה עווידה עזאם הורתה לאחרונה על מחיקת חייב מהליך הוצאה לפועל בו נקטה נגדו חברת נסיעות. מדובר בחוב שמקורו בפסק דין לטובת החברה, אלא שלטענת החייב אחרי מתן פסק הדין הוא הגיע לפשרה מול החברה וסילק את החוב במלואו. הרשמת קיבלה את טענתו תוך שתהתה על תום לבה של החברה, שככל הנראה ניסתה לבצע גבייה כפולה.
החייב, שיוצג באמצעות עו"ד יניב גיל, סיפר בבקשה שהגיש כי באוגוסט אשתקד ניתן נגדו פסק דין שחייב אותו לשלם לחברה כ-12,000 שקל, בגין חלק מחובותיו לחברה. ואולם לטענתו, כשלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין חתמו הצדדים על הסכם פשרה לסילוק מלוא חובותיו כלפי החברה, החוב שבפסק הדין וחובות נוספים, תמורת סכום של 65,000 שקל שהעביר לחברה.
בהסכם נכתב כי קבלת הכספים בידי החברה מהווה "פירעון מוחלט וסופי של כל חובות החייב לחברה עד למועד חתימת הסכם זה". בפשטות טען החייב שהחוב בפסק הדין כבר נפרע על-ידו ויש לסגור את תיק ההוצאה לפועל נגדו.
מנגד טענה החברה, באמצעות עו"ד ג'מיל נעאמנה, כי הסכם הפשרה אינו חל על החוב שבפסק הדין, שמקורו בצ'קים שהוסבו לטובת החייב. לשיטתה, ההסכם מכסה רק חובות שמקורם בצ'קים המשוכים מחשבונו של החייב.
החברה טענה כי במידה שהחייב מעוניין להשיג על עצם קיומו של החוב, עליו להגיש בקשה לביטול פסק הדין ולא להעלות טענת "פרעתי". לסיכום, טענה החברה, הסכם הפשרה אינו רלוונטי שכן הוא אינו נוגע לחוב שבפסק הדין.
טענה חסרת היגיון
הרשמת עזאם קבעה שההפרדה שמבקשת החברה לעשות בין החוב שבפסק הדין לבין יתר החובות היא מלאכותית בלבד ואין לקבלה. לדבריה, משעה שניתן פסק דין לחובת החייב הרי שמדובר בחוב ישיר שלו מול החברה, וממילא אין רלוונטיות לעניין סיווג הצ'קים. ההסכם, בפשטות, מתייחס לכל חוב שהוא מצד החייב כלפי החברה.
יתרה מזאת, קבעה הרשמת, לשון ההסכם ברורה ביותר ומלמדת על פירעון סופי ומוחלט של חובות החייב כלפי החברה עד למועד חתימתו, קרי לרבות החוב שבפסק הדין. הרשמת קבעה שגרסת החייב לפיה פרע את החוב "מתיישבת עם ההיגיון הבריא ולשון ההסכם הברורה", בעוד גרסת החברה המבקשת "להפריד בין חוב אישי לחוב מושא פסק הדין אינה הגיונית ואינה מתיישבת עם השכל הישר".
על רקע האמור הטילה הרשמת ספק לגבי תום הלב של החברה בעצם נקיטת הליך ההוצאה לפועל, תוך שהיא רומזת לניסיונה לבצע גבייה כפולה של החוב בפסק הדין.
בסופו של יום קיבלה הרשמת את טענת ה"פרעתי" שהעלה החייב והורתה על מחיקת התיק נגדו. לנוכח העובדה שההחלטה ניתנה בהעדר דיון בהשתתפות הצדדים, בשל מצב החירום השורר במדינה, לא נפסקו הוצאות.
להחלטה המלאה בתיק מס' 536899-03-23
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין